עם הפלישה הנאצית לברית המועצות בשנת 1941, נמלט מורגנטוי לעומק ברית המועצות, נדד והיטלטל ברחבי המדינה, שהה בסמרקנד ואף הגיע למחנות סיביר. בּקיץ 1947, לאחר הרפטריאציה (שיבת הפולנים הגולים למדינתם), שב מורגנטוי לפולין, השתקע בעיר לודז' ועסק בעבודתו הספרותית. הוא כתב בפולנית, ברוסית, בעברית וביידיש.
ואף כתב מספר יצירות בתקופת השואה אשר מתארות את החיים בתקופה הזו מנקודת מבטו.
נפטר בביתו שבשכונת ג'סי כהן בחולון באביב 1979, בשנה ה-74 לחייו.
הותיר אישה, בת ובן.
שיריו הראשונים של מורגנטוי הופיעו בעיתוני הילדים בפינסק ובווילנה. מאוחר יותר נדפסו שיריו בכתבי עת ועיתוני ילדים ביידיש בכל רחבי אירופה, אוסטרליה וישראל.
אחדים משיריו, כגון "עץ הכוכבים", הולחנו והושרו בפי זמרים ידועים, כגון חוה אלברשטיין, והפכו לשירי זמר מוכרים.
ספריו
רואינען אין זון: לידער און פאעמען, לודז': יידיש-בוך, 1949. ('חורבות בשמש: שירים ופואמות')
