מקורו של מה נשתנה במשנה,[1] בה נכללו ארבע שאלות: למה נאסרה אכילת חמץ ואוכלים רק מצה? מדוע אוכלים רק בשר צלי (כהלכת קורבן פסח)? למה אוכלים רק מרור? ולמה מטבילים שני מאכלים? בנוסח המאוחר יותר של ההגדה, לאחר שקורבן הפסח חדל ופסקה אכילת הבשר בליל הסדר, השאלה על קרבן הפסח הוחלפה בשאלה הנוגעת לצורת הישיבה (הסבה).
לחן אבילאה - נקרא על שמו של המלחין החיפאי אפרים אבילאה(אנ') (1881–1951). זהו הלחן הידוע והפופולרי ביותר. ישנה מחלוקת בנוגע לזהות מחבר לחן זה. משפחתו של אבילאה טוענת כי הוא כתב את הלחן כחלק מ"אורטוריית חג החירות", יצירה שכללה לחנים למרבית ההגדה, בביצוע מקהלה ופסנתר.[4][5]
לחן שרת - נקרא על שמו של המלחין והמנצח יהודה שרת (1901–1979), שהיה גם אחיו הבוגר של ראש הממשלה השני, משה שרת.
^אבילאה הלחין גם נעימות לחגים יהודים נוספים – "אורטוריית חג האורות", "אורטוריית הימים הנוראים", "שבע ברכות", "אל מלא רחמים" ועוד. כתבי היד המקוריים של כל היצירות הללו נמצאים כיום בארכיון הלאומי.
._The_Haggadah,_The_Four_Questions_(1935),_%C5%81%C3%B3d%C5%BA,_Poland.jpg)
