כפתור ופרח

כפתור ופרח

מידע כללי
מאת	אשתורי הפרחי
הוצאה
תאריך הוצאה	1548

כפתור ופרח הוא חיבור הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ. הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של ארץ ישראל, חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקלות, מידות ומטבעות, בעבר ובהווה. הספר אוצר בתוכו מידע רב על המציאות בארץ-ישראל באותה תקופה.

תוכן הספר

הספר הוא ספר הלכתי מובהק, שמטרתו לעסוק בהלכות הקשורות לארץ ישראל. אך אגב הדיון ההלכתי, אשתורי הפרחי מביא תיאור גאוגרפי של הארץ בזמנו, על תושביה, על גבולותיה - בהקשר לתחומים עליהם חלות המצוות. לצורך מחקרו למד אשתורי את השפה הערבית ושוטט בארץ ישראל. הוא חיפש שרידים למקומות ולצמחים המוזכרים במקרא, זיהה 180 אתרים עם מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא ובתלמוד, וכן צמחים רבים. רצונו של אשתורי ללמוד את הארץ והלכותיה באמצעות היכרות עמה משתקפת בדבריו בהקדמתו לספר:

"הן הייתי כשני שנים בגליל, דורש וחוקר את הארץ, ועוד חמש שנים בשאר ארצות השבטים, לא מנעתי עצמי שעה אחת מרגל את הארץ, ברוך העוזר.

— מתוך הקדמת המחבר

צמחי ארץ ישראל בספר

כל המידע הבוטני מספרו של אשתורי הפרחי נלמד רק באופן עקיף, שכן זהו חיבור הלכתי מובהק ולא מדריך בוטני או ספר מסע. בספרו נזכרים עשרות רבות של מיני צמחים אותם תיאר וזיהה לקוראיו. הוא ציין את שמות הגידולים החקלאיים הנזכרים במשנה ובתלמוד, במגמה לזהותם בהתאם למציאות הרווחת בימיו. הנחת היסוד של אשתורי הייתה ש"רוב הזרעים והעשבים והפירות הללו נמצאים אתנו בארץ הערב ובשמם". לפיכך נראה שרוב הצמחים הנזכרים בחיבורו בתרגומם הערבי אכן נקראו כך בארץ ישראל בימיו. אולם פרופסור זהר עמר מאוניברסיטת בר-אילן טוען, כי רוב זיהויי שמות הצמחים בספרו אינם פרי מחקרו האישי, אלא שאולים מאחרים^[1].

את המידע על צמחי ארץ ישראל בחיבורו של אשתורי, מחלק עמר לשתי קבוצות עיקריות: הראשונה, הכוללת את רוב הצמחים, עוסקת בזיהוי הגידולים החקלאיים הנזכרים במקורות התלמודיים. רוב הזיהויים מתבססים בעיקרם מתוך פירוש הרמב"ם ומקורות נוספים, בהם משוקע חומר ארץ ישראלי. הקבוצה השנייה עוסקת בתיאור וזיהוי הצמחים שאשתורי ראה בוודאות וחקרם באופן אישי. חלק ניכר מצמחים אלה גדלו בבקעת הירדן, ולחלקם ודאי התוודע בשבתו בבית שאן. ניתן לזהות את חקירותיו האישיות של אשתורי הפרחי בארץ ישראל כאשר הוא נוקט בלשון אישית, כגון: דע, ראיתי, שמעתי; כשהמידע שמסר אינו מוכר ממקורות אחרים וכשהוא נוקט במונח 'ארץ כנען'^[1].

תיאורים נבחרים מובאים מאתרים מצפון הארץ ומדרומה

• עכו - היא חלק מהארץ, שכן רבי אבא מנשק היה כיפי עכו, לפי הרמב"ם, שכן זהו המקום הראשון אליו מגיעים הבאים לארץ^[2].
• הר מירון - חצי שעה מגוש חלב. שם "מי מרום" המוזכר בספר יהושע, שם היה "במקום המיוחס לבית המדרש של רבי שמעון בן יוחאי.
• שילה - "היא לדרום שכם כשלוש שעות ביושר, אלא שנוטה מעט למזרח והוא בדרך העולה לירושלים.
• כפר דרום - מעזה לדרום יש עיר ושמה דרום וקורין לה דרון. שם היה גר רבי אליעזר בן יצחק - איש כפר דרום.

גלגוליו של הספר

רבי אשתורי הפרחי סיים את חיבורו ההלכתי בבית שאן בשנת 1322^[3]. כמאתים שנה לאחר חיבורו נעלמו עקבותיו. אך עותק אחד הגיע לידי ר' יצחק כהן שולל במצרים, וממנו נעשו עותקים שהופצו במצרים ובארץ ישראל. השימוש העיקרי בספר היה לצורך המידע הרב הקיים בו על ההלכות התלויות בארץ ומידות בית המקדש, אך רבינו יוסף קארו בחיבורו בית יוסף מביא את הספר בהקשר להלכות ציצית^[4]. הספר הודפס לראשונה בשנת 1548 בוונציה שבאיטליה על-יד מאיר בן יעקב "איש פרענץ". בפעם השנייה הודפס בשנת 1850 בברלין שבגרמניה.

מהדורת לונץ

המהדורה השלישית של הספר הודפסה על ידי אברהם משה לונץ בירושלים בשני חלקים:

1. ספר א' - יצא בשנת 1897 ובו פרקים א' עד נ"א, 418 עמודים.
2. ספר ב' - יצא בשנת 1899 ובו פרקים ט"ז עד נ"ט, 487 עמודים. בספר זה יש תוספת של מבואות, מפתחות והשלמות. הוא הודפס בתמיכת חברת כי"ח (כל ישראל חברים) בפריז ומכון צונץ (צונץ שטיפטונג) בברלין.

לונץ הקדיש את שני הספרים לכבוד הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. בספר א' מופיעה רשימה של המנויים על פרסומיו, ביניהם "ירושלים, שנתון לידיעת ארץ ישראל" ו"לוח ארץ ישראל". לא מן הנמנע שאלו סיוע לו במימון הספר.

מהדורת לונץ כוללת את הספר המקורי ובו התדיינות במצוות התלויות בארץ, דיני הצדוקים והכותים לענייניהם, לוח הזמנים שהוא מגדירם כ"תכונת קשת הראיה", לוח השנה ("זמן השמיטות וחשבון השטרות") וכן תיאור הארץ, אנשיה, צמחייתה וגבולותיה. לונץ, וכן מחבר הספר, הוסיפו לו הגהות של חכמי העבר, מפתחות מפורטים ותולדות המחבר, תרשים של ה"בית השני" וכן "לוח תמונת המטבעות העתיקות פתוחי עין".

במבוא לספר, לונץ הגדיר את אשתורי הפרחי כ"ראשון בחוקרי ארה"ק"^[5], וכתב על בחירתו של אשתורי הפרחי להתגורר בבית שאן : " (הוא) החליט לעזוב את ירושלים לפני מלאת לו שנה לישיבתו בה (בשנת 1315 בקרוב), ולהאחז באחת הערים הקטנות, למען יהי' רחוק משאון הקריה, ויוכל לעסוק בתורה כחפצו, ויבחר לא את העיר הק ט נ ה (הדגש במקור) ונעימה "בית שאן" למושב לו, אשר בה הי' ישוב קטן מאחינו; למען יוכל לשבת במנוחה ולעסוק בחקירת ארה"ק ולחבר חיבור מיוחד כתוצאות חקירותיו ובה כלה את כל חייו"^[6].

מהדורת בית המדרש להלכה בהתיישבות

מהדורה נוספת, יצאה לאור על ידי בית המדרש להלכה בהתיישבות (באמצעות המכון ללמודי המצוות התלויות בארץ המסונף לו) בשנת 1994, בהתבססות על שלושה כתבי יד שלמים וספר ליקוטים אחד, כך שמדובר במהדורה די בטוחה מבחינת נוסח, אם כי מדובר במהדורה "תורנית" כך שאין בה מנגנון שינויי נוסחאות גדול. בנוסף לכך נכללו בה מאמרים שונים בענייני הספר והנושאים המשתלשלים ממנו.

לקריאה נוספת

• יצחק אלפסי, ממזרח שמש, הוצאת קשרים ירושלים, עמודים 64–68
• ד"ר דוד שניאור, "תחילת מחקר: תאוריה הגאוגרפיים של ארץ ישראל ב'כפתור ופרח' בהשוואה להסברים הגאוגרפיים של פרשני המקרא בימי הביניים", קתדרה 143 (תשע"ב), עמ' 93–110.
• ישראל רוזנסון ושלמה גליקסברג (עורכים), רבי אשתורי הפרחי חלוץ חוקרי ארץ ישראל, הוצאת אפרתה, ירושלים, תשע”ה.

קישורים חיצוניים

• מהדורת לונץ, כפתור ופרח - ספר א', ירושלים, ה'תרנ"ט, באתר היברובוקס
• מהדורת לונץ, כפתור ופרח - ספר ב', ירושלים, ה'תרנ"ט, באתר היברובוקס
• מהדורת הרב יוסף בלומנפלד, כפתור ופרח - עם פירוש גן יוסף, ניו יורק, ה'תשי"ח / 1958 - שנה עשירית למדינת ישראל, באתר היברובוקס
• מהדורת בית המדרש להלכה בהתיישבות באתר HebrewBooks:
  • פרקים א-י(ה'תשנ"ד)
  • פרקים יא-מ (ה'תשס"ז)
  • פרקים מא-ס (ה'תשנ"ט)
• אשתורי הפרחי. כפתור ופרח, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. עמר, זהר. "הרב אשתורי הפרחי וצמחי םארץ ישראל", סיני קי"ב (תשנ"ג), עמ' רסג - רעג.
2. הלכות מלכים, פרק ה' הלכה י'
3. זהר עמר, "הגידולים החקלאיים בבקעת הירדן בימי הביניים", הכפר הקדום בארץ ישראל, (ש' דר וז' ספראי עורכים), תל אביב תשנ"ז, עמ' 297 - 326
4. בית יוסף אורח חיים סימן י
5. לפי המבוא של לונץ קדמו לו: בנימין מטודלה - אשר "עשה שם כולם בספר מסעותיו, רי פתחי׳ מרגנשבורג, הרב שמואל ב"ר שמשין והרב ר׳ יעקב שליח ישיבת פריז. אולם את ארבעה מטיבי לכת האלו לא נוכל לכנות כשם ״חוקרי ארה"ק" כי המה בבואם לארה"ק הלכו רק כדרך הסלולה דרך השיירות ולא נטו אף שעל אחר הצדה למען דעת את תכונת המקום היותר נודע בקורותינו ודברי ימינו, ולכן נשמע מכלם כמעט שפה אחת ודברים אחדים."
6. עמ' xxxii ספר א': כפתור ופרח מתוך "אוצר ספרות ארץ ישראל", מאת הרב אשתורי הפרחי מאת אברהם משה לונץ. ירושלים, תרנ"ט