PROFILBARU.COM

מ. קליפורד טאונסנד
M. Clifford Townsend
	מ. קליפורד טאונסנד
לידה	11 באוגוסט 1884; מחוז בלאקפורד, אינדיאנה, ארצות הברית
פטירה	11 בנובמבר 1954 (בגיל 70); הרטפורד סיטי, אינדיאנה, ארצות הברית
שם מלא	מוריס קליפורד טאונסנד
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות אוד פלווס, הרטפורד סיטי, אינדיאנה, ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת וסליין אינדיאנה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	11 בינואר 1937 – 13 בינואר 1941; (4 שנים)
סגן מושל אינדיאנה	הנרי שריקר
	→ פול מקנאט הנרי שריקר ←
	9 בינואר 1933 – 13 בינואר 1937; (4 שנים)
תחת מושל אינדיאנה	פול מקנאט
	→ אדגר בוש הנרי שריקר ←
	1925–1929; (כ־4 שנים)
	1925–1929; (כ־4 שנים)

מוריס קליפורד טאונסנד (באנגלית: Maurice Clifford Townsend;‏ 11 באוגוסט 1884 – 11 בנובמבר 1954) היה פוליטיקאי אמריקאי מאינדיאנה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל אינדיאנה ה-35 בשנים 1937–1941. בתקופת כהונתו הוא הוביל את מאמצי הסיוע במהלך השיטפון בנהר אוהיו (אנ') ב-1937 ואחריו.

ראשית חייו

מוריס קליפורד טאונסנד, שבפי ידידו ומשפחתו נקרא קליפורד, נולד בחווה במחוז בלאקפורד, אינדיאנה כבנם של דייוויד ולידיה גלנסי טאונסנד. הייתה לו אחות אחת, מירטל, והשניים גדלו בחווה. הוא היה בן נינו של אבר טאונסנד (1822-1760), שלחם במלחמת העצמאות של ארצות הברית כמתנדב במיליציה של ניו יורק. לאחר שהשלים את לימודיו בבית הספר התיכון ב-1901 הוא עבד כעגלון בשדות הנפט במהלך הבום של הגז הטבעי באינדיאנה, ובהמשך כפועל בבית חרושת. לאחר מכן הוא החל ללמוד בקולג' מריון שבמחוז גרנט. לאחר שעבד כמורה במשך שש שנים כדי לממן את לימודיו, הוא סיים ב-1907. לאחר מכן הוא לימד בבתי ספר ציבוריים ושימש כמנהל בית ספר בכמה מחוזות בשנים 1909–1919.

מחוקק באינדיאנה

טאונסנד נכנס לפוליטיקה כאשר ב-1923 הוא נבחר לבית הנבחרים של אינדיאנה. תקופת כהונתו היחידה התמקדה בעיקר בביצוע רפורמות בחוקי המס, סוגיה שהוא המשיך לעסוק בה גם במהלך תקופת כהונתו כמושל. ב-1928 הוא התמודד ללא הצלחה על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית. הוא שב אז לעיסוקו בחינוך, שימש שוב כמנהל בית ספר וכחבר בוועד המנהל של אגודת המורים של אינדיאנה ב-1929. ניסיונו של טאונסנד בחינוך הוביל את המושל פול מקנאט לשקול את מועמדותו לתפקיד סגן מושל המדינה, והוא סייע לו להיבחר כמועד המפלגה הדמוקרטית בוועידת המפלגה של 1932.

סגן מושל אינדיאנה

טאונסנד נבחר כסגן מושל אינדיאנה וכיהן בתפקיד בשנים 1933–1937. תפקיד סגן המושל עבר שינויים דרמטיים במהלך תקופת כהונתו בתפקיד. קודם לכן, המחזיק בתפקיד קיבל משכורת סמלית בלבד, עבודתו התנהלה רק במהלך מושבי בית המחוקקים, שהסתכמו בשישים יום בכל שנתיים. לאחר העברת חוק הארגון מחדש של הרשות המבצעת של אינדיאנה ב-1932 הוענקו לסגן המושל סמכויות משמעותיות הרבה יותר, זאת כאשר המחזיק בתפקיד היה לראש מחלקת החקלאות של המדינה וניתנו לו תפקידי ממשל נוספים. במסגרת התפקיד ניתנה לו שליטה על תפקידים רבים שאליהם מונו אנשים במסגרת הפטרונות הפוליטית.

מושל אינדיאנה

בחירתו

שמו של טאונסנד הוגש ב-1936 לוועידת המפלגה הדמוקרטית באינדיאנה כמועמד המפלגה למשרת מושל אינדיאנה על ידי אימו. עם זאת, תהליך בחירתו כמועמד המפלגה היה קרב קשוח. המפלגה הייתה מפולגת בין שלוש סיעות חזקות, כשהמושל מקנאט תמך בטאונסנד, הסנאטור רב העוצמה שרמן מינטון תמך בפליס גרינלי, ויושב ראש המפלגה במדינה תמך בקירק מקינלי. המאבק בוועידת המפלגה היה קשה ומר, וקרבות אגרופים פרצו לפני סבב ההצבעה הסופי. בסופו של דבר שליטתו של מקנאט על מנגנון המפלגה הכריע את הכף לטובת מועמדותו של טאונסנד. מקנאט, שהיה מושל פופולרי, לקח חלק חשוב במסע הבחירות של טאונסנד בבחירות הכלליות. הרפובליקנים השיגו הישגים באספה הכללית המדינתית, אך הדמוקרטים שמרו על הרוב שלהם וטאונסנד ניצח בבחירות לאחר שגבר על מועמד הרפובליקנים ריימונד ספרינגר בהפרש של כ-180,000 קולות.

כהונתו

ב-11 בינואר 1937 הושבע טאונסנד כמושל אינדיאנה ה-35. זמן קצר לאחר מכן הוכתה המדינה באסון השיטפון הגדול של 1937 (אנ'). תוך שבוע, נחרבו כל היישובים שעל גדות נהר אוהיו ומאות אלפים נותרו ללא קורת גג. בשלבים הראשונים של האסון, תיאם טאוסנד את מאמצי הפינוי, תיעל את כל הרכבות הפנויות להעביר את האנשים למקום מבטחים כאשר מימי השיטפונות גאו. אלפי עובדי רווחה ואנשי המשמר הלאומי נקראו כדי לסייע במלאכת הבניה מחדש. אסון זה נותר השני בחומרתו שהכה אי פעם את המדינה. אינדיאנה הייתה המדינה היחידה שהושפעה מהשיטפון, ולא דווח על מקרי טביעה. הארי הופקינס ממנהל הסיוע הלאומי אמר, "אף מדינה לא נוהלה טוב יותר במהלך השיטפון כמו אינדיאנה".

לפני שהושלמו פעולות הסיוע, פרצה שביתה גדולה במפעלי חברת ג'נרל מוטורס ברחבי המדינה. מעשי אלימות פרצו בעיר אנדרסון והמשמר הלאומי נשלח על ידי טאונסנד להשיב את הסדר על כנו ולהגן על המפעל. השביתה הניעה את טאונסנד לבקש את הקמתה של חטיבת העבודה המדינתית שתדאג לגישור במקרים של שביתות איגודי העובדים. באותה שנה פתחו עובדי הפלדה בשביתה בגרי, וחטיבת העבודה מנעה בהצלחה את הפיכתה לאלימה.

כאשר התקרבה תקופת כהונתו של טאונסנד כמושל לסיומה, ניסה יושב הראש לשעבר של המפלגה במדינה, פרדריק ואן נויס, שנבחר שוב כסנאטור, לקחת את השליטה על המפלגה מידי סיעת מקנאט-טאונסנד. המאבק התנהל בעיקר על השאלה מי ישלוט על משרות הפטרונות הפוליטיים הפדרליים. הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט התערב לאחר שוואן נויס התנגד לתוכניתו להגדיל את מספר שופטי בית המשפט העליון של ארצות הברית, ועשה שימוש בהשפעתו לגרום לתבוסתו של ואן נויס בניסיונו להיבחר לכהונה נוספת. בתחילה הסכים טאונסנד לתמוך בתוכניתו של רוזוולט, אך לאחר שמקנאט החליט שצעד זה יזיק למפלגה במדינה, שינה טאונסנד את דעתו, לצערו הרב של רוזוולט.

בבחירות אמצע הכהונה השיגו הרפובליקנים את השליטה בבית הנבחרים של אינדיאנה לאחר שזכו ברוב של 51 מושבים מול 49. הרפובליקנים בלמו את הצעתו של טאונסנד לתוכניות רווחה חדשות וניסו להפוך על פניהם רבים מהתוכניות של קודמו בתפקיד. הסנאט המדינתי חסם את העברת החוקים, ומושב האספה הכללית הסתיים במבוי סתום. רק כמה צעדי חקיקה עברו: מבחני נהיגה לקבלת רישיון הונהגו בחוק, אושרו גמלאות ללוחמי האש של המדינה, אושרה אספקתם של ספרי לימוד בחינם בבתי הספר הציבוריים, והאוטובוסים לתלמידים נצבעו בצהוב למען הבטיחות, צעד שהפך לנוהג ברחבי ארצות הברית.

שנותיו האחרונות

לאחר תום כהונתו כמושל הדיר טאונסנד את עצמו מהפוליטיקה הפנימית של המפלגה במדינה ולא היה מעורב בבחירת יורשו. במהלך מלחמת העולם השנייה עשה טאונסנד שימוש בניסיונו בשירות הממשלתי, ניהל את משרד ענייני החקלאות של המלחמה, את המנהל לשימור ותיאום החקלאות, ואת מנהל ייצור המזון. ב-1943 הוא התפטר מהשירות הפדרלי ושב לאינדיאנה כדי לנהל את חוותיו במחוזות בלאקפורד וגרנט. ב-1946 היה טאונסנד מועמד להיבחר לסנאט של ארצות הברית, אך נוצח על ידי ויליאם א. ג'נר.

מוריס קליפורד טאונסנד נפטר בהרטפורד סיטי שבאינדיאנה ב-11 בנובמבר 1954 כתוצאה מהתקף לב. הוא נטמן בבית הקברות אוד פלווס שבעיר.