המקרא מנדב מעט מאוד פרטים אודות יואל הנביא. התקופה בה חי ופעל אינה ידועה, וכך לא קיים רקע כלשהו שבאמצעותו ניתן להבין מהו הרקע לנבואותיו של יואל. מעט המידע שיש מבוסס על השערות, שכן הספר, כרוב ספרי קובץ תרי עשר, אינו מיידע בפרטים אודות הנביא או כותב הספר. כך, ניתן להניח שחי בירושלים או בסביבתה, שכן רבים אזכוריה בספר. פרט לכך, מובאת בתלמוד אמירה, ש"כל מקום ...(כשמפורש) שמו ולא שם עירו בידוע שהוא מירושלים" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א'). ייתכן כי גם אביו היה נביא, כמצוין באותה פסקה תלמודית: "כל מקום ששמו ושם אביו בנביאות בידוע שהוא נביא בן נביא".
אפשר גם להניח, על פי תיאוריו המפורטים בענייני חקלאות, כי התמצא והכיר מקרוב את המציאות החקלאית. גם תיאוריו בענייני צבא מצביעים על בקיאות מסוימת בנושאים אלו.
זמן חיבור הספר
אין בספר אזכור של אחד ממלכי יהודה או ישראל, וגם לשונו וסגנונו אינם מאפשרים לקבוע בוודאות את התקופה שבה התחבר, אולם ניתן להניח שהספר נכתב בתקופת בית שני, וזאת על בסיס מספר טיעונים: בספר נעשה שימוש בשם "יהודה" לארץ ישראל כולה;[2] נזכרים בו היוונים;[3] מודגשת בו חשיבותם של הכהנים; אין בו זכר למאבק בעבודת אלילים; אין בו אף רמז לעימותים בין ממלכות ישראל ויהודה לבין המעצמות ששלטו בארץ ישראל בתקופת בית ראשון; ויש בו רמזים לתפוצת עם ישראל בין הגויים ולחלוקת ארץ ישראל, וכן לשיבה ליהודה ולירושלים (ספר יואל, פרק ד', פסוקים א'–ח').[1]
השם יואל
השם יואל חוזר רבות בתנ"ך, והוא שמם של למעלה מעשרה אנשים (מרביתם מוזכרים ברשימות דברי הימים בלבד). המוקדם שבהם הוא בנו של שמואל הנביא, והאחרונים נזכרים ברשימות בספרי עזרא ונחמיה. במשנה ובתלמוד לא מופיע השם אף לא פעם אחת, לבד מאזכורים בודדים של הנביא הנושא שם זה.
משמעות השם איננה ברורה לחלוטין, ויש שתי אפשרויות להסבירה: ייתכן כי הוא שם תאופורי והלחם של שתי מילים - יו + אל - ה' הוא אל, בדומה למשמעות השם "אליהו". מצד שני, יש המפרשים שם זה כפועל, מן השורש י.א.ל המופיע גם בשמות, ב', כ"א, יהושע, י"ז, י"ב, שופטים, א', כ"ז ועוד.[4] שני פירושים אלו מניחים ששם זה הוא כללי, ואין לו משמעות מיוחדת לדורו (ואכן, כפי שראינו, שם זה חוזר לאורך התנ"ך) או לנבואותיו.
המקרא אינו מוסר פרטים רבים על הנביא יואל וזמן פעילותו, כנהוג בספרי נביאים אחרים.[6] פער מידע זה הביא את חז"ל ופרשני מקרא מאוחרים להשלים את המידע לקורא. בסדר עולם[7] נכתב כי ”יואל ונחום וחבקוק נתנבאו בימי מנשה ומפני שלא היה כשר לא נקראו על שמו. וכן הוא אומר: "י וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מְנַשֶּׁה וְאֶל-עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ. יא וַיָּבֵא ה' עֲלֵיהֶם אֶת-שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת-מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה."” (ספר דברי הימים ב', פרק ל"ג, פסוקים י'–י"א. בספר חיי נביאים, ספר יווני מהמאות הראשונות לפני הספירה נכתב כי יואל היה משבט ראובן.[8] ייתכן כי זיהויו של יואל עם שבט ראובן מתבסס על הכתוב בספר דברי הימים א', פרק ה', פסוקים ד'–ח'.[9]
על־פי מדרש רות רבה,[10]יואל הנביא מזוהה עם יואל בן שמואל.[11] לעומתו מדרש במדבר רבה (י', ה') קושר את יואל הנביא עם אביו – שמואל: ”דברי ה' אשר היה אל יואל בן פתואל" (יואל א', א') זה שמואל. למה נקרא שמו פתואל שפיתה להקב"ה בתפילתו”.[12][13]
לדעת מרדכי כוגן, חוקר המקרא מהכתוב בספר יואל ניתן להבין על דמותו ומקום פועלו. לשיטתו ריבוי החזרות בכתוב על המקומות ציון והר ציון ומהסיבה הנוספת שיואל אינו מזכיר את ממלכת ישראל ניתן להבין כי יואל היה צאצא של שבט יהודה. מעבר לכך יואל היה בקיא בהלכות הפולחן והוא אף מוסר בכתוב נוסח תפילה לכוהנים. השוני בין יואל לבין נביאים אחרים בא לידי ביטוי בכך שנתן הוראות ברורות לקהל כיצד יש לנהוג במהלך הצום הציבורי בסיום התפילה. נראה כי יואל נמנה עם נביאי הפולחן, נביאים שפעלו בבית המקדש ובין שלל תפקידיהם היה לתת מענה לשאלות המתעוררות בקרב הבאים לתפילה במשכן.[14] יש הרואים ביואל נביא הכתב כיוון שכתב את הנבואות.[15]
.jpg)
