יבגניה דודינה

יבגניה דודינה
Евгения Додина
דודינה בסרט "לא רואים עליך", 2011
דודינה בסרט "לא רואים עליך", 2011
לידה 10 בדצמבר 1964 (בת 60)
מוגילב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית, ברית המועצות (כיום בבלארוס) עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1991
מדינה ישראל, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג אבי בנימין
מספר צאצאים 1
פרסים והוקרה
  • פרס רוזנבלום לשנת 1998
  • פרס קלצ'קין לתיאטרון לשנת 2004
  • פרס השחקנית הטובה בפסטיבל הקולנוע היהודי בוורשה
  • זוכת פרס התיאטרון הישראלי לשחקנית השנה ב-2001 וב-2002
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יבגניה דודינה וישראל דמידוב בהצגה "העבד", תיאטרון גשר, 2002
יבגניה דודינה ואלון פרידמן בהצגה "שושה", תיאטרון גשר, 2003
יבגניה דודינה, יובל שבח (מימין) ויהונתן פרנקו (משמאל), בהצגה "מדיאה", תיאטרון גשר, 2006

יבגניה בוריסובנה (ז'ניה) דודינהבלארוסית: Евге́ния Бори́совна (Женя) До́дина; נולדה ב-10 בדצמבר 1964) היא שחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלית, ילידת-בלארוס הסובייטית. זוכת פרס התיאטרון הישראלי לשחקנית השנה ב-2001 וב-2002.

ביוגרפיה

דודינה נולדה בעיר מוגילב שבבלארוס הסובייטית (כיום בבלארוס), לאב מורה ולאם רופאת ילדים. למדה משחק באקדמיה הממלכתית לאמנות במוסקבה. עם תום לימודיה, שיחקה בתיאטרון מאיאקובסקי, שם לימד גם יבגני אריה. המפגש עם אריה שכנע אותה לעלות לישראל והיא עלתה לישראל עמם בתחילת שנות ה-90, והשתלבה בגרעין המייסד של תיאטרון גשר שבו התבלטה בכשרונה.

לאחר מספר שנים בתיאטרון גשר, עברה לתיאטרון הבימה ושיחקה במגוון רב של תפקידים, ולאחר מכן גם בהפקות משותפות של הבימה ושל התיאטרון הקאמרי.

קריירת תיאטרון בישראל

מייד עם עלייתה לישראל, החלה לשחק בתיאטרון גשר. בין השאר שיחקה במחזות "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", שהיה הפקתו הראשונה של תיאטרון גשר ב-1992[1]; "מולייר" (1992), "אדם בן כלב" (1993), "חלום ליל קיץ" (2001) עליו הייתה מועמדת לפרס שחקנית השנה, "העבד" (2002) שזכה בפרס התיאטרון הישראלי כהצגת השנה[2][3], "שושה" (2003) מאת יצחק בשביס-זינגר[4], "מדיאה" (2005) שבמהלכה אף שברה קרסול[5], "גן הדובדבנים" (2006) מאת המחזאי הרוסי אנטון צ'כוב, ואחרות.[6]

כמו כל שאר שחקני התיאטרון, נאלצה גם דודינה ללמוד להופיע בעברית אף שכעולה חדשה לא דברה את השפה. היא עשתה זאת במאמצים גדולים, תוך שהיא קוראת את הטקסט העברי באותיות קיריליות ומתאמנת על ההגיה הנכונה.

ב-2007, קבלה הצעה לשחק בתיאטרון הבימה בהצגה אנה קארנינה על פי טולסטוי ומאז הפך "הבימה" לתיאטרון הבית שלה[7]. ב-2009 כיכבה בהצגה "איולף הקטן" על פי איבסן. ב-2010 עלתה בתיאטרון זה ההצגה "מסילה לדמשק" מאת הלל מיטלפונקט, שם שיחקה בתפקיד הראשי[8]. ב-2011 שיחקה ב"קוויאר ועדשים" בבימויו של מוני מושונוב[9], ב-2016 שיחקה במחזה "סיפור פשוט" המבוסס על ספר שכתב ש"י עגנון, וביימה שיר גולדברג. ב-2018 שיחקה במחזה "המלך ליר" מאת ויליאם שייקספיר בבימויו של גדי רול, לצד ליא קניג[10].

דודינה השתתפה גם בשתי הצגות בהפקה משותפת של תיאטרון "הבימה" ותיאטרון "הקאמרי": בשנת 2014 עלתה בכיכובה ההצגה "חשמלית ושמה תשוקה"[11], וב-2017 המחזה "שלוש אחיות" שכתב אנטון צ'כוב וביים חנן שניר[12].

קריירה קולנועית בישראל

דודינה השתתפה בחמישה סרטים ישראליים זוכי פרס אופיר:,"קלרה הקדושה"(1996), "קרקס פלשתינה"(1998), "החברים של יאנה" ו"האסונות של נינה" (2004).

סרטים ישראליים נוספים שבהם הופיעה: "מייד אין איזראל", "סוף המשחק" (1997), "ז'נטילה" (1997), "סיפור חצי רוסי" (2006), "מכתבים לאמריקה", "היו לילות" (2009), "מר ולדמן היקר", "החטאים", "מות המשוררת" (2017), "משפחה" "קיצור תולדות האוהבים" ו"אין בתולות בקריות".

קריירה טלוויזיונית בישראל

ב-1999 שיחקה בסרט הטלוויזיה "זמן אוויר" בבימויו של יצחק צפל ישורון.

ב-2003 דודינה גילמה את דמותה של השחקנית חנה רובינא בסרט הטלוויזיה "היה או לא היה", העוסק בפרשת אהבתם של רובינא ואלכסנדר פן[13]. על תפקיד זה זכתה בפרס השחקנית הטובה בפסטיבל הקולנוע היהודי בוורשה.

ב-2006 שיחקה דודינה את דמותה של אירינה, בעלת חנות קסמים ברחוב סומסום. ב-2007 שיחקה בסדרה "מרחק נגיעה" בתור מרינה, אמו של זוריק (הנרי דוד)[14]. בסוף אותה שנה השתתפה בעונה השנייה של הסדרה "פרשת השבוע", בתור מושא אהבתו של אלישע (יובל סגל)[15].

במהלך הקריירה, שיחקה דודינה בתפקידי אורח גם בסדרות טלוויזיה שונות ביניהם ב"פרנקו וספקטור" לצד משה איבגי ורונית אלקבץ ובסדרה "בת ים ניו יורק". בסוף 2008 שיחקה בסדרה "האמת העירומה" ששודרה בערוץ 10 בתפקיד מיקה, אמה של הגר, הילדה שנעלמה[16].

על השתתפותה בסרטה של מיכל אביעד "לא רואים עליך", זכתה בפרס השחקנית המצטיינת בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה באוקטובר 2011[17].

בשנת 2012 השתתפה בסדרה "עניין של זמן". בשנת 2016 השתתפה בסרט "שבוע ויום" שזכה לפרס בפסטיבל קאן. בשנת 2019 השתתפה בסדרה "כבודו". ב-2020 שיחקה בסדרה "חזרות" של כאן 11[18]. בשנת 2021 נבחרה להיות הפרזנטורית של חברת הפינטק "BTB - Be The Bank".

בשנת 2023 הקרינו בכאן 11 תוכנית טלוויזיה בהשתתפותה שבה השף ענר בן רפאל פורמן, יצר חמש מנות בהשראת חייה[19]. באותה שנה עלתה בכאן 11, סדרה דוברת-רוסית בכיכובה של סוזנה פפיאן "סובייצקה", בה דודינה ממלמת אמה של דמותה של פפיאן, בעלילה המלווה שלושה דורות לעליה מברית המועצות.

בספטמבר 2023 התארחה באחד הפרקים של תוכנית האירוח "ארוחה של החיים" ששודרה בכאן 11.

קריירה בעולם

דודינה מרבה להופיע בתפקידים בעולם, בעיקר בגרמניה וברוסיה. היא לומדת את התפקידים בגרמנית אף על פי שאינה דוברת את השפה, כפי שעשתה בעברית כשהייתה עולה חדשה.

ב-2012 השתתפה בהצגה "פרסונה", המבוססת על סרט של אינגמר ברגמן באותה השם, בהפקה משותפת של תיאטרון "הבימה" ותיאטרון "רזידנס" במינכן[20]. ההצגה עלתה הן בגרמניה והן בישראל[21]. באותה שנה השתתפה בסרט הפיגוע, של הבמאי הלבנוני זיאד דווארי, שצולם בחלקו בישראל. ב-2017 שיחקה בסרט הגרמני "בזמנים של אור דועך" לצד השחקן השווייצרי ברונו גנץ.
ב-2019 הצטרפה לפרק אחד בעונה השלישית של דרמת הטלוויזיה של BBC אמריקה "להרוג את איב"[22].

בתחילת 2020 קבלה הזמנה להצטרף למשך שנה לאנסמבל התיאטרון העירוני בשטוטגרט, מהתיאטרונים המוערכים בגרמניה, אך התוכנית בוטלה עקב מגפת הקורונה העולמית שפרצה גם בגרמניה. החל מעונת 2020/21 היא חברה קבועה באנסמבל התיאטרון העירוני בשטוטגרט[23].

חיים אישיים

דודינה (על המרקע) ובן-זוגה אבי בנימין (משמאל) במופע "פסקול חי לסרט שאינו קיים", 2012

התחתנה בנישואים אזרחיים בטקס שנערך בקפריסין, למוזיקאי אבי בנימין (במקור: אבי בנימינוביץ' נֶדְזְבֶצְקִי), מלחין הבית של תיאטרון גשר. בעת נישואיהם היה בנימין גרוש עם ילד פעוט. לבני הזוג בת בשם אנה בנימין נֶדְזְבֶצְקִי, פסנתרנית[24].

פרסים, מועמדויות והוקרה

דודינה הייתה מועמדת שש פעמים לפרס אופיר הישראלי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יבגניה דודינה בוויקישיתוף

מכתביה

הערות שוליים

  1. ^ שוש אביגל, "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", מחזה מרובה בפעלולי לשון של טום סטופארד, חדשות, 19 ביוני 1992
  2. ^ עכבר העיר, "העבד" של בשביס זינגר בתיאטרון גשר, באתר הארץ, 21 בינואר 2002
  3. ^ ציפי שוחט, "העבד" של גשר היא הצגת השנה בתיאטרון, באתר הארץ, 30 במרץ 2003
  4. ^ ציפי שוחט, המחזה "שושה" בתיאטרון "גשר", באתר הארץ, 18 בפברואר 2003
  5. ^ ציפי שוחט, יבגניה דודינה שברה קרסול - בוטלו 19 הצגות של גשר, באתר הארץ, 14 בפברואר 2005
    גילי איזיקוביץ, תיאטרון גשר יפצה את יבגניה דודינה ב-600 אלף שקל, באתר הארץ, 22 באפריל 2013
  6. ^ מיכאל הנדלזלץ, רקוויאם לתום הילדות, באתר הארץ, 18 ביולי 2006
    מיכאל הנדלזלץ, זה הזמן שלא עומד במבחן, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2006
  7. ^ ציפי שוחט, יבגניה דודינה תגלם את אנה קרנינה, באתר הארץ, 11 במרץ 2007
  8. ^ מיכאל הנדלזלץ, מסילה לדמשק: אמת שאפשר לחיות אתה, באתר הארץ, 13 באפריל 2010
  9. ^ יובל בן עמי, עכבר העיר, קוויאר ועדשים: המסיבה של מושונוב, באתר הארץ, 6 במאי 2012
    טל פרי, ‏הנסיכה על העדשה, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2011
  10. ^ אתר למנויים בלבד ננו שבתאי, "המלך ליר": שייקספיר על־זמני ורלוונטי, כמו גם כישרונה של ליא קניג, באתר הארץ, 20 בינואר 2019
  11. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, "חשמלית ושמה תשוקה": גן עדן ושמו אומללות, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2014
    מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, חשמלית ושמה תשוקה: בימוי הרפתקני מלא מודעות עצמית, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2014
  12. ^ אתר למנויים בלבד יאיר אשכנזי, "שלוש אחיות": זה פוליטי גם כשכן קוראים צ'כוב, באתר הארץ, 26 באפריל 2017
  13. ^ "היה או לא היה" יפתח את רצועת השידור החדשה של סרטים מקומיים בהפקת הכבלים, באתר הארץ, 1 בינואר 2003
  14. ^ רותי זוארץ, ‏מרחק נגיעה בין איכות לרייטינג, באתר גלובס, 20 בפברואר 2007
  15. ^ ענת אור, יבגניה דודינה, לצורך תפקידה בסדרה "פרשת השבוע" חזרה השחקנית לנגן בפסנתר, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2007
  16. ^ יונתן אלמליח, עכבר העיר, גם נערה יפה בת 17 לא מספיקה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2008
    ירון פריד, "האמת העירומה": יודברו פגעי הדרמה אחת ולתמיד, באתר הארץ, 4 בפברואר 2009
  17. ^ נירית אנדרמן, "לא רואים עלייך" - הזוכה בפסטיבל חיפה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2011
  18. ^ אתר למנויים בלבד איתי סגל, אנשים שעובדים איתי לראשונה, תמיד מופתעים לגלות שאני לא מפחידה כמו שהם חשבו, באתר ynet, 15 בינואר 2021
  19. ^ ארוחה של החיים | יבגניה דודינה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 בספטמבר 2023
  20. ^ ציפי שוחט, יבגניה דודינה מציגה: פרסונה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2012
  21. ^ ביקורות:
    טל פרי, ‏פרסונה כפולה: יבגניה דודינה בתפקיד כפול במחזה "פרסונה", באתר גלובס, 5 בפברואר 2013
    יובל בן עמי, עכבר העיר, פרסונה: החיבור בין אינגמר ברגמן למלחמה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2012
    מיכאל הנדלזלץ, תיאטרון: "פרסונה", זה לא אישי, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2012
  22. ^ רן בוקר, יבגניה דודינה תככב בעונה השלישית של "להרוג את איב", באתר ynet, 10 בנובמבר 2019
    אתר למנויים בלבד חן חדד, "להרוג את איב" חוזרת עם הפתעה מחרידה הממתינה מעבר לפינה, באתר הארץ, 15 באפריל 2020
  23. ^ [1]
  24. ^ יעקב בר-און, ‏יבגניה דודינה: "אחרי העלייה הייתי באופוריה מוחלטת. ישר הרגשתי ישראלית", באתר מעריב אונליין, 11 בספטמבר 2018
  25. ^ מרב יודילוביץ', פרס קלצ'קין יוענק לשחקנית יבגניה דודינה, באתר ynet, 2 בספטמבר 2004
  26. ^ הארץ, אור קשתי, יהונתן ליס, אנשיל פפר ושירות "", מדינת ישראל חוגגת 61 שנה, באתר הארץ, 28 באפריל 2009

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!