טנק מרכבה סימן 3 הוא הדור השלישי של טנק המרכבה. נכנס לשירות ב-1990. ב-1995 נכנס לשירות דגם משופר מרכבה סימן 3ב ב"ז שבו השיפור העיקרי הוא מערכת בקרת אש דיגיטלית משוכללת ברק זוהר (ב"ז) תוצרת אלביט מערכות. נכון לינואר 2020 הטנק יצא משירות בחטיבות השריון הסדירות,[2] ונותר בשימוש בעוצבות המילואים.
התותח חלק הקדח - מדגם MG251 - שקוטרו הוגדל לעומת הדגם הקודם, פותח ומיוצר על ידי תע"ש ודומה לתותח 120 מ"מ L44 של ריינמטאל הגרמנית. התותח הוא בקליבר 120 מ"מ. התותח מיועד לירות פגזי 120 מ"מ שפותחו על ידי ישראל, אך יכול גם לירות פגזי 120 מ"מ, שמשמשים את מדינות ברית נאט"ו.
גם תכנון הצריח שונה, וה"אוזניים" העגולות שהיו בסימני 1 ו-2 הוסרו. מאוחר יותר, נוסף לצריח מיגון מודולרי משופע (שריון משופע) בצידי הצריח, מיגון זה נקרא קס"ג על שם הקו הסגול.
למרכבה סימן 3 עבירות גבוהה ביותר והוא נועד לעמוד בתנאי השטח הקשים של רמת הגולן. בהשוואה לטנקים מתקדמים אחרים במאה ה-21, יתרונותיו היחסיים של הסימן 3 הם:
דגש במיגון הכלי על שרידות הצוות. המנוע הנמצא בחזית התובה מגן על הצוות מפגיעה חזיתית.
שריון מודולרי המקל על תיקון הטנק ומאיץ השמשת טנקים פגועים.
מערכת הירי, התותח והתחמושת שווים פחות או יותר למקבילותיהן האמריקניות והאירופאיות החדישות ביותר.
חסרונות יחסיים:
יחס הכוח/משקל של הטנק אינו גבוה כמו של טנק כדוגמת "אברהמס M1A2" אמריקאי ולכן הוא אטי יותר ומאיץ פחות טוב. חיסרון זה בא לידי ביטוי במיוחד מול טנק מרכבה סימן 4 כיוון שמשקלו אינו קטן בהרבה אולם המנוע שלו חלש יותר. המרכבה נועד ללחימה בשטח סלעי (גולן) ואילו הטנקים האירופיים והאמריקאים נועדו לשטח פתוח/מדברי.
חיסרון נוסף הוא העדרם של אמצעי-עזר מתקדמים - כגון מערכת ניווט לוויינית מובנית וכדומה.
בעקבות האינתיפאדה השנייה, הוסבו מספר טנקי מרכבה סימן 3 ללוחמה בשטח בנוי. השיפורים העיקריים היו הוספת מקלע כבד M2 בראונינג 0.5 מעל קנה התותח שמתופעל כולו מתוך הצריח, מצלמות וידאו לשיפור הניווט, עמדת צלף במסדרון האחורי ורשתות הגנה כנגד רימונים. הדגם נקרא מרכבה סימן 3 LIC. כמו כן, במבצע קשת בענן ברפיח ובמלחמת לבנון השנייה הוסבו מספר טנקי מרכבה לאמבולנסים ויכלו לפנות חיילים פצועים תחת אש.
בנובמבר 2023 בעקבות מלחמת חרבות ברזל והדרישה הגוברת לטנקים בשטח, הטנק הוותיק הוחזר לשירות במסגרת מערך המילואים, עם הקמת יחידות חדשות, כגון יחידת עוף החול.[4]
יצוא
נכון ליולי 2023 מתקיים משא ומתן עם מספר מדינות ליצוא טנקים אלה שהיו קודם בשימוש צה״ל.[5]
בשנת 2023 הוכרזה עסקת מכירת 200 טנקי מרכבה סימן 3 למרוקו. שווי העסקה מוערך ב-1.2 מיליארדדולר.[6]
גרסה ראשונה בסיסית אשר משתמשת במערכת בקרת האש הדומה לזו של המרכבה סימן 2 ונקראת MPS. השם השגור בפי חיילי השריון לטנק זה הוא מרכבה סימן 3 רמ"ח (ראשי תיבות של "ראש מראה חשמלי", ע"ש הטכנולוגיה). גרסה זו נכנסה לשימוש בשנת 1990.
גרסת ברק זוהר (ב"ז) על שם מערכת בקרת האש ברק זוהר. הגרסה נכנסה לשימוש בשנת 1995 והתאפיינה ביכולת ירי משופרת תוך כדי תנועה ונעילה על מטרה בתנועה. בשנת 1997 נכנסה לשירות גרסה נוספת של הטנק אשר מכילה מזגן המשפר את תנאי הסביבה של אנשי הצוות בימים חמים של השנה.
מרכבה 3 קו סגול (קס"ג) - גרסה המתאפיינת במיגון משופר ומיועדת לזירה הצפונית של ישראל. המיגון מודולרי וניתן להתקינו גם על גרסאות סימן 3 מוקדמות.
מרכבה סימן 3ד ב"ז - הדגם המתקדם ביותר של סימן 3, שדרוג לדגמי ברק זוהר. בגרסה זו נוספה מערכת בקרה ושליטה, מיגון משופר (קס"ג), תוספות שריון מודולריות, מערכת מיזוג אוויר והגנה מאב"כ ועוד.
מרכבה סימן 3מ - מרכבה סימן 3ד ב"ז עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" (בפיתוח). משיקולים תקציביים ולוגיסטיים, הוחלט לבסוף שלא לרכוש את גרסה זו. אך נשקלת בשנית לאחר עליה בביקוש הטנק וההחלטה למכור גרסאות ישנות של המרכבה למדינות זרות.[5]