כלכלה מוסרית

הקונספט של כלכלה מוסרית הוגדר לראשונה על ידי ההיסטוריון האנגלי אדוארד פאלמר תומפסון אשר כתב על כלכלה מוסרית של העניים בהקשר למהומות הלחם שפרצו בתפוצה רחבה באזורים הכפריים באנגליה של המאה ה-18. למעשה המושג היה בשימוש לפני כן על ידי סופרים במאה ה-18, בתקופה בה החלה התנגשות בין ערכי המוסר לבין הכלכלה:

בספר "הכלכלה המוסרית של איכרים: מרד וקיימות בדרום מזרח אסיה" מציג הסופר ג'יימס ק. סקוט (1976) מטפורה בה האיכרים משולים לאדם שקוע עד לראשו במים: הגל הכי קטן יכול להטביע אותו. באופן דומה, איכרים בדרך כלל חיים קרוב מאוד למקור הקיימות כך שדרוש מעט מאוד כדי לפגוע באיכות חייהם.לאור כך הוא מניח סט של עקרונות כלכליים שלפיהם הגיוני לחיות. הספר, שאינו מבוסס על מחקר, מציע דגם אוניברסלי חוצה תרבויות של כלכלה כפרית שמתבסס על עקרונות תאורטיים נוקשים: ראשית, הוא טוען שאיכרים מונעים על ידי עקרון "ביטחון קודם לכל". הם לא יטו לאמץ טכנולוגיות חדשניות, לא משנה כמה הן מבטיחות, משום שהשיטות המסורתיות הוכיחו אפקטיביות. זה יוצר דעה לא הוגנת על איכרים כ"מסורתיים" כשבעצם הם פשוט לא יכולים לקחת את הסיכונים. שנית, סקוט טוען שהחברה האיכרית נותנת "ביטוח קיומי" או "רשת ביטחון" לחבריה למקרים בהם אסונות טבע או אסונות ידי אדם מתרחשים.

כלכלה צודקת 

כלכלה מוסרית מפורשת גם ככלכלה אשר מבוססת על ערכים כמו טוב לב, הגינות וצדק. כלכלה שכזאת יציבה רק בקהילות קטנות ומאוחדות. בקהילות אלה עקרון השיתופיות (ידוע גם כ"יד רוחצת יד") עובד כדי להימנע מבעיית חד צדדיות (כאשר רק צד אחד נותן אך לא מקבל). כאשר פעולות כלכליות מתרחשות בין זרים שלא יכולים להבטיח בצורה לא רשמית להתחייב למלא את צדם בהסכם, בעיית החד צדדיות לא מקבלת פתרון. לכן קשה לקיים כלכלה מוסרית בקהילות גדולות.

בחברות מסורתיות כל אדם וכל משק בית הוא גם צורך וגם מייצר. רשתות חברתיות יוצרות הבנות הדדיות שמקדמות את ההישרדות של התאים החברתיים גם בתנאי מחסור. הקשרים החברתיים האלו פועלים כדי למנוע מהגורמים הכלכליים למקסם את רווחיהם.  הסכמים מסורתיים בעל פה נוצרו לגבי הערך היחסי של שירותים ומוצרים שונים. מוצרי יסוד וסחורות אחרות אשר נחשבים באופן מסורתי להכרחיים להישרדות הקהילה דרשו מחירים מותאמים. מחסור או שפע צריך לחלוק בין כולם. ההבנות המסורתיות האלו הצריכו את כוח ההרגל, ועם המורכבות החברתית הגוברת הצריכו שימוש בחוקים. הספר 'החברה היעילה' מאת ג'וסף האט דן במהות של כלכלה מוסרית וטוען כי קנדה הצליחה ליצור את האיזון הנכון בין צורכי החברה וחופש כלכלי, ובזכות זה הגיעה קרוב ככל שאפשר להיות מדינה בעלת כלכלה מוסרית אוטופית. 'יחסים נכונים' מאת בראון וגארבר מדבר על הצורך הדחוף בהשגת כלכלה שתורמת ליצירת קיימות של המערכת האקולוגית הגלובלית. הם ניסחו שאלות מפתח ביחס למטרות, תפקודים, לגודל האופטימלי, הגינות וששלטון עולם בו המערכת הכלכלית נמצאת ביחסים מטיבים עם המערכת האקולוגית בכדור הארץ. הם טוענים שכלכלה מוסרית הכרחית אם האנושות רוצה להימנע מקריסה מערכתית בלתי נמנעת שתתרחש כשהכלכלה תעבור את היכולות המוגבלות של המערכת האקולוגית למחזר את האשפה, ולייצור חומרים ומינרלים גולמיים חדשים ולתמוך באוכלוסייה העולמית ההולכת וגדלה.

כלכלה ונורמות חברתיות

באופן דומה, כלכלה מוסרית הוא גם השם שניתן בתחומי המחקר של כלכלה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה לגבי יחסי הגומלין בין מנהגים תרבותיים ופעילות כלכלית. מושג זה מתאר את הדרכים השונות בהן מנהגים ולחץ חברתי הם גם גורמים כלכליים בחברה שיכולים להציב נורמות חברתיות אפילו מעל שיקולי רווח. לפני העלייה של כלכלה קלאסית במאה ה-18, הכלכלות באירופה ובהתיישבויות בצפון אמריקה היו נשלטות על ידי מגוון תקנות (רשמיות ולא רשמיות) שהיו במהותן מוסריות. תקנות אלו נועדו למנוע  מצב בו "תאווה לרווח" מתגבר על "מוסריות". ביטויים רשמיים לתקנות אלו ניתן לראות באיסורים הנוצריים והמוסלמיים על ריבית שמייצגים את הגבולות שמציבים ערכים דתיים על פעילות כלכלית. ביטויים פחות רשמיים של כלכלה מוסרית מופיעים במהלך המאות ה-16 וה-17; לדוגמה, אנשי כמורה הטיפו רבות כנגד פרקטיקות כלכליות שהיו חוקיות אך לא נחשבו "צודקות". דרשות אלו השפיעו על ההתנהגות של נוצרים רבים אשר דאגו למוניטין הדתי שלהם. 

באופן דומה, במהלך ההתפשטות המהירה של הקפיטליזם במהלך המאות האחרונות, המסורת הטרום קפיטליסטית של כלכלה מוסרית הייתה בשימוש כדי להצדיק פעולות נפוצות נגד סוחרים חסרי מצפון. לדוגמה, העניים הפגינו בקביעות נגד סוחרי תבואה שהעלו את המחירים בשנים של בצורת בניסיון לשנות את ההגדרה של מחיר הוגן.

כלכלה מוסרית אוטופית

בזמנים המודרניים, "כלכלה מוסרית אוטופית" הוא מושג שנוצר בנוגע לארגון מחדש של המערכת הכלכלית כדי שתשקף קוד אתי או מוסרי שדוחה את דגם הכלכלה הקפיטליסטית שמתבססת על שוק חופשי. חברות עם נטייה לכלכלה סוציאליסטית הן דוגמה  ברורה, כמו גם הניסיונות בקנה מידה קטן של הקיבוצים הישראלים ליצור כלכלה מוסרית אוטופית. במרבית המקרים, ניסויים אלו לא יצאו כפי שמייסדיהם ציפו. בצורה לא מפתיעה, מהפכה וארגון מחדש של עמודי התווך של החברה גרמו להרס חמור של חיי היום יום ולאובדן של דור שלם כמו תוכניות כדוגמת מדיניותו הכושלת של סטלין לקציר שיתופי. ניסיונות פחות רדיקאליים להפוך את הכלכלה הקפיטליסטית ליותר מוסרית (מסחר הוגן, קרנות השקעה מוסריות, פיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים, מחזור, קואופרטיבים)  צמחו מאותו רעיון של כלכלה אוטופית.

לקריאה נוספת

• אנתרופולוגיה כלכלית
• בעיית הטרמפיסט
• קהילה רצונית
• סיכון מוסרי
• פאניקה מוסרית