במקור נבנתה הכנסייה כמפקדה של מסדר הטמפלרים, ובה נוהל ב-1215 המשא ומתן בין האצילים לבין המלך ג'ון על חתימת המגנה כרטה. לאחר נפילת המסדר במאה ה-14 הפכה הכנסייה לרכוש הכתר, ומאז היא משמשת מרכז לשתיים מלשכות עורכי הדין של לונדון.
לפני בניית הכנסייה נהגו האבירים הטמפלרים להיפגש במבנה שבנה יו דה פיינס באזור היי הולבורן. כשגדל המסדר נזקקו האבירים לאתר גדול יותר לפגישותיהם, ורכשו את השטח שעליו נמצאת כיום הכנסייה. בשטח נבנו אזורי אימונים, מגורים ואזורי מנוחה לאבירים, אשר לא הורשו לצאת לסיטי ללא אישור ראש המסדר.
לכנסייה שני חלקים: הכנסייה העגולה ובניין מלבני שנקרא "צ'אנסל" (Chancel)
הכנסייה העגולה
בהתאם למסורות המסדר תוכננה הכנסייה כמבנה עגול, בדומה לכנסיית הקבר בירושלים. קוטר הכנסייה 16.7 מטרים והיא נתמכת על ידי עמודי שיש.
הכנסייה ידועה בזכות קברים של בעלי שם הנמצאים בתוכה. הידוע שבהם הוא קברו של ויליאם מרשל שהיה הנושא ונותן העיקרי כשנפגשו בכנסייה הברונים האנגליים והמלך ג'ון - פגישה שהובילה לחתימה על המגנה כרטה.
שינויים ארכיטקטוניים
על מנת למלא את רצונו של הנרי השלישי להיקבר בכנסייה, הוצא ממנה אזור המקהלה, ונבנה המבנה המרובע הצמוד לכנסייה, המכונה "צ'אנסל". המבנה נחנך ביום העלייה לשמים בשנת 1240. מאוחר יותר חזר בו הנרי מהחלטתו והעדיף להיקבר במנזר וסטמינסטר, אך אחד מבניו, שמת בילדותו, נקבר בכנסייה.
המבנה מחולק לשלושה תחומים באמצעות שני טורי עמודים. גובה כל עמוד התומך בתקרה 13 מטרים. העמודים המקוריים של המבנה נפגעו בשריפה שהציתו פצצות תבערה במהלך הבליץ, והוחלפו בעת שיפוץ הכנסייה.
שימוש בידי מסדר הטמפלרים
מסדר הטמפלרים היה אחד המסדרים החזקים באנגליה. ראשו שימש כברון הראשון של הממלכה (primus baro) והיה חבר הפרלמנט. אל הכנסייה והמתחם הטמפלרי נהגו לבוא הן מלכי אנגליה, הן מלכים זרים והן נציגי האפיפיור.
בכנסייה נשמרו כספי המסדר. היו אלה סכומים גדולים שהיוו בנק של המסדר. בסופו של דבר הביאו כספים אלה לנפילת המסדר, לאחר שמלכי אירופה בכלל ומלך אנגליה בפרט חמדו את עושרם הרב.
שימוש בכנסייה לאחר סופם של הטמפלרים
לאחר נפילתו של מסדר הטמפלרים, השתלט אדוארד השני על נכסיו, ביניהם הכנסייה, והפכם לנכסי הכתר.
מאוחר יותר הוענקה הכנסייה למסדר ההוספיטלרים, שהשכירו את הכנסייה ואת המתחם לשתי מכללות עורכי דין שחיפשו אתר בלונדון על מנת לפעול בבתי המשפט שהיו אז בארמון וסטמינסטר. שתי מכללות אלה נקראו יחד אכסניות המשפט, ובנפרד אינר טמפל ומידל טמפל, והשתמשו יחד בכנסייה. בשנת 1608 הוציא ג'יימס הראשון צו שהעניק את הכנסייה למכללות לתמיד.
הכנסייה לא נפגעה בשרפה הגדולה של לונדון משנת 1666 אולם, כמו יתר הכנסיות שנפגעו בשריפה, שופצה על ידי סר כריסטופר רן שהתקין בה עוגב. שיפוץ נוסף בכנסייה נערך ב-1841, ובו קושטו קירותיה על ידי סמירק וברטון, בסגנון גותי.
ב-10 במאי1941, במהלך הבליץ, הציתה פצצת תבערה את גג הכנסייה ושרפה את העוגב ואת רוב עיטורי הכנסייה ורהיטיה. במהלך השיפוץ התברר כי מרבית עיטורי הכנסייה שנעשו על ידי רן אוחסנו מאז השיפוץ של 1841, והם הושבו למקומם. הכנסייה נחנכה מחדש בשנת 1958.
מוזיקה בכנסייה
העוגב בכנסיית טמפל
בכנסייה ניגנו מספר רב של נגני עוגב ומלחינים ידועים ובהם המלחין העיוור ג'ון סטנלי, שמונה לנגן העוגב של הכנסייה בשנת 1734.
מקהלת הכנסייה זכתה למוניטין רב מאז שנת 1842, עת ניהל אותה ג"ר א. ג'. הופקינס. ב-1897 החליף את הופקינס כמנהל המקהלה סר הנרי וולפוד דייוויס ולאחריו, ב-1923, מונה למנהל המקהלה סר ג'ורג' תאלבן בול שכיהן עד 1982.
המקהלה הקליטה בשנת 1927 את "שמע תפילתי" של המלחין מנדלסון, הקלטה שהפכה פופולרית ביותר - למעלה משישה מיליון תקליטים שלה נמכרו.
המנהל המוזיקלי הנוכחי של הכנסייה הוא סטיבן לייטון.
.svg){kind=spacer}
