לא נפסיק לרקוד הייתה תוכנית מציאות בידורית ישראלית שבמרכזה תחרות ריקודים. התוכנית שודרה בערוץ 2 במסגרת הזכיינית קשת בשנת 2009. במהלך שידורה שונה שם התוכנית ממלחמת העולמות ל"לא נפסיק לרקוד", בעקבות מבצע עופרת יצוקה שפרץ באותו הזמן. מנחה התוכנית היה צביקה הדר. התוכנית הייתה המשך לתוכנית "נולד לרקוד" ששודרה במשך שלוש עונות.
בשונה מ"נולד לרקוד" שהייתה גרסה ישראלית לפורמט אמריקני קנוי (So You Think You Can Dance), "לא נפסיק לרקוד" הייתה פורמט ישראלי מקורי. במהלך עונותיה של "נולד לרקוד" הועלו טענות שלא ניתנה במה מספקת לסגנון ה"היפ הופ" ודומיו (סטריט) וכי השופטים מוטים לטובת סגנונות קלאסיים יותר; "לא נפסיק לרקוד" הביאה את סגנונות הריקוד העכשוויים לקדמת הבמה ועימתה אותם עם הסגנונות הקלאסיים.
פורמט
בתוכנית התחרו זו בזו שתי קבוצות של עשרה רקדנים בכל קבוצה. קבוצה אחת נקראה קבוצת ה"סטריט" ברשות אונה הולברוק, ובה רקדו סגנונות כמו: ברייקדאנס, קראמפ, היפ הופ ועוד. הקבוצה השנייה נקראה ה"סטודיו" ברשות דוד דביר, ובה רקדו סגנונות קלאסיים כמו: בלט, מחול מודרני ועוד. בכל תוכנית קיבל כל ראש קבוצה רשימת סגנונות לריקוד (בהתאם לסגנון הקבוצה שלו) ושיבץ לכל סגנון את הרקדנים המתאימים ביותר (בזוגות ולעיתים בשלישייה). כל זוג מקבוצה אחת התחרה ראש בראש בזוג מהקבוצה השנייה בפרשנות "סטריט" או "קלאסית" לשיר דומה (ביצועים שונים לאותו שיר) או לסגנון ריקוד דומה (מחזמר, למשל). השיפוט הורכב מפאנל שופטים שחיוו את דעתם על כל ריקוד במהלך התוכנית ומהצבעות הצופים בבית (במסרונים ודרך אתר קשת). בסוף כל תוכנית שוקללו קולות השופטים וקולות הקהל בבית והקבוצה שניצחה במרב קטעי הריקוד הייתה המנצחת בתוכנית. ראש הקבוצה המפסידה ראשי היה להעניק חסינות למספר רקדנים, אך יתר רקדניו הועמדו להדחה. בדומה ל"נולד לרקוד", הם ביצעו ריקודי סולו קצרים, והרקדן שקיבל את כמות הקולות הנמוכה ביותר מהצופים בבית, הודח מהתוכנית (לעיתים יותר מרקדן אחד).
הכישלון
הפורמט לא הצליח להתחבב על הצופים והתוכנית זכתה לרייטינג נמוך מהצפוי.
נוסף על כך קושי אובייקטיבי – המבצע שנערך בתקופה זו בעזה גרמה לקטיעת תוכנית אחת עקב נפילת טילים, ולביטול תוכנית נוספת[1]. השם המקורי, "מלחמת העולמות", שהיה כינוי ל"מלחמה" בין "עולם" הסטריט ל"עולם" המחול הקלאסי, התברר כבעייתי כאשר פרץ מבצע עופרת יצוקה, והוחלף לשם "לא נפסיק לרקוד".
מסיבות אלה הורדה התוכנית חודשיים לפני המתוכנן והגמר אורגן בחופזה. בתוכנית טרום הגמר התחרו הרקדנים בריקודי סולו בלבד ועשרה מתוכם הודחו בבת אחת[2]. ארבעת הרקדנים הנותרים עלו לגמר: איביצה באגו, רפאל בנימין, תומר יפרח, ונופר חסן (הזוכה)[3].
השופטים
ארבעת שופטי התוכנית היו מיכל אמדורסקי, עידו תדמור, מרקו דה סילביה ונעמי פרלוב.
הקבוצות
קבוצת הסטריט
ראש הקבוצה: אונה הולברוק
מתמודדים:
- נופר חסן (המנצחת)
- "ג'וס" (יוסי סמדג'ה)
- מור נחום
- מור חממי
- "מיקסר"
- "מישמיש"
- מרינה טרמץ
- רפאל בנימין
- תום אפלבאום
|
קבוצת הסטודיו
ראש הקבוצה: דוד דביר
מתמודדים:
- איביצה באגו (מקום שני)[4]
- אליאור כהן
- אפרת הנדלר
- דנה מישלזון
- לימור זיו
- לירון עוזרי
- קים כהן
- רונה פלדבלום
- תומר יפרח
|
ראו גם
קישורים חיצוניים
ביקורות
- אביב דילבסקי, עכבר העיר, "מלחמת העולמות": עושים צחוק מהצופים, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2008
- קרן נתנזון, כן נפסיק לרקוד, באתר ynet, 2 בפברואר 2009
- ניר קיפניס, מחול החרבות, באתר גלובס, 8 בפברואר 2009
- אביב דילבסקי, עכבר העיר, לא נפסיק לרקוד: נפלה מהמסך, תודה לאל, באתר הארץ, 16 בפברואר 2009
הערות שוליים
- ^ יעל גאוני, המלחמה גברה על כל התוכניות האחרות בטבלת הרייטינג השבועית, באתר גלובס, 11 בינואר 2009
- ^ דוד ורטהיים, ת'מפוטר, באתר חדשות 13, 4 בפברואר 2009
- ^ ערן בר-און, נופר חסן זכתה ב"לא נפסיק לרקוד", באתר ynet, 15 בפברואר 2009
- ^ דורון חלוץ, הבחור הכי יפה בטלוויזיה יורד מהמסך, באתר הארץ, 6 בפברואר 2009
