משמעת היא פעולה, צורת התנהגות, או סדרת כללים אותם מקיימים קבוצת אנשים, לעיתים בניגוד לנטייתם הטבעית, למטרה מסוימת.
משמעת עצמית היא משמעת שאדם כופה על עצמו ואחראי על קיומה.
האדם דורש מעצמו ערכים/כללים/חוקים, ומוודא קיומם, בשונה ממקרים בהם זה נעשה על ידי גורם אחר.
משמעת עצמית – הסבר וחשיבות
כללי המשמעת אותם נדרש האדם לקיים נקבעים על ידיו, על ידי אדם אחר, או על ידי החברה.
האדם נדרש לאכוף את המשמעת על עצמו, ולבצע בקרה עצמית לצורך ווידוא עמידה בכללים שהוגדרו לו או שהגדיר לעצמו.
כאשר אדם אחראי לאכיפת משמעתו, ייתכן ויוותר לעצמו ביתר קלות בקיום במשמעת, ומנגד ייתכן ויקשה עורף עם עצמו, ויקפיד על קיום כל הכללים החלים עליו.
כלל, משמעת עצמית מסייעת להשיג מטרות לטווח יחסית ארוך.[1]
משמעת עצמית גבוהה ונמוכה ומשמעותם
משמעת עצמית גבוהה ומשמעת עצמית נמוכה יכולים להביא אדם להצלחה או לכישלון בעמידה הכללים שהוגדרו (ובהשגת מטרה), בהתאמה.
במצב בו אוכף האדם את קיום הכללים על עצמו, ניתן לבחון את המשמעת העצמית.
אם אינו חרג מהכללים, משמע שלא ויתר לעצמו על קיומם למרות המאמץ הכרוך בכך, שכן לא בוצע עליו בקרה על ידי אדם אחר ויכול היה להפסיק לקיימם. זהו מצב טוב של משמעת עצמית גבוהה, ללא ויתור עצמי למרות הקשיים בביצוע.
אולם, אם אדם הרפה ידיו וחדל את קיום הכללים, משמע ויתר לעצמו. זהו מצב שלילי של משמעת עצמית נמוכה, המלווה באי ציות לכללים, אי עמידה ביעדים, שלרוב מובילים לאי השגת המטרה.
אדם בעל משמעת עצמית גבוהה פועל לפי הכללים ועומד ביעדים. בכך הוא מקיים בהצלחה מטרות שהוצבו לו ושהציב לעצמו.
לעומת אדם בעל משמעת עצמית נמוכה, אשר אינו עומד ביעדים ולא דובק בכללים המוגדרים..
דוגמה של משמעת עצמית באה לידי ביטוי
בכל יעד שאדם מציב לעצמו, או שהאחר מציב לו, והראשון האחראי על אכיפת המשמעת, באה לידי ביטוי המשמעת העצמית.
דוגמת משמעת עצמית גבוהה
- ישראל הציב לעצמו לרדת במשקל. מטרתו הייתה 10 קילו בחודשיים. הוא תכנן את האימונים שלו לאורך החודשיים. כל פעם שהגיעה שעת האימון, יצא להתאמן והתאמץ להשגת המטרה, על-אף שהיה חסר חשק לאימון או עייף.
- אברהם קיבל מהבוס מספר פרויקטים לביצוע. מיד הוא תכנן את העבודה וחילק אותה לאורך השבועות. הוא דאג תמיד לשמור על הקצב שקבע בהתחלה. ביום מסוים, שלא עמד בהספק הדרוש, נשאר שעה נוספת במקום העבודה כדי לסיים, ולעמוד בלוח הזמנים שהגדיר לעצמו מראש. הוא לא בחר להקל על עצמו, והשקיע במטרה להגשמת יעדיו.
משמעת עצמית נמוכה
- ישראל הציב לעצמו לרדת במשקל. מטרתו הייתה 10 קילו בחודשיים. הוא תכנן את האימונים שלו לאורך החודשיים. אך כשהגיע שעת האימון, והוא היה עייף ותשוש מהיום הארוך עליו, וויתר על האימון. בכך ישראל מוותר על יעדו, ויתקשה להשיג את המטרה.
- אברהם קיבל מהבוס מספר פרויקטים לביצוע, והוא בחר שלא תכנן את קצב העבודה. את הפרויקטים הקלים הוא ביצע בזריזות, אך את המורכבים הוא דחה, ולבסוף הוא לא סיים את הפרויקטים. שהבוס הפציר בו לסיים אותם, ודרש ממנו להזדרז, הוא לבסוף עשה זאת. כשהמשמעת הייתה בידיו הוא לא עמד ביעדיו, ובחר הקל על עצמו, אך כשהאכיפה עברה למנהל, הוא דחק בו לסיים זאת.
הערות שוליים
