לאי סאנג יאנג
楊麗笙![]() |
|
לידה |
5 בינואר 1952 (בת 72)
הונג קונג, האימפריה הבריטית  |
|---|
|
ענף מדעי |
מערכת דינמית |
|---|
|
מקום לימודים |
|
|---|
|
מנחה לדוקטורט |
רופוס בואן |
|---|
|
מוסדות |
|
|---|
|
תלמידי דוקטורט |
William John Cowieson, פאול ארתור רייט, אלישע קובר, José Koiller, סטניסלב מילצ'ב מינטצ'ב, Tatiana Yarmola, מארק פרנסיס דמרס, Linda Fahlberg-Stojanovska, כריסטופר ג'ון קליבלנד, Huyi Hu, Zheng Liu, Alex Blumenthal |
|---|
|
פרסים והוקרה |
|
|---|
|
www.cims.nyu.edu/~lsy |
  |
לאי סאנג לילי יאנג (באנגלית: Lai Sang Lili Young, נולדה ב-5 בינואר 1952) היא מתמטיקאית אמריקאית ממוצא סיני המשמשת כפרופסור למדעים מן המניין על שם הנרי ולוסי מוזס, וכפרופסור למתמטיקה ולמדעי המוח באוניברסיטת ניו יורק. היא עשתה עבודה חלוצית על מערכות דינמיות, תחומי העניין שלה בתאוריה הארגודית (אנ') כוללים חיבורים לתורת ההסתברות ולפיזיקה סטטיסטית, ומערכות כאוטיות דינמיות הן המומחיות שלה[1]. יאנג עוסקת גם במודלים חישוביים ובמדעי המוח[2].
קורות חייה
יאנג נולדה בהונג קונג, שם גדלה ולמדה, והיגרה לארצות הברית כדי לקבל השכלה גבוהה במתמטיקה. היא למדה באוניברסיטת ויסקונסין וקיבלה תואר ראשון בשנת 1973. היא עברה לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם קיבלה תואר שני (בשנת 1976) ודוקטורט (בשנת 1978)[3]. אחרי הדוקטורט היא לימדה באוניברסיטת נורת'ווסטרן, באוניברסיטת מישיגן (בשנים 1980–1986), באוניברסיטת אריזונה (בשנים 1987–1990), ובאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (בשנים 1991–1999). החל משנת 1999 היא משמשת כפרופסור למדעים בתקן על שם הנרי ולוסי מוזס במכון קורנט למדעי המתמטיקה (CIMS) של אוניברסיטת ניו יורק[3]
מחקר
תחום המחקר העיקרי של יאנג הוא מערכות דינמיות (ענף של המתמטיקה המודרנית העוסק בהתפתחותיות זמן של תהליכים טבעיים איטרטיביים). מוקדם יותר בקריירה שלה, עבודתה סבבה סביב תאוריית הכאוס המתמטית, ובמיוחד בנושאים כמו אקספוננטי ליאפונוב, אנטרופיה, ממד פרקטלי, ומושכים מוזרים. היא גילתה שהרבה פעמים מערכות דטרמיניסטיות כאוטיות מייצרות סטטיסטיקה דומה לסטטיסטיקה המיוצרת על ידי תהליכים אקראיים. היא עבדה גם עם מודלים ממשיים, כמו מערכות חלקיקים (ביליארדים).[2]
בעשר השנים האחרונות תחום המחקר שלה עבר למערכות דינמיות גדולות, אקראיות, ולא מאוזנות (מחוץ לשיווי משקל). דוגמה למערכת כזו היא רשת המורכבת מהרבה מערכות דינמיות קטנות.[2]
במקביל, יאנג פיתחה עניין במערכת דינמית מורכבת מסוימת: המוח. חלק גדול מהמחקר שלה כיום הוא במדעי המוח התאורטיים.[2]
יאנג זכתה במלגת אלפרד סלואן בשנת 1985 (מענק השמור לבודדים אשר בזמן שש השנים של השגת הדוקטורט מפגינים את "ההבטחה הבולטת ביותר לתרום תרומה מכריעה לידע חדש").[1] היא גם זכתה במלגת גוגנהיים בשנת 1997.[1]
בשנת 1993 יאנג זכתה בפרס סאטר המוענק בשל "תרומות מחקר מצטיינות המתמשכות על פני תקופה של חמש שנים על ידי מתמטיקאית".[1]
בשנת 2004 יאנג נבחרה להיות חברה באקדמיה האמריקנית לאומניות ומדעים ("חברה בינלאומית המורכבת ממדענים, חוקרים, אמנים, אנשי עסקים, ומנהיגים המובילים בעולם").[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
