למידה מעורבת

למידה מעורבת (באנגלית: Blended Learning) היא שיטת לימוד המשלבת הוראה מסורתית, כלומר למידה "פנים-מול-פנים", עם למידה מקוונת ו-E-learning^[1][2]. בגישה זו יש אלמנטים בהם התלמיד שולט על זמן, קצב, מקום ונתיב הלימוד, בשילוב לימוד פרונטלי בכיתה^[3]. שני האלמנטים הללו צריכים להיות משולבים זה בזה כך שהתלמיד יקבל חוויית למידה אינטגרלית אחת^[4]. הגדרה זו היא מאוד רחבה וקיימת אי בהירות ואי הסכמה לגבי הגדרתה המדויקת של למידה מעורבת^[5]. קיימות מגוון של סגנונות למידה חזותיות, שמיעתיות ותנועתיות.

המונח עצמו

המונחים "למידה מעורבת", "למידה משולבת" ו"למידה היברידית" כולם משמשים בעירוב ובמקביל לתיאור המושג^[6]. אין הסכמה מדויקת לגבי המשמעות של למידה מעורבת והמושג משמש לתיאור מגוון רחב של צורות ומידה של שילוב למידה מקוונת בתוכנית הלימודים (עד כדי הכללת למידה מרחוק תחת למידה מעורבת). ישנם חוקרים שמכלילים במושג זה שיטות לימוד המערבות בין טכנולוגיות שונות או בין מתודולוגיות שונות, אך הגדרות אלו רחבות מדי ובעצם עשויות לכלול כל צורת למידה. משום כך ההגדרה הרשמית לא כוללת אותן^[7]. המושג עצמו הוא שם עצם ולא פועל, כלומר הוא מתאר שיטת לימוד ולא את הפעילות עצמה של התלמידים^[2]. ישנם כאלה המתנגדים לחלוטין לשימוש במושג זה, בין אם מתוך הטענה שהוא אינו ברור ומוגדר ובין אם מתוך הטענה שהמושג בכלל לא מתאר צורות למידה, אלא צורות הוראה או פדגוגיה שונות^[5].

מודלים

ששת המודלים

במהלך השנים התפתחו שישה מודלים של למידה מעורבת^[8][9]:

1. מודל המורה המנווט פנים מול פנים - (Face-To-Face Driver Model) המודל הכי קרוב לצורת הלמידה המסורתית. במודל זה רוב הכיתה לומדת עם המורה כאשר רק תלמידים מסוימים מתקדמים בקצב שלהם בעזרת שימוש בעזרים טכנולוגיים בחלקה האחורי של הכיתה או במעבדת מחשבים מיוחדת.
2. מודל הסבב - (Rotation Model) התלמידים עורכים סבב בלוח זמנים קבוע בין תחנות שונות שמשלבות בין עבודה מקוונת בקצב אישי לבין לימוד פנים מול פנים עם המורה. התחנות עשויות לשלב גם עבודה בקבוצות קטנות, עבודה על פרויקט, הדרכה אישית או משימות (באופן מקוונן או עם נייר ועפרון). במודל זה רוב הלמידה נעשית במסגרת בית הספר, פרט לשיעורי בית. ישנם המחלקים מודל זה למספר תתי מודלים^[10]:
   1. סבב תחנות - כאשר התחנות נמצאות בתוך מרחב של כיתה אחת או מספר כיתות. כל התלמידים עוברים דרך כל התחנות.
   2. סבב מעבדה - כאשר הסבב כולל עבודה במעבדת מחשבים ללמידה מקוונת.
   3. שיעור הפוך - רוב החומר נלמד באופן מקוון על ידי התלמידים בבית ולאחר מכן הם נפגשים בבית הספר עם המורה לתרגול החומר הנלמד (החלק שהוראה מסורתית נחשב לשיעורי בית) או לביצוע פרויקטים.
   4. סבב מתואם אישית - כאשר כל תלמיד עובר רק בחלק מהתחנות, המתאימות לו באופן אישי. קביעת התחנות נעשית על ידי המורה או על ידי המחשב.
3. מודל גמיש - (Flex Model) מודל שבו רוב הלמידה נעשית באופן אישי על ידי התלמידים באופן מקוון. המורים במודל זה מספקים תמיכה אם היא נדרשת בלמידה בקבוצות קטנות או בהדרכה אישית.
4. מודל המעבדה המקוונת - (Online Lab Model) במודל זה התלמידים לומדים את הקורס כולו באופן מקוון, אך במעבדה שנמצאת בתחומי בית הספר. ישנם מבוגרים שנמצאים במעבדה, אך הם לא בהכרח מורים. מודל זה מתאים במיוחד כאשר בבית הספר אין את המורים הנדרשים על מנת להעביר קורס מסוים.
5. מודל התערובת האישית - (Self-Blend Model) במודל זה התלמידים, לרוב תלמידי תיכון, בוחרים לקחת קורסים נוספים על החומר הנלמד בבית הספר. המודל מתאים לתלמידים בעלי מוטיבציה גבוהה המעוניינים ללמוד נושאים מתקדמים שאינם מכוסים בתוכנית הלימודים הבית ספרית.
6. מודל המורה המנווט באופן מקוון - (Online Driver) בקיצוניות השנייה מהמודל הראשון, במודל זה התלמידים לומדים באופן מקוון ומרוחק מבית הספר את רוב חומר הלימוד. ניתן לקבל עזרה מקוונת מהמורה לפתרון בעיות. פגישות פנים מול פנים יכולות להיקבע בלוח זמנים מוגדר או להיקבע רק במקרה הצורך.

ישנם המחלקים את הלמידה המעורבת בצורה שונה, לפי ארבעה מודלים^[11][12], אך העקרונות הם דומים לחלוקה של ששת המודלים.

אלמנטים שונים שניתן לערב

ישנם שלושה אלמנטים שניתן לערב ביניהם - הפעילויות, התלמידים והמורים^[13]:

1. עירוב בין פעילויות פנים-מול-פנים ומול פעילויות מקוונות. כלומר אותם לומדים משתתפים בשני סוגי הפעילויות.
2. עירוב בין תלמידים שלומדים פנים-מול-פנים לבין תלמידים שלומדים באופן מקוון. כלומר הכיתה מכילה תלמידים משני הסוגים ומתקיימת אינטראקציה בין כל התלמידים.
3. עירוב בין מורים שמלמדים פנים-מול-פנים ובין מורים שמלמדים באופן מקוון. כלומר אותו קורס מועבר על ידי מורים בכיתה וגם על ידי מורים שמלמדים באופן מקוון.

למידה מעורבת מול הוראה מסורתית ומול למידה מקוונת במלואה

בדו"ח של The Sloan Consortium^[14] סיווגו את אופני הלימוד השונים בצורה זו:

• למידה מסורתית - כל התוכן מועבר בכתב או בע"פ. אין שימוש בלמידה מקוונת בכלל.
• למידה בסיוע הרשת (web facilitated, נקרא גם web enhanced) - שימוש בלמידה מקוונת על מנת לסייע בקורס שהוא בבסיסו פנים-מול-פנים. עד 29% מסך תוכן הקורס מועבר באופן מקוון. יכול להיעשות שימוש במערכת ממוחשבת לניהול הקורס או באתר על מנת לפרסם את הסילבוס ומשימות הקורס.
• למידה מעורבת - שילוב של למידה מקוונת ולמידה פנים מול פנים. בין 30% ל-79% מסך תוכן הקורס מועבר באופן מקוון. לרוב יש שימוש בדיונים מקוונים. לרוב מספר הפגישולת פנים מול פנים קטן יותר.
• למידה מקוונת - כל או רוב החומר (מעל 80%) מועבר באופן מקוון. לרוב לא כולל פגישות פנים-מול-פנים.

נורם פריסן פיתח עץ החלטות על מנת לבחון האם מודל הלמידה שמשתמשים בו נחשב למידה מעורבת^[2]. בין ההחלטות שמוזכרות בעץ - האם התלמידים והמורה נפגשים? האם הם נפגשים באופן פיסי או באופן וירטואלי? האם הפגישות הן חלק משעות הקורס? האם חלק מהתכון והתקשורת נעשים באופן מקוון?

למידה מעורבת אינה רק שינוי טכני באופן הלימוד, אלא מייצג שינוי באסטרטגיה הפדגוגית. הלמידה הופכת להיות מוכוונת תלמיד והתלמידים נעשים לומדים אקטיביים. מידת האינטראקציה בין הלומדים לבין עצמם, בין הלומדים לבין המורים ובין הלומדים לתוכן גדלה^[15].

סגנון למידה הוא הדרך שבה האדם קולט ידע, מעבד אותו ואף מארגן אותו בראש בהתאם ליכולתו ולכישוריו.

מטרות

המטרה הכללית היא שיפור הלמידה וחוויית הלימוד של התלמיד^[15]. המטרות המסוימות במקרים שונים הן מגוונות ומשתנות ממקרה אחד למשנהו, דבר שמשקף את הגמישות של למידה מעורבת והיכולת להתאים את הלמידה לתנאים, לתלמידים ולתוכן^[13]. אוסגותורפ וגרהאם מדגישים כי המטרה של למידה מעורבת היא למקסם את היתרונות של למידה מסורתית ואת היתרונות של למידה מקוונת. כלומר הכוונה היא להשתמש בכלים טכנולוגיים למה שהם משמשים, לטוב ביותר, מצד אחד ומצד שני בזמן הכיתה לנצל את יתרונות הלמידה פנים-מול-פנים. הם מציינים 6 מטרות שהם זיהו אצל אנשי חינוך שאימצו מודל של למידה מעורבת:

1. עושר פדגוגי - המוטיבציה היא שיפור אופן הלימוד של התלמידים. למידה מעורבת מאפשרת למורה לגוון בשיטות הפדגוגיות שהוא משתמש בהן.
2. גישה לידע - למידה מעורבת מאפשרת לתלמידים גישה לידע רב יותר ולמגוון גדול יותר של דוגמאות לחומר הנלמד.
3. אינטראקציה חברתית - למידה מעורבת מאפשרת לתלמידים לחלוק שאלות, תהיות ותובנות בינם לבין עצמם ובינם לבין המרצה. התלמידים מנהלים אינטראקציה הן פנים מול פנים והן באופן מקוון.
4. פיתוח תחושת שליטה אצל התלמיד - מחקרים מראים שיש חשיבות לתחושת התלמיד שהוא שולט בנתיב הלמידה. למידה מעורבת מאפשרת להרחיב את אפשרויות הבחירה האישית שניתנות לתלמידים.
5. חיסכון בעלויות - יש הטוענים כי למידה מעורבת מאפשרת חיסכון בעלויות על ידי הגדלת הכיתות.^[16]
6. גמישות - בניגוד למערכות מקוונות לגמרי שהן לרוב מורכבות ודורשות מומחים טכנולוגיים על מנת לשנותן, מערכות ללמידה מעורבת הן לרוב פשוטות יותר ולכן ניתנות לשינוי על ידי המורה עצמו. דבר ה מאפשר למורה לשנות את הרכב ומבנה השיעור לפי הצרכים של התלמידים.

האיזון בין הרכיב של "פנים-מול-פנים" לבין הלמידה המקוונת ישתנה בהתאם למטרות הפדגוגיות, מאפייני התלמידים, רקע המורה והמשאבים הטכנולוגיים^[13]. מידת העירוב תהיה שונה בין קורסים שונים.

יתרונות, חסרונות ואתגרים

יתרונות

מתוך מחקרים עולה כי למידה מעורבת מספקת:

• תחושה חזקה יותר של קהילת למידה בהשוואה לקורסים מקוונים במלואם ואף בהשוואה ללמידה מסורתית^[17].X
• תחושה חזקה יותר של תועלת, מוטיבציה ושביעות רצון אצל התלמידים^[18].
• הורדת כמות התלמידים הנושרים מהקורס^[18].
• שיפור ציוני התלמידים^[19][18] (אף על פי שישנם גם מחקרים הסותרים טענה זו^[20]).
• תחושה רבה יותר של תמיכה בתלמיד מאשר בלמידה מקוונת במלואה^[20].
• מורים מדווחים על שביעות רצון משיטת לימוד זו^[21].
• גמישות בנוכחות בקורסים של התלמידים^[22].
• סביבות למידה מתאימות למחויבויות עבודה ומשפחה ובכך לוקחות בחשבון אוכלוסיית תלמידים רבת פנים^[22].
• אפשרות לכלול מומחים מחוץ למוסד הלימודי^[22].
• חיזוק הנכונות של התלמידים ליצור קשרים חדשים בכל רחבי העולם^[22].
• מתן הזדמנויות למידה שוות לתלמידים מיוצגים בחסר^[22].
• תמיכה טובה יותר במאפייני הלומד השונים^[22].
• מתן תחושת שליטה טובה יותר אצל התלמידים על הלמידה שלהם^[22].
• התלמידים נתקלים באפשרויות הרבות שיש לטכנולוגיה להציע והם לומדים כיצד לעבוד איתה, זה יכול להכין אותם לקריירה בחברה העשירה בטכנולוגיה שלנו^[22].

חסרונות

החסרון העיקרי הוא חוסר הבהירות של למידה מעורבת. מכיוון שאין כללים ברורים לגבי צורת ואופן השילוב, עלול להיווצר מצב שבו מורים משלבים למידה פנים מול פנים עם למידה מקוונת אך באופן שאינו משרת את המטרות הלימודיות ואינו מתחשב בצרכי התלמידים^[23]. הקושי הוא לקבוע את מידת השילוב המתאימה והנכונה למקרה המסוים. חסרון מהותי נוסף שהתרחש במיוחד בישראל בתקופת הקורונה - הוא שמטעמי נוחות הסטודנטים אינם מגיעים להרצאות ההיברידיות (מתוך העדפה שלא לטרוח לנסוע לקמפוס) והמרצים נאלצים ללמד בכיתות ריקות. באופן זה איכות ההרצאה נפגמת.

אתגרים

בנוסף לחסרונות שנזכרו, ישנם אתגרים מרכזיים הקשורים ללמידה מעורבת:

• שינויים קיצוניים בשיטות הפדגוגיות של המורים על מנת להתאים לטכנולוגיה החדשה^[22].
• דרישה לסוג חדש של מערך המשפיע מאוד על העיצוב הפדגוגי והלימודי^[22].
• המורה צריך להתאים את גישת ההוראה, אך בו זמנית צריך לשמור על סטנדרטים דומים ללמידה^[22].
• למורה יש עומס נפשי כבד, המכונה היפר-זום או היפר-פוקוס. כלומר, צורך ביותר תיאום (קואורדינציה) מהמורה, הוא צריך לשים לב לשני המיקומים וכן לבצע פעולות מבצעיות מסוימות בפלטפורמת ההוראה והלמידה^[22].
• לומדים מרוחקים חשים תחושת ריחוק משמעותית מהמוסד שלהם^[22].
• סביבת הלמידה המעורבת דורשת יותר משמעת עצמית מתלמידים שעוקבים מרחוק או באינטרנט^[22].
• רכיב האודיו החשוב להצלחה - תלמידים שעוקבים אחר הכיתה מרחוק צריכים לקבל את אותה איכות שמע כמו התלמידים שנוכחים פנים אל פנים^[22].
• הטכנולוגיה יכולה להוות הכפייה עבור המורה והתלמידים במקום אם הם צריכים להיות מודעים להתמצאות ולמיקום של מצלמות או נדרשים לדבר לתוך מיקרופון שמפריע לרצף השיחה^[22].
• טכנולוגיות חדשניות משתנות ללא הרף, מה שעלול להיות מתסכל עבור המורים^[22].

ראו גם

• למידה משולבת מחשב
• שיעור הפוך
• E-learning
• למידה מקוונת
• למידה מרחוק

לקריאה נוספת

• Raes, A., Detienne, L., Windey, I., & Depaepe, F. (2020). A systematic literature review on synchronous hybrid learning: gaps identified. Learning Environments Research, 23(3), 269-290.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא למידה מעורבת בוויקישיתוף

• גיא לוי, מנהל החדשנות הפדגוגית במרכז לטכנולוגיה חינוכית מספר על המגמות המובילות בחינוך בעולם (ארכיון) מתוך הבלוג על הכיתה במאה ה-21 באתר של מט"ח.
• הסבר קצר על למידה מעורבת, מתוך אתר "הסלון" של מט"ח.
• כתבה על מגמות עתידיות בחינוך, נטע אחיטוב, המהפכה המקוונת: איך יראה החינוך של העתיד?, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2012.
• blended learning and the future of education: Monique Markoff at TEDxIthacaCollege, סרטון באתר יוטיוב
• תיאור של סדר יום לתלמיד שלומד בכיתה שמיישמת למידה מעורבת, A Student's Day in the Flexible Classroom.
• Inside a Flexible Classroom.

הערות שוליים

1. Garrison, D. R., & Kanuka, H. (2004). Blended learning: Uncovering its transformative potential in higher education. The internet and higher education,7(2), 95-105.
2. Norm Friesen, Defining Blended Learning, ‏2012 (באנגלית) (ארכיון)
3. DreamBox, ?What is blended learning, ‏ינואר 2015 (באנגלית)
4. Christensen Institute, Blended Learning Model Definitions, ‏ינואר 2015 (באנגלית)
5. Oliver, M., & Trigwell, K. (2005). Can ‘blended learning’be redeemed. E-learning,2(1), 17-26.
6. Search Results, library.educause.edu (באנגלית) Increasing Use of Hybrid Learning Designs, NMC Horizon Report, 2014 K-12 Edition
7. Graham, C. R. (2006). Blended learning systems. CJ Bonk & CR Graham, The handbook of blended learning: Global perspectives, local designs. Pfeiffer.
8. DreamBox, Blended Learning: A Disruptive Innovation, ‏ינואר 2015 (באנגלית) (ארכיון)
9. DreamBox, 6 Models of Blended Learning, ‏ינואר 2015 (באנגלית)
10. Christensen Institute, Blended Learning Model Definitions, ‏ינואר 2015 (באנגלית)
11. Clayton Christensen Institute, Blended Learning Model Definitions (באנגלית)
12. Khan Academy, Four different blended learning models (באנגלית)
13. Osguthorpe, R. T., & Graham, C. R. (2003). Blended Learning Environments: Definitions and Directions. Quarterly Review of Distance Education, 4(3), 227-33.
14. The Sloan Consortium, Ten Years of Tracking Online Education in the United States (עמ' 7), ‏2014 (באנגלית)
15. Watson, J. (2008). Blended Learning: The Convergence of Online and Face-to-Face Education. Promising Practices in Online Learning. North American Council for Online Learning.
16. Kevin Lothridge, Jamie Fox, Eileen Fynan, Blended learning: efficient, timely and cost effective, Australian Journal of Forensic Sciences 45, 2013-12, עמ' 407–416 doi: 10.1080/00450618.2013.767375
17. Rovai, A. P., & Jordan, H. (2004). Blended learning and sense of community: A comparative analysis with traditional and fully online graduate courses. The International Review of Research in Open and Distance Learning, 5(2).
18. López-Pérez, M., Pérez-López, M. C., & Rodríguez-Ariza, L. (2011). Blended learning in higher education: Students’ perceptions and their relation to outcomes. Computers & Education, 56(3), 818-826.
19. מס"ע, מכון מופ"ת, השלכות למידה משולבת ( blended learning ) על הציונים של תלמידים באלגברה, ‏ינואר 2015
20. Lim, D. H., Morris, M. L., & Kupritz, V. W. (2014). Online vs. blended learning: Differences in instructional outcomes and learner satisfaction.
21. מס"ע, מכון מופ"ת, מה היתרון בלמידה המשלבת תקשוב עם פגישות פא"פ?, ‏ינואר 2015
22. Annelies Raes, Loulou Detienne, Ine Windey, Fien Depaepe, A systematic literature review on synchronous hybrid learning: gaps identified, Learning Environments Research 23, 2020-10-01, עמ' 269–290 doi: 10.1007/s10984-019-09303-z
23. מס"ע, מכון מופ"ת, לקראת סגנון לימוד מותאם אישית המבוסס על מודל למידה משולבת (blended) פנים אל פנים ומקוונת עם הערכה אישית, ‏ינואר 2015