בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי, וכן יש רק שתי הערות שוליים שהן בשולי הדברים ולא בעיקרם. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (כ"ט סיוון תשפ"ד)
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי, וכן יש רק שתי הערות שוליים שהן בשולי הדברים ולא בעיקרם. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (כ"ט סיוון תשפ"ד)
המונח "מראה יחזקאל" מפנה לכאן. לערך העוסק בנבואת יחזקאל בן בוזי, ראו יחזקאל#נבואות יחזקאל.
בניו הרב חיים בצלאל, הרב מנחם מנדל, הרב יהודה לייביש והרב יצחק משה
חיבוריו
שו"ת "מראה יחזקאל", "מראה יחזקאל" על מסכת חולין, "מראה יחזקאל" על התורה "שארית ציון" (דרשות על המועדים), "שערי ציון" (מאמרי מוסר על התורה - לרוב נדפס עם השו"ת), "אגרת קודש" (ענייני חסידות)
בהיותו רבה של טרנסילבניה פעל לטובת עגונות רבות: בתקופתו טרנסילבניה שימשה כמקלט בעבור אנשים רבים ממדינות אחרות שעגנו את נשותיהם מסיבות שונות ועקבותיהם נעלמו. הרב פנט שלח הוראה לכל הקהילות היהודיות בטרנסילבניה שיודיעו לו על כל איש זר שמגיע לקהילה יהודית, ורשם אותם בפנקסו. הוא סבב בין הקהילות שבהן היו אנשים כאלו וחקר אותם על שמותם ומולדתם ומה מעשיהם באזור זה, וכן שלח לרבני הקהילות שמהן באו להודיע היכן נמצאים בני קהילותיהם. באופן זה הצליח להתיר כמאתיים עגונות.
נודע במאמר שכתב[1] המתאר את גדולתם של האדמו"רים החסידיים ומתפלמס עם טענות ה'מתנגדים' בדבר "ביטול תורה" אצלם. במאמר הוא כותב כי לרבותיו יש גאונות ובקיאות נפלאה ואף התמדה מיוחדת בתורה אך זה דבר קטן לעומת העיקר שזה קדושתם ודבקותם בה'. רבי חיים מצאנז מייסד שושלת חסידות צאנז, היה נוהג ללמוד את המאמר, בו מבוארים יסודות תנועת החסידות, יחד עם חסידיו.
"מראה יחזקאל השלם על המועדים" - נערך מכל כתביו על ידי נכדו, הרב צבי אלימלך פנט, שהוסיף הערות בשם "הגהות הצבי והצדק" (ה'תש"ס, 2000).
"מראה יחזקאל השלם על התורה והמועדים ופרקי אבות" - יצא בתשס"ד (2004) על ידי מכון "תפארת יחזקאל" במונסי שבארצות הברית מכתב יד שלא הודפס קודם ובהוספת לקט מכל ספריו ומספרי בניו.
"שערי ציון" - מאמרימוסר על התורה (בדרך כלל נדפס יחד עם ספר השו"ת והחידושים בשם 'שו"ת מראה יחזקאל ושערי ציון').
"מראה יחזקאל : חדושי אגדה בענייני נישואין ו'אגרת קודש' בענייני חסידות" בתוך "קובץ עטרת אבות" שערך הרב משה אלכסנדר זושא קינסטליכר.[2]