יוחנן השבעה-עשר[1], שנולד בשם ג'ובאני סֶקוֹ (באיטלקית: Giovanni Secco; 945 – 6 בנובמבר 1003), היה אפיפיור ברומא בשנת 1003.
ביוגרפיה
סקו נולד בשנת 945 ברומא, כבן למשפחת אצולה רומאית, אשר כמה מבניה היו כמרים, בישופים ואנשי דת. בצעירותו פנה ללימודי כמורה, וב-1 ביוני 996 מונה לקרדינל על ידי האפיפיור גרגוריוס החמישי.
לאחר מותו של קודמו סילבסטר השני מונה סקו לאפיפיור ב-16 במאי 1003, על ידי ג'ובאני קרסנציו, ממשפחת קרסנטי, ששלט ברומא למעשה. תקופת כהונתו הייתה מלווה במלחמות בעקבות הסכסוך בין היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לבין ארדואינו מאיבראה, שהכתיר את עצמו כמלך איטליה לאחר מותו של אוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. כהונתו הייתה קצרה, וב-6 בנובמבר אותה שנה מת יוחנן השבעה-עשר, ובמקומו מונה כאפיפיור יוחנן השמונה עשר.
משפחתו
לפני שהתחיל יוחנן השבעה-עשר את לימודי הדת, הוא היה נשוי, ואף נולדו לו 3 בנים. אחד נהיה בישוף בפלסטרינה, אחד נהיה לדיאקון, והשלישי היה נוטריון בשירות הכמורה.
הבלבול בנוגע לשמו
למעשה, יוחנן השבעה-עשר היה יוחנן ה-16 ברשימה, אולם חל בלבול בעקבות שלטונו של האנטי-אפיפיור יוחנן השישה עשר, ומשום כך הוא קיבל את השם "יוחנן השבעה-עשר".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים