קנדה ואורוגוואי כוננו את יחסיהן לראשונה בינואר 1951. ב-1953, השגריר הקנדי הראשון לאורוגוואי נשלח לבואנוס איירס שבארגנטינה. באפריל 2001, נשיא אורוגוואיחורחה באז'ה איבנייס ביקר בקנדה לצורך השתתפות בוועידת האמריקות השלישית שנערכה באותה השנה בקוויבק סיטי, בירת החבל קוויבק.
ב-2014, 2,000 תיירים אורוגוואים ביקרו בקנדה, באותה השנה ביקרו באורוגוואי 11,000 תיירים קנדים.
סחר
ב-2014 הסחר שבין קנדה לאורוגוואי הוערך בשווי של 162 מיליון דולר אמריקאי. הייצוא הקנדי העיקרי לאורוגוואי כלל ציוד חקלאי, טורבינות גז וכימיקלים שונים. הייצוא האורוגוואי לקנדה כלל בעיקר בשר קפוא ואוכמניות. מספר חברות קנדיות גדולות פועלות גם מאורוגוואי ונכנסו לשוק האורוגוואי.
הסכמים ואמנות
בין אורוגוואי לקנדה נחתמו שישה הסכמים דיפלומטיים בנושאים שונים:
הסכם דיפלומטי רשמי בין הרפובליקה האוריינטלית של אורוגוואי לבין קנדה בנושא כינון יחסים דיפלומטיים רשמיים (1951)
הסכם דיפלומטי רשמי בין הרפובליקה האוריינטלית של אורוגוואי לבין קנדה בנושא הגנה על השקעות (1999)
הסכם דיפלומטי רשמי בין הרפובליקה האוריינטלית של אורוגוואי לבין קנדה בנושא ביטחון חברתי (2002)
הסכם דיפלומטי רשמי בין הרפובליקה האוריינטלית של אורוגוואי לבין קנדה בנושא הפקת סרטים (2005)
הסכם דיפלומטי רשמי בין הרפובליקה האוריינטלית של אורוגוואי לבין קנדה בנושא תחבורה אווירית (2012)
הסכם דיפלומטי רשמי בין הרפובליקה האוריינטלית של אורוגוואי לבין קנדה בנושא מס (2013)
נציגויות דיפלומטיות
אורוגוואי מיוצגת בקנדה בדרג השגרירות באמצעות שגרירות רשמית שהיא מחזיקה באוטווה, בירת המדינה.[1] אורוגוואי מיוצגת בקנדה גם בדרג הקונסולרי באמצעות שלוש קונסוליות שהיא מחזיקה בערים: ונקובר,[2]מונטריאול[3] וטורונטו.[4]
קנדה מיוצגת באורוגוואי בדרג השגרירות באמצעות שגרירות רשמית שהיא מחזיקה במונטווידאו, בירת המדינה.[5]
