סמליל המפעל לתרגום ספרות מופת המרכז לספריות וספרות בישראל
המפעל לתרגום ספרות מופת (בעבר: המפעל לתרגום ספרי מופת) הוא מוסד מימון לעידוד תרגום והוצאה לאור של מיטב הספרות הקלאסית ויצירות מיסודות התרבות העולמית לשפה העברית. המפעל מסייע בהוצאה לאור של תרגומי איכות מלשונות שונות וכן בהוצאה מחודשת של כתבים עבריים קלאסיים. המפעל נדרש כיוון שתרגום יצירה קלאסית הוא מורכב ויקר במיוחד, הוא מצריך מתרגם בעל בקיאות רבה הן בשפה ובתרבות המתורגמת והן ברבדים של שפה העברית. השאיפה היא להדפסה איכותית ומוקפדת במיוחד.
קהל הקוראים לספרות כזו אינו מובטח וההכנסות ממכירתה מוגבלות, בפרט בשפה כמו עברית, שמספר דובריה קטן יחסית. לכן, על מנת לעודד מו"לים להיכנס לתחום זה נדרשת, כמו במרבית ארצות העולם, תמיכה מיוחדת. כל מו"ל עברי יכול להגיש בקשה לסיוע בתרגום ספר מופת. בשנת 2005 היה תקציבו השנתי של המפעל כחצי מיליון שקלים והוא העביר להוצאת הספרים את התשלום למתרגמים (על פי רוב כ-1,000 שקלים ל-16 עמודים)[1].
בנוסף לפעילות העיקרית של תרגומים מקדם המפעל הוצאת ספרים במהדורות דו-לשוניות עברית-ערבית ועברית-רוסית והוצאה מחדש של יצירות עבריות קלאסיות (מן התקופות תור הזהב בספרד, הרנסאנס וספרות ההשכלה).
לדברי הביקורת הנמתחת על המפעל ממספר מנהלי הוצאות ספרים, לא תמיד ברורים מניעי חבר ההנהלה למתן תמיכה או מניעתה. כך, למשל, נמנעה ההנהלה מלאשר תמיכה להוצאת ספרי עליית הגג בהוצאת "החטא ועונשו" במהדורה חדשה (דאז) בתרגומו של פטר קריקסונוב, בעוד היא אישרה לאותה הוצאה תמיכה ב"וידויים" לאוגוסטינוס בתרגום אביעד קליינברג. בעת כהונתו של עברון הייתה ההנחה שטעמו האישי קבע רבות.
