לקה סקנדר זוגו (באלבנית: Leka Skënder Zogu; 5 באפריל 1939 – 30 בנובמבר 2011) היה בנו היחיד של זוגו הראשון, מלך אלבניה. שימש כנסיך הכתר של אלבניה בפועל במשך יומיים בלבד לפני שמשפחתו הודחה מהשלטון. לאחר מותו של אביו 1961 היה תובע לכתר אלבניה תחת השם לקה הראשון, מלך אלבניה.
ביוגרפיה
לקה נולד בטירנה ב-5 באפריל 1939. אביו היה זוגו הראשון, מלך אלבניה ואמו הייתה הרוזנת ההונגרייה ג'ראלדין אפוני. הוא היה בנם היחיד. יומיים לאחר לידתו פלשו האיטלקים לאלבניה וכבשו אותה תוך כמה ימים. המשפחה המלכותית נמלטה מאלבניה דרך יוון וטורקיה והתיישבה בצרפת ולאחר מכן בבריטניה. ב-29 בספטמבר 1944 שוחררה אלבניה מהכיבוש, אולם הקומוניסטים של אנוור הודג'ה תפסו את השלטון וסירבו לאפשר למשפחת המלוכה לחזור לארץ. ב-1946 עזבה המשפחה למצרים, וב-1952 חזרה לצרפת. ב-1961 מת המלך זוגו בסירן, והנסיך לקה הוכרז בידי המלוכנים האלבנים כ"לקה הראשון, מלך אלבניה" במלון בריסטול בפריז.
לקה התחנך בבתי ספר בבריטניה, במצרים ובשווייץ. בנדודיו הרבים הוא למד שפות רבות. הוא למד כלכלה בסורבון ולאחר מכן למד באקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט והתגייס לצבא בריטניה בדרגת לוטננט שני. הוא פרש מהצבא כעבור זמן קצר והפך לאיש עסקים מצליח. ב-1975 נישא לקה לסוזן קאלן-וורד מורה אוסטרלית. החתונה נערכה בביאריץ ולאחריה עזבו בני הזוג למדריד. לקה התיידד עם חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד, אולם כעבור זמן קצר הם נאלצו לעזוב את ספרד לאחר שמשטרת ספרד מצאה בביתם מצבור נשק לא חוקי. לקה וסוזן עקרו לרודזיה, אולם עזבו אותה לאחר שרוברט מוגאבה תפס את השלטון ועקרו ליוהנסבורג. ב-1982 נולד בנם היחיד הנסיך לקה השני. הייתה להם עוד בת שנולדה מתה בזמן ששהו ברודזיה.
ב-1993, זמן קצר לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי, הותר ללקה לחזור לאלבניה לביקור קצר. הוא נשא עמו דרכון שהנפיק בעצמו כ"שליט בגלות", ובו נכתב כי מקצועו הוא "מלך". ב-1997, בעקבות מלחמת האזרחים האלבנית שב לקה בשנית לאלבניה. באותה שנה נערך משאל עם בשאלה האם להחזיר את המשטר המלוכני למדינה. ההצעה נדחתה ברוב של שני שלישים מהבוחרים. לקה טען כי התוצאות זויפו, מה שגרר הפגנות ברחבי המדינה שבמהלכן נהרג אדם אחד. לקה עזב את הארץ, ונידון שלא בפניו לשלוש שנות מאר בגין המרדה. ב-2002 הוא קיבל חנינה ושב לאלבניה לבקשת 72 חברי פרלמנט. הוא המשיך לטעון לכתר אלבניה, ונתמך בטענתו זו בידי מפלגת תנועת החוקיות. הוא עצמו מעולם לא הצביע בבחירות בטענה ש"אני מעל כל המפלגות הפוליטיות, אפילו שלי". ב-2006 הוא הודיע כי הוא מוותר על כל שאיפותיו הפוליטיות ופורש מהחיים הציבוריים. הוא נפטר בטירנה ב-30 בנובמבר 2011.
קישורים חיצוניים
.svg)
