| יחסי גרמניה–הולנד
|
גרמניה
|
הולנד
|
![]()
|
|
|
|
| גרמניה |
הולנד
|
| שטח (בקילומטר רבוע)
|
| 357,022 |
41,543
|
| אוכלוסייה
|
| 84,351,895 |
18,278,144
|
| תמ"ג (במיליוני דולרים)
|
| 4,456,081 |
1,118,125
|
| תמ"ג לנפש (בדולרים)
|
| 52,827 |
61,173
|
| משטר
|
| רפובליקה פדרלית |
מונרכיה חוקתית
|
|
|
בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין ממלכת הולנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ואף שיתוף פעולה בנושאים שונים. כמו כן השתיים חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.
היסטוריה
היחסים בין הולנד לקיסרות הגרמנית כוננו לאחר הקמת הקיסרות בשנת 1871. במהלך מלחמת העולם הראשונה שמרה גרמניה על הנייטרליות של הולנד, וכך נשמרו היחסים בין המדינות. לאחר תבוסת גרמניה בסוף המלחמה ומהפכת נובמבר, ברח וילהלם השני, קיסר גרמניה והשתקע בהולנד.
במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה הולנד לאחר קרב קצר, והייתה תחת כיבוש גרמני עד סוף המלחמה. ניסיון של בעלות הברית לכבוש את הגשר מעל הריין בארנהם נכשל, וגרם נזק והרס רב בעיר.
בשנים הראשונות לאחר המלחמה ניסתה הולנד שוב ושוב להגדיל את שטחה באמצעות סיפוח שטחים מגרמניה, על פי תוכנית באקר-סכוט. ארצות הברית שללה את התוכניות רחבות ההיקף (סיפוח עמוק שכלל את העיר קלן, ופינוי השטח כולו מגרמנים, מלבד דוברי גרמנית תחתית, הקרובה להולנדית), אך בוועידת לונדון שהתקיימה ב-1949 הורשתה הולנד לספח שטחים בקנה-מידה קטן יותר. כמעט כל השטח שסופח הוחזר לגרמניה ב-1963. במבצע הצבעוני השחור שתכנן ב-1945 שר המשפטים ההולנדי, גורשו באישון ליל כ-3,700 גרמנים תושבי הולנד, כ-15% מהאוכלוסייה הגרמנית. התוכנית המקורית כללה את גירוש כל הגרמנים, אך הגירוש הופסק בעקבות התערבות בעלות הברית, שביקשו לעצור את זרם הפליטים שחזר לגרמניה. הצבא הבריטי בגרמניה הגיב בחריפות למבצע הצבעוני השחור, וגירש כ-100,000 הולנדים מגרמניה להולנד.
לאחר המלחמה הצטרפו גרמניה (כגרמניה המערבית) והולנד לנאט"ו ולאיחוד האירופי. כיום היחסים בין שתי המדינות מוגדרים "מצוינים", ונהנים מקשרים פוליטיים, כלכליים, חברתיים, תרבותיים, מינהליים ואישיים.
כיום מתגוררים בגרמניה כ-164,000 הולנדים.
יחסים כלכליים
גרמניה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של הולנד. הסחר ההדדי מהווה בין 20 ל-30% מהתל"ג ההולנדי. היבוא (בעיקר מוצרים תעשייתיים) והיצוא (בחלקו מוצרים תעשייתיים, ובחלקו מוצרי אנרגיה ומוצרים חקלאיים) לגרמניה עומד על 19-24%, ונורדריין-וסטפאליה היא שוק היצוא החשוב ביותר עבור הולנד.
לעומת זאת, השפעתה של הולנד על סחר החוץ הגרמני, היא יותר קטנה, ומהווה 6% מהיצוא הגרמני ו-8.5% מהיבוא הגרמני.
נתונים אלה היו בירידה מ-1993 עד 2005, גם בגלל התגברות הסחר עם סין, וגם בשל מיקור חוץ של הייצור בשל התפתחויות השכר. שתי המדינות נותרו חשובות כמדינות מעבר אחת לשנייה, הולנד בשל הנמל החשוב שלה - נמל רוטרדם, וגרמניה בשל קשרי התחבורה הטובים שלה עם דרום ומזרח אירופה[1].
גרמניה מחזיקה בהאג, את לשכת המסחר ההולנדית-גרמנית כסניף של לשכת המסחר.
יחסים דיפלומטיים
גרמניה מחזיקה בהולנד שגרירות בהאג, ו-9 קונסוליות באמסטרדם, ארנהם, איינדהובן, אנסחדה, חרונינגן, לייוורדן, מאסטריכט, מידלבורך ורוטרדם. מאידך, הולנד מחזיקה בגרמניה שגרירות בברלין, ו-15 קונסוליות בברלין, אאכן, ברמן, קלן, דרזדן, דיסלדורף, אמדן, פרנקפורט, המבורג, הנובר, קלווה, מינכן, מינסטר, נירנברג ושטוטגרט
[2].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
