יעקב ניב
ערך זה עוסק במחנך וסופר. אם התכוונתם לסאטיריקן, ראו
קובי ניב .
יעקב ניב
יעקב ניב (הלפרין ) (נכתב גם הַלְפֶּרְן ; 14 באפריל 1905 – 14 בספטמבר 1976 ) היה מחנך , סופר ומתרגם ישראלי , המפקח הראשי של זרם העובדים ומנהל המרכז לחינוך של ההסתדרות .
ביוגרפיה
ניב נולד בשנת 1905 בסוויסלוץ' שבמחוז וולקוביסק בפולין , בן לדניאל הלפרין. בילדותו למד ב"חדר " ובבית מדרש וכן למד חשבון אצל מורה פרטי .
כשהיה בן 13 הוקם בעיירתו בית ספר עברי, והוא התבקש, בגילו הצעיר, ללמד בו חשבון ועברית.
בשנת 1921 עלה לארץ ישראל . תחילה עבד בכפר גלעדי , אולם משאלתו של אביו כי יהיה מורה לעברית עמדה לנגד עיניו, ועל כן פנה ללמוד בבית המדרש למורים בירושלים . במהלך לימודיו נקשר לחברי ועדת התרבות של ההסתדרות , ועם סיום לימודיו נענה לקריאת ההסתדרות והיה למורה בעמק יזרעאל .
בין השנים 1924 –1934 היה מורה ומנהל במספר בתי ספר: במשך שש שנים לימד בבלפוריה , ומשנת 1930 בבית הספר בנשר .
בשנת 1934 התמנה כמפקח בזרם העובדים , מ-1937 כיהן כמפקח הראשי של הזרם, ומשנת 1942 פיקח על הזרם מטעם הוועד הלאומי , ושימש בתפקיד זה עד לפירוק החינוך הפועלי בשנת 1953. כמו כן, משנת 1941 ועד 1950 כיהן כמנהל המרכז לחינוך של ההסתדרות.
בין השנים 1953 –1960 היה חבר המזכירות הפדגוגית , וריכז מטעמה את הכיתות הטרום מקצועיות בשנת הלימודים תשי"ז[ 1] . משנת 1960 כיהן כמפקח החינוך במחוז תל אביב של משרד החינוך והתרבות .
ניב כתב מספר רב של ספרים בתחום החינוך והפדגוגיה , ותרגם מאמרים מרוסית , יידיש ואנגלית . כן היה חבר מערכות "אורים" ו"אורים להורים" ופרסם מאמרים בתחום הספרות והפדגוגיה ב"הד החינוך ", "דבר ", "הפועל הצעיר ", "מאזנים " ובכתבי עת נוספים.
חיים אישיים
בתו איֶלת (בתו מאשתו רבקה[ 2] ) נישאה לאִתיאל עמיחי , מפקד גדוד בפלמ"ח , ממלא מקום ראש מחלקת ההדרכה באגף המטה הכללי , מפקד מחוז ירושלים, ראש הג"א והנספח הצבאי באפריקה , בדרגת אלוף-משנה . ב-16 בפברואר 1963 נהרגה בתו בתאונת דרכים עם בעלה ובתם בת החמש.[ 3]
בהמשך אותה שנה זכה ניב בפרס החינוך של עיריית תל אביב , שחולק אותה שנה לראשונה, עבור מפעל חייו בשדה החינוך בישראל.
ניב נפטר בתל אביב בשנת 1976 , בגיל 71. נקבר בבית העלמין קריית שאול .[ 4] באותה השנה נוסד על שמו בית הספר "יעקב ניב" בחולון .[ 5]
ספריו
ילדי שדה , עם איוריה של מקסה נורדאו , תל אביב: מסדה , תרצ"ז 1937.
ספורים לילדים , תל אביב: מסדה, 194?
לעבודה: לקראת האחד במאי , יחד עם ברוך ברנשטיין , תל אביב: ארגון עובדי המרכז לחנוך, ת"ש 1940.
בעקבי הצאן: פרקי קריאה לכתות הבינוניות , יחד עם ברוך ברנשטיין, תל אביב: המרכז לחנוך וארגון עובדי המרכז לחנוך, תש"א 1941.
קו לקו: פרקים בשאלות חינוך והוראה , תל אביב: אורים – המרכז לחינוך וארגון עובדי המרכז לחינוך, תש"ה 1945.
מפעלנו החינוכי , תל אביב: [חמו"ל], תש"ו 1945.
על השעור ומבנהו , תל אביב: אורים: המרכז לחינוך וארגון עובדיו, תש"ז 1947.
ממועד למועד: ספורים לילדים , ירושלים: קריית ספר, תש"ז 1947.
ביום חג: ספורים לילדים , ירושלים: קריית ספר, תש"ז 1947.
בזרם: מאמרים ורשימות בשאלות החינוך של זרם העובדים , תל אביב: אורים, תש"ט 1949.
כובשים צעירים , ירושלים: קריית ספר , תשי-?
ילדים בישראל , ירושלים: קריית ספר, 1950.
ללימוד החשבון בבית הספר , תל אביב: אורים – המרכז לחנוך וארגון עובדיו, תשי"ב–תשי"ג 1952.
הרצל: ספור לילדים , תל אביב: מועצת המורים והגננות למען הקרן הקיימת בישראל , 1955.
העבודה העצמית בלימוד , תל אביב: אורים, תשט"ז 1956.
לנו ולבנינו: בעיות משפחה וחברה בחינוך הילד , תל אביב: עם עובד, תשט"ז 1956.
הוראת הספרות: בבית-הספר היסודי , תל אביב: הסתדרות המורים העברים בישראל, תשט"ז 1956
בנינו לחינוך חקלאי: [הארה פדגוגית חברתית] , תל אביב: המועצה הצבורית לחינוך חקלאי, תשט"ז 1956.
ילדים בכפר: ספורים לילדים , ירושלים: קרית-ספר 1957.
פעילות חינוכית חברתית בבית הספר : (אגרת למורה), תל אביב: מרכז הסתדרות המורים בישראל, תשי"ט 1959.
למסכת שלום עליכם : (הערות והארות), תל אביב: מועצת המורים למען הקרן הקימת לישראל, תשי"ט 1959.
ערך הקרן הקימת לישראל אתגר חינוכי , ירושלים: מועצת המורים למען הקרן הקימת לישראל, תשכ-?
הרצל: מאה שנה להולדתו: ספור לילדים , תל אביב: הוועד הארצי המאוחד – קרן קיימת לישראל –קרן היסוד , תש"ך 1960.
בני עמי , תל אביב: עמיחי, תש"ך 1960.
מדריך לחינוך חברתי, יחד עם אליהו בילס , תל אביב: תרבות וחינוך, תשכ"א 1961.
מדריך למנהל בית הספר היסודי , יחד עם אהרון דובניקוב , תל אביב: תרבות וחינוך – אורים מדור לספרים פדגוגיים, תשכ"ג 1963.
למורה בישראל , תל אביב: קרני, תשכ"ה 1965.
לאם ולאב בישראל, תל אביב: המנורה , תשכ"ז, 1967.
עם ילדינו בלימוד התנ"ך , תל אביב: תרבות וחינוך, תשכ"ט 1969.
בזרם החינוך , ירושלים: משרד החנוך והתרבות, תשל"ח 1978.
בעריכתו
יד למורה: ספר עזר למורי הלשון העברית למבוגרים , יחד עם אליהו אפרת , תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בישראל - המרכז לתרבות ולחינוך על יד הוצאת מ' ניומן , תשט"ו 1954.
משה הרשקו , הוראת החשבון בכיתה א’ , תל אביב: אוצר המורה , תשכ"א 1961.
פרקי תנ"ך לכיתה ו: מלכים א, מלכים ב, פרקים בירמיהו, עזרא ונחמיה , יחד עם יוסף יעקבסון ועמנואל שחראי , תל אביב: ספרית מעריב , 1972.
ישראל - 25 למדינתנו , תל אביב: קרני, תשל"ג 1973.
בעת מלחמה , יחד עם אלכס זהבי , ירושלים: הסוכנות היהודית – עליית הנוער, תשל"ה 1974.
פרקי תנ"ך: חוברת עזר לכיתה ה , יחד עם עמנואל שחראי ויוסף יעקבסון, תל אביב: ספרית מעריב, 1975.
בתרגומו
יונתן סוויפט , מסעי גוליבר : א. לארץ הגמדים; ב. לארץ הענקים , רמת גן: מסדה, תשכ"א 1961.
מרדכי אלפערסאן [=אַלפֶּרסון], מן העיר אל הכפר: מחזה מחיי היהודים בארגנטינה , ירושלים: משרד החינוך והתרבות – האגף לתוכניות לימודים – המרכז לטיפוח התודעה היהודית, תשל"ב 1972.
קישורים חיצוניים
רשימת הפרסומים של יעקב ניב , בקטלוג הספרייה הלאומית
דוד תדהר (עורך), "יעקב ניב (הלפרין) ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו , כרך טו (1966), עמ' 4765
פרס החינוך של עיריית ת"א לנ. גבריאלי ולי. ניב , דבר , 2 ביולי 1963
שלמה שבא , הוא חינך ראשוני ילדי העמק: שעה עם: יעקב ניב , דבר , 5 ביולי 1963 (עם זכייתו בפרס החינוך)
יעקב ניב , דף שער בספרייה הלאומית
מפרי עטו:
המצפון הקולקטיבי , דבר , 21 בספטמבר 1969
משקלו הלאומי של ל"ג בעומר , דבר , 13 במאי 1971
הדלת הפתוחה , דבר , 7 בדצמבר 1971
ליד האשנב , דבר , 16 בפברואר 1972
רות הגיורת , דבר , 18 במאי 1972
השופר כסמל , דבר , 8 בספטמבר 1972
מגילת קהלת בחג האסיף , דבר , 22 בספטמבר 1972
מה הם ילדים טעוני טיפוח , דבר , 18 באוקטובר 1972
נגד תחרויות בכתיבת חיבורים , דבר , 21 במרץ 1973
חג השבועות בסמליו , דבר , 26 במאי 1974
הערות שוליים