|
|
ערך מחפש מקורות
|
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
|
|
| ערך מחפש מקורות
|
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
|
לי שִׂיֵינִּיֵין (במנדרינית: 李先念; 23 ביוני 1909 – 21 ביוני 1992) היה פוליטיקאי סיני ששימש כנשיא הרפובליקה העממית של סין בשנים 1983–1988. לי נחשב לדמות משפיעה מאוד ברחבי הרפובליקה, לאחר שכיהן בפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית של סין מאז שנת 1956. הוא עלה לגדולה בשנת 1976 יחד עם חואה גוופנג. בשיא הקריירה שלו שהתרחש בשנות ה-80 נחשב לי לאחד האדריכלים המשפיעים ביותר על המדיניות הכלכלית בסין לאחר המהפכה התרבותית.
ביוגרפיה
לי הצטרף למפלגה בשנת 1927 ושימש כקפטן צבאי וקומיסר פוליטי עבור הצבא הסיני הקומוניסטי במהלך "המצעד הארוך". לאחר ניצחון הקומוניסטים במלחמת האזרחים הסינית בשנת 1949, מונה לי לאחד המפקדים של הכוחות הקומוניסטיים במחוז חוביי. בשנת 1950 נבחר לי לראש הממשלה של המחוז ובהמשך גם למפקד הכוחות הצבאיים בכל האזור.
בשנת 1954 התמנה לשר האוצר של סין ובאותה השנה נבחר גם לראש ממשלה, תפקיד שהחזיק עד שנת 1980. במהלך המהפכה התרבותית איבד את תפקידו כשר אוצר. בשנת 1976 מילא לי תפקיד מרכזי בחיסול כנופיית הארבעה. עם עלייתו לשלטון של חואה גוופנג, הפך לי ליועצו הכלכלי הראשי והפך לאחד הפקידים החזקים בסין. תקופה זו התאפיינה במתיחות על זהותו של המנהיג העליון- לי או דנג שיאופינג. בשלב מסוים לי אף עזר לדנג לעלות לשלטון. לי האמין בנחרצות בתכנון מרוכז, ולכן לא אהב את הרפורמות הכלכליות של דנג. הוא אף ניסה ליצור תוכנית כלכלית שנויה המחלוקת הדומה לזו של ברית המועצות, המבוססת על פיתוח של התעשייה הכבדה.
בשנת 1983 אומצה חוקה חדשה, ולי מונה לנשיא בגיל 74, לאחר שהתפקיד לא היה מאויש במשך 8 שנים. לפי החוקה, תפקידו של הנשיא היה סמלי, אך מעניק כבוד אל מול חברי המפלגה. לי ביקר בארצות הברית ביולי 1985, והיה ראש המדינה הסיני הראשון שמבקר כך בארצות הברית. בסוף העשור, לי שהתנגד לסגנון חיים מקובע, החליט לפרוש מהנשיאות ולשכנע את שאר מנהיגי השלטון המבוגרים לעשות כמוהו. במהלך אירועי כיכר טיין-אן-מן שאירעו בשנת 1989, תמך לי בשימוש אלים מאוד כנגד המפגינים. הוא המשיך לשרת בממשלה עד מותו בשנת 1992.
ללי היו 3 בנות ובן. הוא נפטר ב-21 ביוני 1992, כמה ימים לפני יום הולדתו ה-83. הלווייתו התקיימה כשבוע לאחר מכן.
קישורים חיצוניים
| נשיאי הרפובליקה העממית של סין
|
|
|
.svg){kind=small}
