היחסים בין שתי המדינות צומחים בהתמדה מאז תום תקופת משטר האפרטהייד בדרום אפריקה בשנת 1994. לשתי המדינות קשרים אסטרטגיים, תרבותיים וכלכליים קרובים. שתיהן מושבות בריטיות לשעבר וחברות בחבר העמים הבריטי.
לשתי המדינות שותפות נרחבת בנושא האנרגיה. בשנת 2010 הודו ייבאה 1.4 מיליון טון פחם מדרום אפריקה, מה שהפך אותה לצרכן הגדול ביותר של פחם מהמדינה.[1]
היסטוריה
בדרום אפריקה יש קהילה גדולה של הודים. מוהנדס קרמצ'נד גנדי (הידוע יותר כ"מהטמה גנדי") החל את הקריירה הפוליטית-משפטית שלו בדרום אפריקה, במטרה לשפר את חיי ההודים שחיו במדינה.[2]
ההודים תרמו למאבק הקונגרס הלאומי האפריקני נגד משטר האפרטהייד. ממשלת הודו הייתה מבקרת חריפה של ממשלת דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, וסירבה לקיים עמה קשרים דיפלומטיים.[3]
קשרים דו-צדדיים
שתי המדינות ייסדו יחסים דיפלומטיים לאחר סיום משטר האפרטהייד ב-1994.
שתי המדינות מקדמות קשרים ספורטיביים, בעיקר בנושא הקריקט, ונבחרות שתי המדינות מתארחות מדי פעם במדינה אחרת ומתחרים.
קשרים כלכליים
הסחר הבילטרלי בין שתי המדינות גדל מ-3 מיליון דולר בשנים 1992–1993 ל-4 מיליארד דולר בשנים 2005–2006, ושתי הממשלות התמקדו במסחר הדו-צדדי ההולך וגדל עד ל-12 מיליארד דולר עד שנת 2010. מטילי זהב מהווים שליש מהייבוא של הודו מדרום אפריקה.
יחסים צבאיים
לשתי המדינות שיתוף פעולה צבאי, סחר בנשק ותרגילים צבאיים משותפים.[4]
