סלע נולד לפרומה ונתן בשנת 1942 בקיבוץ מענית. הוא למד בבית-הספר היסודי בקיבוץ ובבית-הספר התיכון מבואות עירון בעין שמר. בעת לימודיו בתיכון נמנה עם חברי תזמורת כלי הפריטה של מאיר שפיה עמה הופיע ברחבי ישראל. בעת לימודיו בתיכון לימד את ילדי הכיתות הנמוכות נגינה.
לאחר שחרורו משירות הקבע למד בבית-הספר למוזיקה בסמינר אורנים בטבעון וקיבל תעודת הוראה במוזיקה. סלע לימד מוזיקה במשק, והקים אולפן למוזיקה באזור. בקיבוץ ייסד מקהלה ותזמורת, וגם הלחין את המוזיקה למחזה "פינוקיו" שהוצג באזור. הוא כתב חוברות בתחום הוראת המוזיקה והופיע כמנצח בפסטיבל הישראלי למוזיקה.
במלחמת יום הכיפורים גויס סלע והשתתף בקרבות בסיני. ב-24 באוקטובר 1973 כסגן מפקד פלוגה, נכנסה פלוגתו לעיר סואץ. הפלוגה נלכדה תחת אש המגינים באחת מסימטאותיה של העיר. למרות מספר פגיעות בטנק עליו פיקד, המשיך סלע להילחם מתוכו, כשהוא חשוף לפגיעה. גם כשהטנק נעצר עקב הפגיעות המרובות המשיך סלע להילחם יצא אל מחוץ לצריח על מנת לכבות את רשת-ההסוואה על הטנק שבערה. לאחר מכן חזר לצריח והמשיך בלחימה עם נשקו האישי ורימוני יד, עד שנפגע ונהרג.
סלע הובא למנוחת-עולמים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. הוא השאיר אחריו אישה נועה, בן ובת, הורים, אח ואחות. לאחר מותו הועלה לדרגת סרן.
סרן סלע (בדק) יורם
גילה אומץ לב.
ביום 24 באוקטובר 1973 שימש סרן יורם סלע ז"ל כסגן-מפקד של פלוגה שנכנסה לעיר סואץ. פלוגתו נלכדה באש חזקה מאוד בתוך אחת הסמטאות של העיר. למרות שהטנק שיורם ז"ל היה בו נפגע מספר פעמים, הוא המשיך להלחם מתוכו, כשהוא חשוף בצריח. הוא סירב להכניס את ראשו והמשיך לירות ממקלע עד שהטנק יצא מכלל שימוש עקב פגיעה בו. סרן יורם סלע ז"ל המשיך לירות ב"עוזי" מחוץ לטנק, תוך-כדי כיבוי רשת ההסוואה שהחלה אותה עת לבעור. הוא חזר לצריח הטנק שנפגע, כשהוא נלחם ב"עוזי" וזורק רימונים, עד שנפגע בחזהו ונהרג. במעשיו אלה גילה התנהגות למופת ודבקות במשימה.
הנצחה
לאחר מותו הוציא קיבוצו לאור חוברת לזכרו ובה סיפורים על דמותו מעוררת ההשראה, מכתבים, זיכרונות ותמונות.
חיה ארבל, מורה למוזיקה שעבדה עם סלע, חיברה יצירה מוזיקלית לזכרו. בעיתון במחנה פורסמה כתבה אודותיו לאחר שהוענק לו עיטור המופת.
שמו מונצח באנדרטה במחנה ירדן – אנדרטה לנופלים מחטיבת שריון 166, ביד לשריון בלטרון, באתר הנצחה לנופלי חטיבת שריון 500 ביער המגינים, באנדרטה לזכר נופלי אוגדת עמיעד במחנה עמיעד, באנדרטה לנופלים מחטיבת שריון 166 קרייתי מחנה עמיעד, בחדר הנצחה לנופלים לבני קיבוץ מענית, בחדר הנצחה ומורשת לנופלים מחטיבה 500 ומל"י 500 במחנה צאלים וביד לנופלים בני התנועה הקיבוצית בקיבוץ משמר העמק.