בית הכנסת של קהילת בני ישראל בגלווסטון, טקסס אשר הוקם במקור ב-1870. בבית כנסת זה כיהן הרב הנרי כהן.בית הקברות העברי (נוסד בשנת 1852).
הקהילה היהודית בטקסס היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות בארצות הברית. יהודים היו חלק מההיסטוריה של טקסס מאז שהגיעו מגלי הארצות האירופאים הראשונים לאזור במאה ה-16[1]. ב-1990 היו בטקסס כ-108,000 איש המזדהים כיהודים[1]. הערכות עדכניות יותר מציבות את המספר בסביבות ה-120,000 איש[1].
יהדות מאורגנת בטקסס החלה בגלווסטון עם הקמת בית הקברות היהודי הראשון של טקסס בשנת 1852. בשנת 1856 הוקמו השירותים היהודיים המאורגנים הראשונים בביתו של תושב גלווסטון, איזדור דייר. שירותים אלה יובילו בסופו של דבר להקמת הקהילה היהודית הרפורמית הראשונה והוותיקה ביותר בטקסס, קהילתבני ישראל, בשנת 1868[4].
בית הכנסת הראשון בטקסס, קהילת בית ישראל של יוסטון, נוסד ביוסטון בשנת 1859 כקהילה אורתודוקסית. עם זאת, ב-1874 הקהילה הצביעה בעד שינוי השתייכותם לטובת התנועה הרפורמית המתהווה. השנים שלאחר מכן לוו בהתפשטות היהדות ברחבי טקסס. קהילתבית אל נוסדה בסן אנטוניו ב-1874, ואחריה נוסדה קהילת עמנו-אל בדאלאס ב-1875, וקהילת בני אברהם בברנהאם ב-1885. הקהילות היהודיות הרפורמיות של טקסס ידועות בשל תמיכתן הפתוחה מאוד בקהילת הלהט"ב היהודית, בעוד שקהילת בני אברהם, בראשותו של הרב ליאון טובין, הוא בית הכנסת האורתודוקסי הוותיק ביותר במדינה[3].
בין 1907 ל-1914, פעלה תוכנית יישוב מחדש, הידועה בשם תוכנית גלווסטון, שמטרתה הייתה להסיט מהגרים יהודים שהגיעו ממזרח אירופה הרחק מערי המהגרים הצפופות בצפון-מזרחארצות הברית. עשרת אלפים מהגרים יהודים עברו בעיר הנמל גלווסטון בתקופה זו, כשליש מכמות היהודים שהיגרו באותו פרק זמן לשטחי ארץ ישראל שהייתה בשליטת האימפריה העות'מאנית. הנרי כהן, רבה של קהילת בני ישראל דאז, היה בין הפעילים הבולטים בהקמת התנועה[5].
טקסס, לעומת זאת, סבלה מאנטישמיות כמעט מהרגע שהפכה למדינה במאה ה-19. במהלך שנות ה-20, הקו קלוקס קלאן הפך לגורם רב השפעה בטקסס. בילי מייפילד ערך עיתון שבועי של הקו קלוקס קלאן ביוסטון שהשתמש בסטריאוטיפים יהודים של אנטישמיים כדי לתקוף יהודים כטפילים שרק מעוניינים להפיק רווח כלכלי מהקהילה. הוא כתב במאמר כי "יש הרבה יהודים טובים ביוסטון ובכל רחבי טקסס; אתה מוצא אותם עם מצבות מעל ראשיהם". אולם רוב הפעמים, האלימות כוונה נגד האפרו-אמריקאים ולא נגד היהודים. איומי הקו קלוקס קלאן סייעו לאחד את הקהילות היהודיות השונות ביוסטון. עד 1924, הקו קלוקס קלאן איבדו הרבה מהתמיכה וההשפעה המקומית שלהם והעיתון של מייפילד פשט את הרגל[6]. אפילו בתקופת השיא של הקו קלוקס קלאן, רבים מיהודי יוסטון היו שחקנים חזקים בכלכלתה. עד שנות ה-20, חנויות כלבו גדולות ביוסטון, כמו רשת פולי'ס ובטלשטיין, היו בבעלות יהודים. האחים סימון וטוביאס סאקוביץ' היגרו מרוסיה בילדותם, וב-1915 הם פתחו חנות בגדים ביוסטון שהפכה לבסוף לחנות של סאקוביץ', אחת מחנויות הכלבו המשובחות בעיר. ב-1959 הם בנו חנות דגל חדשה ברחוב ווסטהיימר; עשר שנים מאוחר יותר נבנה מולו קניון הגלריה הגדול. הכלבו של סאקוביץ' התרחב מעבר ליכולתיו, ובשנות ה-70 הכריז על פשיטת רגל במהלך המיתון הכלכלי של שנות ה-80, ומכר את רוב עסקיו לחברה אוסטרלית. כל החנויות של רשת סאקוביץ' נסגרו סופית בשנת 1990.
בין הפילנתרופים המובילים בטקסס היו כמה יהודים, כמו בן טאוב. טאוב שנולד וגדל ביוסטון, הפך לאיל נדל"ן מוביל. הוא תרם את הקרקע עבור אוניברסיטת יוסטון כאשר היא נוסדה בשנת 1936. הוא גם עזר למכללת ביילור לרפואה לעבור ליוסטון מדאלאס בשנת 1943. טאוב ייסד בית חולים ציבורי חדש אשר ידוע כיום כבית חולים בן טאוב. הקהילה היהודית החליטה בשנת 1958, להקים מכון מחקר יהודי רפואי בסך 450,000 דולר, אותו תרמו למכללת ביילור לרפואה עם השלמת בנייתה בשנת 1964. לאופולד מאייר היה תורם מרכזי ומגייס תרומות עבור בית החולים לילדים בטקסס.
מהגרים יהודים רבים שגשגו ביוסטון, כמו ג'ו וינגרטן לדוגמה. וינגרטן שנולד בפולין הפך לבעל רשת מרכולים מצליחה מאוד. הוא בנה רשת מקומית שהגיעה ל-70 סניפים עד מותו ב-1967. הוא היה גם פעיל מאוד במוסדות היהודיים.
ג'ו שטראוס, הוא יושב ראש בית הנבחרים של טקסס לשעבר. שטראוס נבחר ליושב הראש ב-13 בינואר2009 והוא יושב הראש היהודי הראשון בתולדות טקסס.
בשנים האחרונות, טקסנים יהודים בולטים כוללים את הקמעונאי סטנלי מרקוס, מנכ"ל רשת ניימן-מרקוס שבסיסה בדאלאס, ומייקל דל, מייסד ומנכ"ל חברת האלקטרוניקה דל.
הרב הנרי כהן (נולד ב-7 באפריל 1863–12 ביוני 1952) היה רב, פעיל חברתי, חוקר והיסטוריון אשר כיהן בין השנים 1888–1949 כרב קהילת בני ישראל בעיר גלווסטון (Galveston) שבטקסס.
סמואל דרבן (נולד ב-1 ביוני 1878), חייל מעוטר ביותר בצבא ארצות הברית אשר פעל כשכיר חרב במלחמות ומהפכות שונות.
