אף שאין קשר בין הסיפורים, כמה מהם משקפים את עניינו של וולאס במגמות בספרות, כולל מטא-בדיון והאירוניה בפוסט-מודרניזם, ראיית מציאות צינית ולא מוסרית כסופרי קבוצת "בראט פאק" כברט איסטון אליס, תמרה ג'נוביץ וג'יי מקנירני. סיפורים אחרים מתכתבים עם הערצת מפורסמים, יש בהם כאלו עם דמויות המבוססות על אנשים אמיתים כאלכס טרבק, דייוויד לטרמן ולינדון ג'ונסון. הנובלה "מערבה הוא כיוון הדרך שהאימפריה צועדת אל" שסוגרת את הספר היא תגובה מורחבת לסיפור מטא-בדיון הקצר של ג'ון בארת'.
קובץ סיפורים בשם זה יצא לאור בעברית בשנת 2011 בתרגומם של אלינוער ברגר ואסף גברון ובעריכת נגה אלבלך, שהוסיפה אחרית דבר. הספר מכיל שלושה סיפורים מהקובץ שפורסם באנגלית ועוד ארבעה סיפורים, שתי מסות ונאום שנאגדו מקבצים אחרים. "ילדה עם שיער מוזר" התפרסם בהוצאת ספרית פועלים - סיפורת בחסות המפעל לתרגום ספרות מופת של מרכז הספר והספריות ובסיוע המחלקה לספרות, מנהל ותרבות.
רשימת סיפורים מהאוסף באנגלית
"חיות קטנות חסרות מבע" - רצף זכיות ייחודי בתולדות תוכנית משחק הטלוויזיה "ג'אופארדי" של אח ואחות שננטשו בילדותם וסיפור אהבתן של האחות ותחקירנית, בתה של במאית התוכנית.
"במזל, התקציבאי הראשי יודע לבצע החייאה" – שני מנהלים בכירים עוזבים מאוחר את עבודתם בארגון ללא שם ונפגשים במגרש חניה. המבוגר מבין השניים מקבל התקף לב.
"ילדה עם שיער מוזר" – עו"ד רפובליקאי סדיסט מבלה עם חבריו הפנקיסטים בקונצרט של הפסנתרן ונגן הג'אז קית' ג'ארת. חברתו של העו"ד, שלקחה אל.אס.די יחד עם שאר חבריו, מפתחת בזמן הקונצרט קיבעון לנערה עם שיער מוזר.
"לינדון" – העבודה בצמידות לנשיא האמריקני לינדון ג'ונסון מסבכת אישית דמות בדיונית של צעיר בשם דייוויד בויד.
"ג'ון בילי" – המספר, עם מבטא דרומי בולט, מגולל את סיפורו של פאר העיירה צ'אק נאן הבן, והשלכות של מסע נקמתו. הסיפור בודק מיתוסים מקומיים.
"כאן ושם" – נער ונערה מתארים במקביל את מערכת יחסיהם
"ההופעה שלי" – מפיק טלוויזיה, בעלה האובססיבי של שחקנית שמופיעה בתוכנית הטלוויזיה "מאוחר בלילה" עם דייוויד לטרמן, לא מפסיק לנסות להנחותה. לפי בוסוול, זהו הסיפור החשוב והמצליח ביותר באוסף[1]. הסיפור פורסם במגזין פלייבוי בשם "מאוחר בלילה".
"תגיד לעולם-לא" על קבוצת יהודים בשיקגו במהלך טקס בר-מצווה
"הכול ירוק" - שיחת בוקר ללא מוצא בין גבר לאשה. סיפור הקצר ביותר שממשיך את "החקירה של פנים/חוץ"[2]
"מערבה הוא כיוון הדרך שהאימפריה צועדת אל" – לפי בוסוול, הנובלה בת ה-150 עמודים "כשנקראת עצמאית..."היא יצירה מחייבת ויומרנית של נעורים; כשנקראת במצביעה על Infinite Jest "מדובר בהצהרה תוכניתית מרתקת של כוונות"[3]
האוסף בשפה העברית כולל
"המראה מהבית של גברת תומפסון" – ללא טלוויזיה, מוצא עצמו המספר ב־9/11 ביום שבו נפלו התאומים בחברת שכניו בבלומינגטו, אילינוי, צופים יחדיו במתרחש בניו-יורק. הסיפור הופיע לראשונה בשנת 2004 בקובץ "אבדון" Oblivion: Stories
"חיות קטנות חסרות מבע" - מתוך הקובץ "ילדה עם שיער מוזר" .
"אוקטט (שני קטעים) בוחן פתע 4, בוחן פתע 7" - לאחר הצגת מקרה בקצרה מתבקש הקורא לענות על שאלה. מתוך "ראיונות קצרים עם גברים נתעבים" 1999.
"ניאון ותיק וטוב" – בגוף ראשון, הליך התאבדותו של צעיר מצליח, בן גילו של וולאס. מתוך הקובץ "אבדון"Oblivion: Stories.
"דוגמה נוספת לנקבוביותם של גבולות מסוימים (VI)"- שיחת זוג לפני גירושים. מתוך "ראיונות קצרים עם גברים נתעבים" 1999.
"גלגולי נשמות של ילדים שרופים"- פעוט נכווה למוות בתאונה ביתית. מתוך הקובץ "אבדון" Oblivion: Stories.
"קחו בחשבון את הלובסטר" – רשמים והרהורים מפסטיבל הלובסטר השנתי במדינת מיין. מתוך "קחו בחשבון את הלובסטר" (2005)
"הכול ירוק - מתוך הקובץ "ילדה עם שיער מוזר"
"ילדה עם שיער מוזר"- מתוך הקובץ "ילדה עם שיער מוזר" .
"אלו הם מים" – מתוך נאום של וולאס לפני בוגרי "יוניון" קולג'. ראה אור בספרון בשם זה ב-2009.
מקורות
Boswell, Marshall (2003). Understanding David Foster Wallace. Understanding contemporary American literature. Univ of South Carolina Press. ISBN9781570035173.
