הקשר הראשון בין קנדה להונגריה היה באמצעות מהגרים הונגרים שהיגרו לקנדה בראשית המאה ה-19 והתיישבו בעיקר באונטריו ובפרובינציות הערבה.[1] בשנת 1867 קנדה הפכה למדינת קונפדרציה ובאותה שנה הונגריה הצטרפה לאוסטריה ויצרה את האימפריה האוסטרו-הונגרית. בתחילה, כל הקשר הרשמי בין קנדה לאימפריה התנהל דרך לונדון.
כתוצאה מהמהפכה ההונגרית בשנת 1956, למעלה מ-30,000 הונגרים עזבו את הונגריה בשנים 1956–1957 והיגרו לקנדה שהייתה אחת המדינות הבודדות שקיבלו אותן.[3] בשנת 1964, קנדה והונגריה כוננו רשמית יחסים דיפלומטיים ובשנת 1965 שלחה קנדה את השגריר הראשון שלה בהונגריה.[4][5] בשנת 1989 הפכה הונגריה למדינה חופשית ודמוקרטית וביולי 1990 עזבו הכוחות הסובייטים את המדינה. נערכו גם כמה ביקורים רמי דרג בין שתי המדינות. במהלך שנות ה-90, הוציאה ממשלת קנדה כסף על פרסומות בהונגריה במטרה להניא את ההונגרים מהגירה לקנדה.[6]
בשנת 2014 חגגו קנדה והונגריה 50 שנות יחסים דיפלומטיים.[7]
שתי המדינות חתמו על כמה הסכמים דו-צדדיים, כגון הסכם לשיפור והגנה על השקעות זרות (1991), הסכם ביטול מיסוי כפול (1992), אמנת סיוע משפטי פלילי (1995), והסכם על תעופה (1998).[4]
תחבורה
מתקיימות טיסות ישירות בין בודפשט לטורונטו עם אייר קנדה רוז'.
יחסי סחר
בשנת 2018 הסתכם המסחר בין קנדה להונגריה ב-871 מיליון דולר קנדי.[9] הייצוא העיקרי של קנדה להונגריה כולל: מכונות חשמל, כלי רכב, ציוד אופטי ורפואי ופלסטיק. הייצוא העיקרי של הונגריה לקנדה כולל: מכונות, מוצרי תרופות, מכונות חשמל, כלי רכב וציוד אופטי ורפואי.[4] חברת לינאמר הקנדית, אחת הספקיות הגדולות בתעשיית הרכב בקנדה, מעסיקה 2,300 עובדים בהונגריה ומרחיבה את פעילותה במדינה.[10] באוקטובר 2016 חתמו קנדה והאיחוד האירופי (הכולל את הונגריה) על הסכם סחר חופשי המכונה "הסכם הכלכלה והסחר המקיף".
