טימותי גוורס
Timothy Gowers |
לידה |
20 בנובמבר 1963 (בן 61) וילטשייר, הממלכה המאוחדת |
---|
ענף מדעי |
קומבינטוריקה, קומבינטוריקה אדיטיבית, תורת המספרים, מתמטיקה |
---|
מקום לימודים |
|
---|
מנחה לדוקטורט |
Béla Bollobás |
---|
מוסדות |
|
---|
תלמידי דוקטורט |
בן גרין, מארק ג'ון וולטרס, Giorgis George Petridis, Gonzalo Fiz Pontiveros, András Zsák, דייוויד קונלון, ג'וליה וולף, טום סנדרס, פאבלו קנדלה |
---|
פרסים והוקרה |
|
---|
www.dpmms.cam.ac.uk/~wtg10/ |
|
סר ויליאם טימותי גוורס (באנגלית: Timothy Gowers, נולד ב-20 בנובמבר 1963) הוא מתמטיקאי בריטי. הוא פרופסור בקולז' דה פראנס, שם הוא מנהל את מחלקת הקומבינטוריקה, וכן מנהל מחקר באוניברסיטת קיימברידג' ועמית מחקר בטריניטי קולג'. בשנת 1998 קיבל את מדליית פילדס על מחקריו המשלבים אנליזה פונקציונלית וקומבינטוריקה.
קורות חייו
טימותי גוורס נולד במרלבורו, הממלכה המאוחדת. אביו היה פטריק גוורס, מלחין סרטים בריטי ידוע.
גוורס למד בבית ספר יסודי בקיימברידג', ולאחר מכן קיבל מלגה ללימודים באיטון קולג', שם הצטיין במתמטיקה. בשנת 1981 זכה במדליית זהב באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית.
גוורס קיבל בשנת 1990 תואר דוקטור מטריניטי קולג' על עבודתו בנושא מבנים סימטריים במרחבי בנך. לאחר סיום הדוקטורט עבד כמרצה ביוניברסיטי קולג' לונדון, ובשנת 1995 חזר לקיימברידג'. במשך מספר שנים היה פרופסור אורח באוניברסיטת פרינסטון. בשנת 2020 מונה לפרופסור בקולז' דה פראנס, שם הוא מנהל את מחלקת הקומבינטוריקה,
גוורס חקר רבות את מרחבי בנך. הוא השתמש בכלים קומבינטוריים כדי להוכיח כמה מהשערותיו של סטפן בנך בנושא, והצליח לייצר מרחב בנך כמעט חסר סימטריה, ששימש כדוגמה נגדית למספר השערות אחרות. יחד עם ברנרד מורי (אנ') הוא פתר את "בעיית הרצף הבסיסי ללא תנאי" בשנת 1992, והראה שלא לכל מרחב בנך בעל ממד אינסופי יש מרחב משני בעל ממד אינסופי בעל בסיס הניתן לספירה.
לאחר מכן הוכיח מספר משפטים בתחום הקומבינטוריקה. גוורס פיתח כלי בשם "Gowers norms" שמשמש לחקר הקומבינטוריקה האריתמטית, ששימש בסיס למשפט גרין-טאו (אנ') של המתמטיקאים בן גרין וטרנס טאו.
בשנת 2003 הגדיר למה להיפרגרפים. משנת 2009 הוא חוקר את תורת רמזי בגרפים מקריים וקבוצות מקריות, וכן את בעיית P=NP. הוא היה גם שותף בפיתוח מערכת לפתרון בעיות מתמטיות באופן אוטומטי.
הוא חבר ועדת פרס שאו למתמטיקה.
נושאים נוספים
מדע פופולרי
גוורס פרסם מספר ספרים בתחום המדע הפופולרי, בהם הוא מציג מונחים מתמטיים בשפה פשוטה. ספרו "The Princeton Companion to Mathematics" (פורסם ב-2008) זכה בפרס על שם אוילר מטעם האגודה האמריקאית למתמטיקה. כמו כן שימש כיועץ ליוצרי הסרט "הוכחה" (2005).
ספרו "Mathematics : a very short introduction" תורגם לעברית בשם "מתמטיקה" ויצא לאור בשנת 2007 בהוצאת ידיעות אחרונות.[1]
פתרון בעיות מתמטיות בעזרת מיקור המונים
משנת 2009 גוורס מפרסם בעיות מתמטיות בבלוג אישי, וקוראי הבלוג מסייעים בפתרון הבעיות באופן הדומה למיקור המונים[2].
החרם על אלסוויר
בשנת 2012 קרא גוורס להחרים את הוצאת הספרים אלסוויר, בגלל העלויות הגבוהות של דמי המנוי על כתבי עת מדעיים[3]. החרם הצליח באופן חלקי, בין השאר בגלל גורמים נוספים המכונים "משבר כתבי העת (אנ')"[4].
כדי להוכיח שאפשר להוציא לאור כתב עת מדעי איכותי בעלות נמוכה, גוורס החל בשנת 2016 לפרסם כתב עת בשם "Discrete Analysis (אנ')" בעל גישה פתוחה.
פרסים והוקרה
חיים אישיים
גוורס אב לחמישה, מהם שניים מנישואיו השניים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ נתי ליניאל, עוד הסבר לכך ש"מעולם לא הבנו שום דבר במתמטיקה", באתר הארץ, 16 ביולי 2007
- ^ הרעיונות המעניינים של השנה (2009), 25 בדצמבר 2009.
- ^ אסף שטול-טראורינג, חרם חוקרים על ההוצאה המדעית החשובה בעולם, באתר הארץ, 15 בפברואר 2012.
- ^ אסף שטול-טראורינג, הרווארד קוראת לחוקריה לא לפרסם מאמרים בכתבי העת של ההוצאות היקרות, באתר הארץ, 3 במאי 2012.
זוכי מדליית פילדס
|
המאה ה־20
|
אלפורס, דאגלס (1936) • סלברג, שוורץ (1950) • סר, קודאירה (1954) • רות, תום (1958) • הרמנדר, מילנור (1962) • גרותנדיק, כהן, סמייל, עטיה (1966) • בייקר, הירונקה, נוביקוב, תומפסון (1970) • בומביירי, ממפורד (1974) • דלין, מרגוליס, פפרמן, קווילן (1978) • יאו, קון, ת'רסטן (1982) • דונלדסון, פאלטינגס, פרידמן (1986) • ג'ונס, דרינפלד, ויטן, מורי (1990) • בורגיין, זלמנוב, יוקוז, ליון (1994) • בורכרדס, גוורס, מקמולן, קונטסביץ' (1998)
|
|
המאה ה־21
|
וויבודסקי, לפורג (2002) • אוקונקוב, ורנר, טאו, פרלמן (2006) • וילאני, לינדנשטראוס, סמירנוב, צ'או (2010) • אבילה, בהרגבה, היירר, מירזאח'אני (2014) • בירקאר, ונקאטש, פיגאלי, שולצה (2018) • דומיניל-קופן, הא, מיינרד, ויזובסקה (2022)
|