יעלה תחנוננו

פיוט יעלה תחנוננו (כמנהג פולין)
יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא שַׁוְעָתֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה רִנּוּנֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה קוֹלֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא צִדְקָתֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה פִדְיוֹנֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה עִנּוּיֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא סְלִיחָתֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה נַאֲקָתֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה מְנוּסֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא לְמַעֲנוֹ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה כִפּוּרֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה יִשְׁעֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא טָהֳרֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה חִנּוּנֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה זִכְרוֹנֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא וִעוּדֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה הַדְרָתֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה דָפְקֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא גִילֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה בַּקָּשָׁתֵנוּ עַד עָרֶב יַעֲלֶה אֶנְקָתֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא אֵלֶיךָ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה אֵלֵינוּ עַד עָרֶב

"יעלה תחנוננו" על פרוכת חגיגית לימים הנוראים

יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ מֵעֶרֶב הוא פיוט ליום הכיפורים הנאמר במנהגי אשכנז (ואיטליה) לאחר תפילת העמידה של ערבית, כפתיחה לסדר הסליחות של ערבית ליום הכיפורים.

הפיוט נכתב בימי הביניים באשכנז (גרמניה) ומחברו אינו ידוע. הוא נזכר כבר בספר הראבי"ה^[1] במאה השתים עשרה. קיימים הבדלים קלים בין הנוסח של מנהגי אשכנז המערבי ואיטליה ובין הנוסח של מנהג פולין, ונראה שמנהג אשכנז המערבי הוא הנוסח המקורי, ונוסח פולין הוא נוסח מעובד.^[2][3] קיימים גם שינויים קלים בכתבי היד השונים.^[4] בצרפת ובוורמייזא לא אמרו פיוט זה כלל.^[2]

מבנה הפיוט

בכל בית יש שלושה חלקים:

יעלה (משתנה) מערב

ויבוא (משתנה) מבקר

ויראה (משתנה) עד ערב

במילים המשתנות קיימות מילים שבדרך כלל מביעות תחינה או תפילה עם כינוי קניין של מדברים (אנחנו). והכוונה שהתפילה-תחנון-זעקה של כל ציבור המתפללים תעלה לפני האל מערב יום הכיפורים דרך יומו ועד נעילת החג לקראת הערב למחרת.

השיא הוא בשורה האחרונה: "וְיֵרָאֶה אֵלֵינוּ עַד עָרֶב". לא המענה הוא שְ"יֵרָאֶה", אלא הקב"ה עצמו.

המבנה הבסיסי בנוי על נוסח התפילה יעלה ויבוא שבתחילתה מופיע רצף הבקשות "יַעֲלֶה וְיָבֹא ויַגִּיעַ ויֵרָאֶה וְיֵרָצֶה".

סדר המילים הוא אקרוסטיכון של א"ב הפוך (תשר"ק). על מנת להשלים את הפיוט במלואו הבית האחרון מורכב משלוש מילים המתחילות באות א'. כך יש בפיוט 24 שורות ב-8 בתים.^[5]

השפעתו בתרבות

על בסיס מילות הפיוט כתב אהוד מנור את אחד הבתים בשיר ללכת שבי אחרייך המוכר בזכות ביצועו על ידי אילנית

עם ערב הד קולנו יעלה,

מבוקר יום אלינו הוא יבוא

ופדיוננו יראה עד בוא ערבו,

מתי סוכת שלומך עלינו תיגלה.

— ללכת שבי אחרייך, אהוד מנור

מנגינה

יחד עם הפיוט כי הנה כחומר (הנאמר בליל יום הכיפורים במנהג אשכנז המזרחי) מהווה פיוט זה את החלק "המוזיקלי" של תפילת ערב יום הכיפורים בקהילות אשכנז. לפיוט חוברו ניגונים רבים, החל מעולם החזנות האשכנזי הקלאסי דרך חצרות האדמורי"ם החסידיים, בהם ניגון חב"ד,^[6] ועד למנגינות מודרניות.

לקריאה נוספת

• מהדורה מדעית בתוך דניאל גולדשמידט, מחזור ליום הכיפורים, עמודים 10-11, ועמוד לד בהקדמה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יעלה תחנוננו בוויקישיתוף

• על הפיוט פירושו וניגוניו באתר הפיוט והתפילה של הספרייה הלאומית
• הפיוט יעלה תחנוננו, באתר הפיוט והתפילה
• הפיוט באתר זמרשת ובביצוע חוג זמר גורדון

ביצועים של הפיוט

• יעלה תחנוננו על פי מנגינת השיר "יש לי סיכוי" בלחנו של אביתר בנאי בביצוע תלמידי מדרשת עין פרת.
• יעלה תחנונינו מרדכי בן דוד, באלבום צעקה, לחן של אלי קליין, גרסת כיסוי יואלי גליק ויידיש נחת יעלה תחנונינו.

ביצוע בלחן ניגון חב"ד

• יעלה תחנוננו בביצוע יונתן רזאל מאלבום צמאה 4.
• יעלה תחנוננו בלחנו של שלום חריטונוב בביצוע יאיר כלב, ניגון חב"ד.
• נמואל הרוש, יעלה תחננו 2019 בארנה.
• "יעלה תחנוננו": ר' אפרים חן בביצוע מרגש בתוכנית 'הקול הבא' להאזנה באתר חב"ד אינפו.

הערות שוליים

1. חלק ב מסכת יומא סימן תקכט
2. דניאל גולדשמידט, מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, כרך ב: יום כפור, ירושלים תש"ל, מבוא, עמ' לד, באתר היברובוקס.
3. אנג'לו מרדכי פיאטלי והלל משה סרמוניטה, מחזור ליום כיפור כמנהג בני רומה: כפי הנהוג בירושלים עיה"ק, ירושלים תשע"ט, עמ' עא–עב.
4. ראו גולדשמידט, מחזור ליום כפור, עמ' 10–11, באתר היברובוקס.
5. אך ברוב קהילות אשכנז המערבי, מדלגים על השורות של אותיות מ-ב, ואומרים מיד אחרי השורה של נ' את השורה עם שלשת הא', ראו מחזור גולדשמידט שם.
6. ‏יעלה תחנונינו (ניגון חב"די)‏ (Q65219765)