מערכת החינוך בסוריה עברה התפתחות גדולה, ומאז שנת 2000 גדל תקציב החינוך במאות אחוזים. החל משנת 2002 אוחד החינוך היסודי וחוקק חוק חינוך חובה מכיתות א' עד ט'.
החינוך הממלכתי ניתן בחינם לאזרחים מגיל 7 ועד 15. ערבית היא השפה הרשמית של מערכת החינוך. את השפה האנגלית לומדים מכיתה א', וצרפתית מכיתה ז'.
על פי מפקד האוכלוסין ב-2007, 98 אחוזים מבתי הספר בסוריה הם ציבוריים (מנוהלים על ידי המדינה), 1.8 אחוזים הם פרטיים, ו-0.2 אחוזים הם בתי ספר של אונר"א לילדי הפליטים.
בשנת 2007 היו 8 מיליון תלמידים במערכת החינוך של סוריה (4 מיליון בבתי הספר היסודיים, 1.4 מיליון בתיכונים ו -2.3 מיליון על-תיכוני).
מערכת החינוך בסוריה מחולקת לרמות חינוך יסודיות ותיכוניות:
כיתה א'-ו ': חינוך יסודי. מכיתה א' עד כיתת ד', נקרא מעגל ראשון (בערבית حلقة أولى חלקה אוולה) כיתות ה'-ו' נקרא מעגל שני (בערבית حلقة ثانية חלקה תמניה)
כיתה ז'-ט': רמת השכלה טרום משנית (בערבית تعليم إعدادي תעלים עדאדי)
כיתה י'-י"ב: חינוך בחטיבה העליונה (בערבית تعليم ثانوي טעלים ת'אנוי), מקבילה לתיכון.
חינוך הבעת'יזם
מפלגת הבעת' היא אחת המשפיעות המרכזיות על מערכת החינוך בסוריה ועל משרד החינוך של סוריה ותחתיה קיימת רשת בתי ספר יסודיים בשם חלוצי הבעת' (טלאני אלבעת' طلائع البعث) וכן רשת בתי ספר יסודיים שנקראת "איחוד נוער המהפכה" (אתחאד שביבה אלת'ורה اتحاد شبيبة الثورة) ובהם משולבים אידאולוגיות מפלגת הבעת', פאן-ערביות ואמונות סוציאליסטיות.
על פי חוקת סוריה משנת 1973, פרק 3: עקרונות חינוך ותרבות, סעיף 21, כתוב:
"המערכת החינוכית והתרבותית שמה לה למטרה ליצור דור ערבי לאומני סוציאליסטי, בעל אופי מדעי המחובר להיסטורית ארצו, גאה במורשתו, ומלא ברוח המאבק להשגת יעדי האומה שלה, אחדות, חופש וסוציאליזם, ולשרת את האנושות ואת התקדמותה."
הפסקה בוטלה מאוחר יותר בחוקה החדשה משנת 2012. ואף על פי כן, התלמידים עדיין לומדים על אידאולוגיות הבעת' באמצעות נושא המכונה "סוציולוגיה ערבית פוליטית".
חינוך לגיל הרך
ממשלת סוריה גם לוקחת אחריות על מתן חינוך לגיל הרך. עד תחילת שנות התשעים תוכני הלימוד לגיל הרך הועברו על ידי מוסדות לא ממשלתיים ברובם, מעטים מהם השתייכו למגזר הממשלתי, ורובם היו פרטיים, או מנוהלים על ידי אגודות מורים, הסתדרות העובדים הכללית (GUW) או הפדרציה לנשים.
בשנת 1990 רק 5 אחוזים מהילדים בגילאי 3 עד 5 נרשמו ל 793 גני ילדים. עשר שנים אחר כך נרשמו 7.8 אחוזים מקבוצת הגיל ההיא. יתר על כן, נתוני משרד החינוך הסורי מראים עלייה במספר הגנים מ־1096 ל-1475 בשנת 2004.
חינוך יסודי
שיעור ההרשמה לחינוך היסודי בשנת 2000 היה 104.3 והוא עולה בהתמדה והגיע לכ-126.24 אחוזים בשנת 2007. ובכל זאת, הרשמתן של תלמידות נמוכה משמעותית מתלמידים.
כמות הנרשמים ללימוד בתיכונים עלתה משמעותית מתחילת שנת 2000.
תוצאות בחינות הסיום שנערכות בכיתה ט' קובעות לאיזה סוג לימודים ילך התלמיד, האם לתיכונים "כלליים" או לתיכונים "מקצועיים". בתיכונים המקצועיים לומדים גברים ונשים מקצועות למלאכה המתאימה בעיקר לתלמידות ובתי ספר למדעי מחשב ומסחר לשניהם.
החינוך העל-יסודי הוא שלוש שנים מכיתה י' עד כיתה י"ב. בתחילת כיתה י"א, מי שהלך לבית ספר על-יסודי "כללי" צריך לבחור ב"ענף הספרותי" או ב"ענף המדעי". המבחנים הסופיים של כיתה י"ב נערכים גם הם ארצית ובו זמנית. התוצאה של בחינות אלה קובעת באיזו אוניברסיטה, מכללה והתמחות התלמיד לומד.
קיימים פערים אזוריים משמעותיים בחינוך העל-יסודי. ישנן פחות הרשמות לתיכונים ואוניברסיטאות באזורים כפריים בהשוואה לאזורים עירוניים. אפילו לתלמידים ממשקי הבית עם הכנסה גבוהה יותר באזורים כפריים כמעט ואין גישה להזדמנויות לחינוך העל-יסודי.
אוריינות מחשב
כמו למידת השפה האנגלית והצרפתית הפכה לחובה למידת יסודות השימוש במחשב בבתי הספר התיכונים ומטרתם לצייד את התלמידים בכישורי מחשב ושפה על מנת לחדש את הכלכלה באמצעות מערכת החינוך.
אתגרים
סוריה התפתחה במתן גישה לחינוך היסודי ובמידה מסוימת גם לחינוך העל יסודי ומעלה לכלל האוכלוסייה מהשכבות השונות אך יחסית לעולם היא עדיין נמצא במקום נמוך יחסית.
הגישה לחינוך לגיל הרך נמוכה בסוריה בהשוואה למדינות אחרות בעלות הכנסה נמוכה. ההרשמה למוסדות לגיל הרך היא 10 אחוז בסוריה ואילו היא 15.7 אחוז באזור MENA בשנת 2007.
אחוז האנשים שיודעים קרוא וכתוב
אחוז המסוגלים לקרוא ולכתוב במדינה:83.1% (על פי מחקר משנת 2006), ביניהם גברים:86.0% ונשים:55.9%, ועל כן סוריה מדורגת במקום התשיעי בעולם הערבי לאורייניות.
השפעת מלחמת האזרחים הסורית
מלחמת האזרחים הסורית היוותה חסם משמעותי לחינוך איכותי לכלל סוריה, מה שפגע מאוד בפיתוח המדינה. מלבד גרימת הרס נרחב של מרחבי הלמידה, כ-2.6 מיליון ילדים נאלצו להגר בתוך המדינה ו-2.5 מיליון ילדים ובני נוער סוריים הם פליטים בחמש המדינות המארחות העיקריות (מצרים, עיראק, ירדן, לבנון וטורקיה). הלחימה לא דילגה גם על ילדים שנהרגו בשנים האחרונות, ב-2016 נהרגו כ-600 ילדים, ב-2017 כ-900 וב-2018 נהרגו באופן ישיר מהלחימה בסוריה 1,106 ילדים.
מדו"ח של הבנק העולמי מ-2017 עלה כי 53% ממתקני החינוך נפגעו בחלקם ו-10% נהרסו כליל. דו"ח דומה של נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) העריך שבסוריה נהרסו באופן חלקי או מוחלט יותר מ-5,000 בתי ספר[1]. לנתונים היבשים הללו יש השלכות הרסניות על הילדים הצעירים. מן ההיבט הפסיכולוגי, מלבד הטראומה הנפשית והחרדה המתמדת, הם נחשפים לאלימות קיצונית ובשל כך הופכים לאלימים בעצמם.
על פי דו"ח של קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים (UNICEF) שפורסם במאי 2019 נכתב: "כל ילד סורי הושפע מאלימות, מעקירה, מניתוק קשרי משפחה ומהיעדר נגישות לשירותים חיוניים"[2].
