החלוקה המנהלית של האימפריה הרוסית התבססה על הרפורמה הניהולית שבוצע על ידי פיוטר הגדול בתחילת המאה ה-18. במהלך רפורמה זו, בוטלה החלוקה הקודמת והוקמו 8 גוברניות (פלכים). בראש כל גוברנייה הועמד מושל (גוברנטור). חלוקה זו עברה מספר שינויים, בייחוד לאחר מותו, כאשר הפרובינציות שהוקמו ב-1719 בוטלו ב-1775 ועוד.
עם פירוק האימפריה הרוסית לאחר מהפכת אוקטובר, הממשל החדש ביטל את תפקיד המושל ובמקום כל המערכת הפקידותית הוקמו וועדות גוברניות שנבחרו באספות המועצות של הגוברנייה. שטחים לא מבוטלים הועברו למדינות חדשות (פולין, פינלנד, ליטא, לטביה ואסטוניה). כמו כן, החל תהליך של פיצול הגוברניות הגדולות ליחידות מנהליות קטנות יותר. במהלך השנים 1923–1929 החלוקה לגוברניות בוטלה בהדרגה והונהגה חלוקה מנהלית דומה לזו של רוסיה הנוכחית.
סמכויות
בראש הגוברנייה עמד מושל (ברוסית: Губернатор, גוברנטור). הוא היה אחראי על שמירת זכויות השלטון, יישום החוקים והנחיות הקיסר והנחיות השלטון המרכזי מסנקט פטרבורג. היקף הסמכויות לא היה אחיד בכל הגוברניות. הסמכויות היו תלויות ביישום של רפורמה משפטית בגוברנייה. בחלק מהגוברניות המושל לא היה קשור למערכת המשפטית. בגוברניות בהם בוצע רפורמה משפטית של שנת 1889 הוא היה יכול לשבת בתור שופט בבית משפט הגוברני.
סמכויות המושל הורחבו על ידי שלושה צווי יסוד:
החלטת מועצת השרים מ-22 ביולי1866 נתנה למושל זכות ביצוע בקרה בכל משרדים המקומיים, זכות לא לקבל לעבודה ממשלתית אנשים שלדעתו אינם מתאימים ולהמליץ על הענקת עיטורים לעובדי הממשל. כמו כן הוא קיבל רשות להזמין לדיווח כל פקיד מפקידי הממשל גם אם היה בדרגה גבוהה ממנו. בנוסף לכך המושל קיבל רשות לסגור כל מוסד שלדעתו מפריע לסדר הציבורי.
החלטת מועצת השרים מ-13 ביולי1876 נתנה למושל זכות לפרסם צווים שעשויים לעזור ליישום החוקים וצווים כלל ארציים בהתאם למצב בגוברנייה.
לעומת זאת, הנחיות שפורסמו בשנת 1890 בהקשר ליחסי העבודה בין המושל ומפקדי הצבא באזור נתנו לנציגי הצבא עצמאות גדולה. המושל היה יושב ראש של מספר מוסדות וועדות שניהלו את חיי התושבים המקומיים.
בדרך כלל גנרל-גוברנטורסטבו כלל בתוכו מספר יחידות מנהליות (גוברניות ואובלסטי) הנמצאות באזור הגבול. בראש כל יחידה זו עמד גוברנטור (מושל) שהיה אחראי על הניהול. גנרל-גוברנטור היה מנהל אזרחי וצבאי כולל של האזור ובאחריותו היה גם ביצוע בקרה ותאום של פעילות גוברנטורים (מושלים) בכל יחידה מנהלית.
בנוסף לכך היו 2 יחידות מיוחדות - גנרל-גוברנטורסטבו של סנקט פטרסבורג וגנרל-גוברנטורסטבו של מוסקבה. הן כללו גוברנייה בודדת וגנרל-גוברנטור היה גם מושל הגוברנייה. בהתאם לכך, במוסקבה וסנקט פטרבורג הניהול האזרחי והצבאי היו מרוכזים בידי אדם אחד.
הגוברניות (פלכים) נחלקו ליחידות משנה (נפות) שנקראו אוייזד[1] (ברוסית: уезд, ברבים: уезды; ביידיש: אוּיעזד). האוייזדים היוו למעשה יחידות מנהליות, משפטיות ופסקליות ברמת החלוקה המנהלית הנמוכה. המרכז של האוייזד התמקם ב"עיר של אוייזד" (уездный город) ששימשה כמקום מושבם של מוסדות שלטון מקומיים לרבות האיספרבניק.