יום אבל לאומי (ישראל)

בישראל, יום אבל לאומי הוא יום אבל המוכרז במדינה באופן חד-פעמי בעקבות אסון לאומי כלשהו. הסמכות להכרזה על יום אבל לאומי נתונה לממשלת ישראל. נוהלי יום האבל אינם קבועים בחוק, אך הם כוללים לעיתים קרובות הורדת דגל ישראל לחצי התורן, סגירת מוסדות פנאי ובידור והמגזר הציבורי ושינוי במתכונות השידורים של הרדיו והטלוויזיה בישראל.[1]

היסטוריה

יום האבל הראשון בארץ ישראל המודרנית צוין על ידי היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי ב-1942, כחלק מתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה. באמצע נובמבר 1942 התברר בוודאות דבר קיומו של מסע השמדה שיטתי של יהודי פולין בידי הנאצים. בהגיע האישור הוודאי הכריזה הנהגת היישוב על שלושה ימי אבל, מ-30 בנובמבר עד 2 בדצמבר. ברחבי הארץ נערכו הפגנות ועצרות, בוטלו כל הצגות הקולנוע והעיתונים הופיעו כשעמודיהם הראשונים נתונים במסגרות שחורות. ב-17 בדצמבר הכריז הוועד הלאומי על שלושים ימי אבל בין י' בטבת לי' בשבט נוספים בקריאה "להציל את אשר ניתן להציל" וב"תביעה לפתיחת שערים", ובהם התבקש היישוב "למעט בשמחה, להתנזר משעשועים וריקודים, להתייחד עם זכר הקורבנות ולהזעיק את העולם היהודי והלא-יהודי".[2]

יום האבל הלאומי הראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל היה לאחר מותו בעת כהונתו של נשיא מדינת ישראל יצחק בן-צבי. בן-צבי נפטר ב-23 באפריל 1963, ולמחרת הוכרז על שבעה ימי אבל לאומי במדינה.[3]

בעקבות אסון המסוקים ב-1997, שבעקבותיו הוכרז יום אבל לאומי,[4] מינתה ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים ועדה ציבורית בראשות פרופסור אסא כשר, שהמליצה בין היתר על הכרזת יום אבל לאומי עם מותם במהלך הכהונה של נשיא מדינת ישראל, ראש ממשלת ישראל, נשיא בית המשפט העליון או יושב ראש הכנסת, בנסיבות שבהן ננקטו צעדים של ביטויי אבל ציבורי ברשויות מקומיות שבהן חיים לפחות 75% מאזרחי המדינה או בנסיבות אחרות, חריגות.[1] מסקנות הוועדה אומצו על ידי ממשלת ישראל, אך לא עוגנו בחקיקה.

ב-2008 יזמה חברת הכנסת רוחמה אברהם מקדימה הצעת חוק שהתבססה על מסקנות ועדת כשר ב-2001, לפיה עם מותם של אחד מארבעת האישים יסגרו המסעדות ומוסדות התרבות והבידור עד ערב יום המחרת.[5] עם זאת, ההצעה לא הועברה לקריאה שנייה ושלישית.[6]

ב-2 בדצמבר 2010, בעקבות השרפה בכרמל בה נספו 44 בני אדם, הצהיר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שיכריז על יום אבל לאומי,[7] אך לבסוף לא עשה זאת.

ימי אבל לאומיים במדינת ישראל

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אחמד חטיב, ‏הכרזת אבל לאומי, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 5 במאי 2009
  2. ^ שלשים ימי אבל לישוב, המשקיף, 17 בדצמבר 1942
  3. ^ 1 2 צפירה ממושכת ו-2 דקות דומיה יסמנו צאת מסע ההלוייה, הַבֹּקֶר, 24 באפריל 1963
  4. ^ 1 2 צבי לביא, ‏23 מהרוגי אסון הובאו אתמול למנוחות. היום - 35 הלוויות נוספות, באתר גלובס, 6 בפברואר 1997
  5. ^ צבי לביא, חקיקה: במות המנהיג ייסגרו המסעדות אוטומטית, באתר ynet, 4 במרץ 2008
  6. ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק הכרזת אבל לאומי, התשס"ח-2008, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  7. ^ אטילה שומפלבי ורונן מדזיני, נתניהו: יום אבל לאומי. מפקד הכיבוי: לא אופטימי, באתר ynet, 2 בדצמבר 2010
  8. ^ הממשלה הכריזה על שלושה ימי אבל לאומי על מות נשיא ארה"ב, דבר, 25 בנובמבר 1963; המשך
  9. ^ יחיאל לימור, לוויית אשכול מחר ב־8.30 בבוקר, מעריב, 27 בפברואר 1969
  10. ^ ערן אלדר, הדרך ל-77': קריסתה של הגמוניית מפלגת הפועלים, עם עובד, 2018, עמ' 121
  11. ^ יורם פרי, מה עוד צריך לקרות?, דבר, 19 בנובמבר 1982
  12. ^ הנשיא: היום אבל לאומי, מעריב, 12 ביוני 1985
  13. ^ ישעיהו אביעם, אטימות, מעריב, 13 ביוני 1985
  14. ^ לינוי בר גפן ואפרת וייס, הממשלה הכריזה על יום אבל לאומי, באתר ynet, 11 בספטמבר 2001
  15. ^ אבישי בן חיים ולינוי בר גפן, היום: אבל לאומי להרוגי אסון המטוס, באתר ynet, 11 באוקטובר 2001
  16. ^ הממשלה אישרה: יום אבל לאומי בעקבות האסון במירון יוכרז ביום ראשון, באתר מעריב אונליין, 30 באפריל 2021
  17. ^ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  18. ^ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  19. ^ שירית אביטן כהן, הממשלה אישרה: יום אבל לאומי לציון שנה ל-7 באוקטובר יתקיים בכ"ה בתשרי, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2024
  1. ^ יום האבל הלאומי תוכנן להתקיים בכ"ד בתשרי, יומיים אחרי שמחת תורה בה התרחשה מתקפת הפתע, אך נדחה בעקבות יום השבת.

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!