ישיבת עטרת ירושלים

עטרת ירושלים

סמליל הישיבה
חזית בניין הישיבה, לכיוון רחוב הגיא
חזית בניין הישיבה, לכיוון רחוב הגיא
Zionist organization
השתייכות	ציונות דתית, ישיבות הקו
תקופת הפעילות	ה'תשמ"ב–הווה
בעלי תפקידים
ראש הישיבה גבוהה	הרב אבישי צרויה, הרב אביב צוברי
תלמידים
	כ-120 תלמידים
מיקום
מיקום	הרובע המוסלמי, העיר העתיקה, ירושלים
מדינה	ישראל ישראל
קואורדינטות	31°46′47″N 35°13′57″E
(למפת ירושלים העתיקה מוגדלת)   ישיבת עטרת ירושלים (למפת ירושלים העתיקה רגילה)   ישיבת עטרת ירושלים (למפת ירושלים רגילה)   ישיבת עטרת ירושלים (למפת ירושלים מוגדלת)   ישיבת עטרת ירושלים

הכניסה ל"בית הכנסת איגוד לוחמי ירושלים"

ישיבת עטרת ירושלים (בעבר ישיבת עטרת כהנים ורבים ממשיכים להשתמש בשם זה) היא ישיבה גבוהה בראשות הרב אבישי צרויה והרב אביב צוברי, ובנשיאות הרב שלמה אבינר הממוקמת ברחוב הגיא שברובע המוסלמי בעיר העתיקה, ירושלים.

בבניין הישיבה שוכן "בית הכנסת איגוד לוחמי ירושלים". ליד הישיבה פועלת גם המכינה הקדם צבאית "עטרת ירושלים".

היסטוריה

ישיבת עטרת כהנים הוקמה בשנת 1983 כחלק מפעילות עמותת עטרת כהנים ליישוב יהודים ברובע המוסלמי, במבנה ששימש בעבר את ישיבת תורת חיים, ונעזב בעקבות מאורעות תרפ"ט, ובאופן סופי במאורעות תרצ"ו. בראש הישיבה הועמד מראשיתה הרב שלמה אבינר. הישיבה היא אחת מישיבות הקו ונוקטת בקו ממלכתי. בסביבות שנת 1991 הופרדה הישיבה מעמותת עטרת כהנים, כדי להפריד בין לימוד התורה ובין פעילות הרכישה, ושמה שונה לישיבת "עטרת ירושלים".

אופי הישיבה

בישיבה לומדים רוב היום גמרא בעיון^[1]. כמו כן מושם דגש על לימודי אמונה ומחשבת ישראל והרב אבינר מוסר שיעורים כלליים בכתבי הראי"ה פעמיים בשבוע, שיעור בפרשת השבוע וכן שיחות צהריים מדי יום בנושאים שונים. הישיבה הייתה מהישיבות הראשונות שפתחו שיעור עבור בוגרי צבא, בסוף שנות השמונים של המאה ה-20.

בישיבה לומדים כ-120 תלמידים ואברכים. היא מוציאה ירחון בשם עיטורי ירושלים (נקרא בעבר עיטורי כהנים), שבו מופיעות תשובות של הרב אבינר במגוון נושאים ומאמרים של רבני הישיבה ותלמידיה, כמו גם כתבים של הרב צבי יהודה הכהן קוק וסיפורים עליו. הישיבה עורכת כנסים תורניים בחול המועד סוכות ופסח. בעבר התמקדו הכנסים בסוגיות הקשורות למקדש, אולם כיום הם עוסקים בעיקר בנושאים אחרים העומדים על סדר היום.

בשנת תשפ"א פרש הרב אבינר מראשות הישיבה ומונה לנשיא הישיבה, והרבנים אבישי צרויה ואביב צוברי מונו לראשי הישיבה.^[2][3]

הישיבה פועלת בשיתוף פעולה עם עמותת עטרת כהנים ליישוב יהודים ברובע המוסלמי, המכונה בישיבה "הרובע היהודי המתחדש". תלמידי הישיבה נוהגים להתפלל בשבת תפילת מנחה ליד הכותל הקטן ומשתתפים במבצעי אכלוס של בתים שנקנו על ידי העמותה. ארבעה מתלמידיה נרצחו וכמה נפצעו על רקע לאומני באירועי טרור באזור.

בין הרבנים כיום ובעבר: הרב אביחי רונצקי, הרב עמיאל שטרנברג, הרב מרדכי שטרנברג, הרב יוסף קלנר, הרב אליהו מאלי, הרב חיים אביהו שוורץ, הרב מנחם פרומן, הרב אייל קרים, הרב מנחם בורשטין והרב בנימין אלון, הרב אורי שרקי ועוד.

הישיבה קשורה למדרשת ראשית ירושלים, העוסקת בהנחלת מורשתה של ירושלים בציבור, וכן למכינה קדם צבאית עטרת ירושלים, שהקים הרב אייל קרים, כיום הרב הצבאי הראשי.

הישיבה מחנכת לשירות בצה"ל והתלמידים בה מתגייסים לשירות צבאי במסגרת מסלול הסדר מרכז או לשירות מלא. בין בוגריה קציני צבא רבים ובהם הבכירים: אופק בוכריס, נוחי מנדל, רועי לוי, ואייל אסרף.

"בית הכנסת איגוד לוחמי ירושלים"

תקופה קצרה לאחר מלחמת ששת הימים, גילה מרדכי קופ ראש "איגוד לוחמי ירושלים" את בית הכנסת תורת חיים ברובע המוסלמי של העיר העתיקה, היחיד ששרד גם במהלך שנות השלטון הירדני. האיגוד הקים במקום את "בית הכנסת איגוד לוחמי ירושלים". גם לאחר הקמת ישיבת עטרת ירושלים במתחם, בית הכנסת ממשיך לפעול במקביל לישיבה^[4].

לקריאה נוספת

• שבתי זכריה 90 שנות היסטוריה יהודית ברובע המוסלמי בירושלים העתיקה : מישיבת "תורת חיים" הכללית עד בית הכנסת של "איגוד לוחמי ירושלים בעיר העתיקה", / ירושלים : איגוד לוחמי ירושלים בעיר העתיקה. מהדורה שלישית ומורחבת תשמ"ג -1982.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישיבת עטרת ירושלים בוויקישיתוף

• אתר הבית של ישיבת עטרת ירושלים
• מאמרי כתב העת עיטורי כהנים באתר רמבי"ש
• מאמרי כתב העת עיטורי ירושלים באתר רמבי"ש
• ישי פרידמן, כתבה במלאת 30 שנה לישיבה בשבועון מעייני הישועה
• ישיבת עטרת ירושלים (ירושלים, העיר העתיקה), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. בניגוד לשמועה נפוצה, בישיבה נלמדות מסכתות הגמרא הישיבתיות הרגילות, ללא התמקדות בעניינים הקשורים בבניין בית המקדש.
2. גיא עזרא, ‏הרב אבינר פורש מראשות ישיבת 'עטרת ירושלים', באתר "סרוגים", 8 ביולי 2021
3. גדעון דוקוב, ‏העברת המקל: "יש עניין בזקנה, אבל יש עניין גם בגמישות ובצעירות", בעיתון מקור ראשון, 16 בנובמבר 2021
4. עיריית ירושלים