רבי יוחנן בן יוסף טרייוויש (נולד: 1490 ה'ר"ן איטליה נפטר: 1557 ה'שי"ז) היה רב מחכמי איטליה, דיין, פוסק, מורה, מגיה ספרים, משורר, ומראשי קהילת יהדות איטליה. ידוע בעיקר בשל חיבורו קמחא דאבישונא על התפילות והפיוטים בנוסח איטליה, שנדפס במחזור בולוניה ש"א.
על פי מסורת משפחתו, שהגיעה לאיטליה מצרפת, היה טרייוויש בן לשושלת רבנים, דור אחר דור עד לרש"י (שם המשפחה טרייוויש, התקבל על שם טרוייש עירו של רש"י).
ייסד את בית הכנסת האשכנזי בפדובה.[1] למרות גדולתו בתורה, ולמרות שנחשב כפוסק בולט, לא שימש טרייוויש ברבנות. לפרנסתו, הוא בחר לו כמקצוע את ההוראה, בבתיהם של יהודים עשירים באיטליה, אשר תמורת הקניית תורה לילדיהם, סיפקו לו מגורים כלכלה ושכר.