רונדל חיל האוויר המלכותי הדניטקס לציון 25 שנים להקמת גיס התעופה של הצבא בשדה התעופה בקלוברמרקן (Kløvermarken) - 1937
חיל האוויר המלכותי הדני (בדנית: Flyvevåbnet) הוא הזרוע האווירית של כוחות ההגנה של דנמרק, ותפקידו לבצע את ההגנה האווירית על שטחה של דנמרק ולהשתתף במשימות ביטחוניות בינלאומיות.
היסטוריה
גיס התעופה של הצבא הדני
ב-1 באפריל1912 סיים קצין מהצבא המלכותי הדני את הכשרתו כטייס בבית ספר פרטי לטיסה. בעליו של בית הספר תרם מטוס לצבא וב-12 ביולי הוקם רשמית בית הספר לטיסה של הצבא בקלוברמרקן (Kløvermarken) שליד קופנהגן.
הפעילות האווירית בצבא הייתה מצומצמת יחסית בשל מחסור בתקציב ובפרוץ מלחמת העולם הראשונה היו ברשותו שני מטוסים כשירים. בשלב זה החלו לזרום יותר תקציבים אך קשה היה להשיג מטוסים ומנועים מתאימים. עם זאת, ב-1915 עבר השדה בקלוברמרקן במלואו לידי הצבא והוקמו בו כמה האנגרים. האנגרים נוספים הוקמו בשטחי האימונים של הצבא ברחבי הארץ ושדה תעופה ראשי הוקם בלונדטופטה (Lundtofte) שמצפון לקופנהגן ב-1917.
לאחר המלחמה, ב-1919, עם התרחשותן של תאונות רבות עקב התיישנות המטוסים, הוצאו מהשירות המטוסים הפחות מתאימים ובאפריל היו ברשות הצבא שישה מטוסים כשירים. עם הפסקת המימון בתקופה שלאחר המלחמה, לא ניתן היה לרכוש מטוסים נוספים ובשלב זה טיסות האימון התבצעו באמצעות מטוסים אזרחיים שכורים. בשנת 1922 נחקק חוק להקמת גיס התעופה שהוקם ב-1 בפברואר1923, שהיה מורכב למעשה מטייסת אחת של מטוסי סיור. ב-1925 התחדשו הכשרות הטייסים במסגרת הצבאית וב-1926 הן הועברו לשדה התעופה בלונדטופטה. ב-1928 הועברה כל הפעילות המבצעית לשדה התעופה האזרחי בקופנהגן, נמל התעופה קופנהגן קסטרופ, שם קיבל לרשותו הצבא את אחד ההאנגרים.
ב-1 בנובמבר1932 הוקמו "כוחות התעופה של הצבא" (Hærens Flyvertropper) שכללו את הכנפות של זילנד ושל יוטלנד. התכנון הראשוני כלל שתי טייסות קרב ושלוש טייסות סיור, בנוסף לבית הספר לטיסה, שירותים טכניים, בתי מלאכה לייצור מטוסים ויחידת כדורים פורחים. יחד עם זאת, כמות כלי הטיס שהיו בשירות אפשרה להקים בשלבים הראשונים רק שלוש טייסות (מס' 1, 2 ו-3). טייסת 5 הוקמה רק בשנת 1935. בשנת 1934 הוקם בסיס חיל האוויר החדיש בוורלוסה (Værløse) שמצפון לקופנהגן, בית הספר לטיסה עבר אליו ושנה לאחר מכן הועברו אליו כל היחידות המבצעיות להוציא את יחידת הכדורים הפורחים.
חוק הגנה חדש שחוקק בשנת 1937 גרם להאטה בתהליך ההתחדשות של הצבא. מבחינתם של כוחות התעופה היה הדבר כרוך בצמצום סדר הכוחות שלהם לארבע טייסות קטנות וטייסת מס' 4 מעולם לא הוקמה. הכנף של יוטלנד הוקמה ב-1 בנובמבר 1937 וכללה את טייסות 2 ו-5 שנשארו ב-וורלוסה יחד עם טייסות 1 ו-3. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כללו כוחות התעופה של הצבא בעיקר מטוסים שכבר היו מיושנים ובמקביל הואץ תהליך בנייתם של מטוסים ומתקנים חדשים, אך היה זה כבר מאוחר מדי.
בבוקרו של ה-9 באפריל1940 תקפו מטוסי מסרשמיט Bf 110 של הלופטוואפה את שדה התעופה בוורלוסה והפילו מטוס פוקר CV שהמריא לטיסת סיור, השמידו על הקרקע 8 מטוסים וגרמו לנזק ל-16 מטוסים נוספים. הצבא הגרמני השתלט על השדה ועל כל המטוסים שאוחסנו בו ובהמשך, לאחר שממשלת דנמרק הפסיקה את מדיניות שיתוף הפעולה שלה עם גרמניה ב-29 באוגוסט1943, הועברו כמה מהמטוסים לידי הגרמנים שהפעילו אותם בחזית המזרחית.
כמו עמיתיהם משירות האוויר של הצי התאמנו הטייסים של כוחות האוויר של הצבא על דאונים בין השנים 1941 עד 1943, אך רבים מהם עזבו את דנמרק והצטרפו לחיל האוויר המלכותי הבריטי (26 מהם נפלו בקרבות) ואחרים היו בין אלה שהקימו את הבריגדה הדנית בשוודיה. יחידה זו קיבלה לקראת סיום המלחמה 15 מטוסי סאאב B.17C, אך באותו זמן כבר נכנע הצבא הגרמני בדנמרק ב-4 במאי1945 והמטוסים הוחזרו לחיל האוויר השוודי.
שירות האוויר של הצי
מטוס ימי של שירות האוויר של הצי (Marinens Flyvevæsen)
ב-14 בדצמבר1911 החלה הכשרתם של כמה קציני צי כטייסים. ב-25 במרץ1912 קיבל הצי המלכותי הדני את המטוס הראשון שלו. תאריך זה נחשב למועד הקמתו של "שירות האוויר של הצי" (Marinens Flyvevæsen).
הפעולות האוויריות הראשונות של הצי התקיימו בקלוברמרקן (Kløvermarken) שליד קופנהגן, שם הוקם האנגר לאחסון שני מטוסים ימיים שנרכשו בצרפת. החל מסתיו 1913 כל אימוני הטיסה בוצעו על פני המים וב-20 באפריל1915 עבר מרכז הפעילות של שירות האוויר של הצי לתחנה למטוסים ימיים שהוקמה מדרום לרפשאלאון (Refshaleøen) בסמיכות לבסיס הצי בקופנהגן.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היו ברשות שירות האוויר רק שני מטוסים ימיים, אך באותה תקופה החלו המספנות של הצי לייצר מטוסים ימיים משל עצמם. עד 1919 היו המספנות הספקיות היחידות של מטוסים לשירות האוויר של הצי ואז החלו להתקבל מטוסים ממקורות נוספים. תחנה נוספת למטוסים ימיים הוקמה בסליפסהאבן (Slipshavn) שבאי פין ב-1916, אך פעולתה הופסקה ב-1918.
ב-1921 חודשו אימוני הטיסה משדות תעופה יבשתיים ובשנתיים הבאות שימש לכך שדה התעופה באבדור (Avedøre). לאחר מכן שימש לכך נמל התעופה קסטרופ בקופנהגן עד להעברתו של בית הספר לטיסה של הצי לרינגסטד (Ringsted) ב-1926.
מבחינה פיקודית הפך שירות האוויר של הצי לכוח עצמאי ב-15 בספטמבר1923. לפני כן היה הפיקוד על פעולות התעופה של הצי בידי שייטת הצוללות ולפני כן בידי מפקדת הצי. ב-1926 הוקמו שתי שייטות תעופה: שייטת האוויר הראשונה שהפעילה מטוסים ימיים במשימות סיור והפצצה שפעלה מהתחנה בקופנהגן ושייטת האוויר השנייה שהפעילה מטוסי קרב מהבסיס ברינגסטד. בשנת 1930 הוקם בסיס שלישי באבנו (Avnø) לצורך שימושו של בית הספר לטיסה. ב-1937 עברה השייטת השנייה לבסיס זה.
בסוף שנות השלושים, במסגרת מדיניות חדשה, השימוש במטוסים ימיים צומצם ולמעט מקרים מיוחדים השתמש שירות האוויר רק במטוסים יבשתיים. ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה הייתה תוכנית לרכוש מטוסי קרב איטלקיים מדגם מאצ'י C.200 ומפציצי פיירי פולמאר 4/34, אך ב-9 באפריל1940 פלשו הגרמנים לדנמרק ובמועד זה לא היו ברשות שירות האוויר של הצי מטוסים חדישים. הגרמנים אסרו על כל פעילות אווירית צבאית וכל המטוסים נכנסו לאחסון. כוח האדם של השירות שוחרר ואילו בין השנים 1941 עד 1943 הורשו הקצינים להתאמן בטיסה על דאונים. ב-29 באוגוסט1943, במהלך מבצע ספארי, הוטבעו רוב הספינות של הצי המלכותי הדני כדי שלא יפלו בידי הגרמנים וב-22 בנובמבר בוצעו חבלות במטוסים המאוחסנים והם נשרפו.
בשנים 1947–1948 קיבלו כוחות ההגנה של דנמרק 41 מטוסי ספיטפייר ושלדות מטוסים נוספות לצורכי הדרכה על הקרקע, שפעלו על ידי יחידות של גיס התעופה ושל שירות האוויר הימי עד למיזוגם ועל ידי חיל האוויר המלכותי הדני עד 1956, כאשר המטוסים האחרונים האלה הוצאו מהשירות וכולם פרט לשניים נגרטו.
בשנות השישים והשבעים הפעיל חיל האוויר המלכותי הדני כמה מטוסים שנרכשו במימון אמריקאי כמו הF-104 סטארפייטר, הF-100 סופר סייבר ומטוסים אחרים. ב-1971 הקים הצבא המלכותי הדני את שירות האוויר שלו כיחידה האווירית הראשונה מחוץ לחיל האוויר מאז הקמתו בשנת 1950. ברשות היחידה היו מסוקי תצפית ומטוסי בוכנה שביצעו משימות איכון לטובת חיל התותחנים. ב-1977 הועברה טייסת המסוקים הימיים של חיל האוויר אל הצי המלכותי הדני והיא הפעילה מסוקים שהופעלו מסיפוני הספינות. בינואר 1980 רכשו ארבע מדינות חברות בנאט"ו: דנמרק, נורווגיה, הולנד ובלגיה, ברכישה משותפת, את מטוס הקרב F-16 פייטינג פלקון.
ב-1999, בעקבות סיום המלחמה הקרה עבר חיל האוויר תהליך ארגון מחדש כדי שיוכל להיות חיל שמסוגל לבצע משימות ברחבי העולם, אך בה בעת להמשיך להגן על שמי המדינה ועל מימיה. ב-2002 הצטרפה דנמרק לצוות הפיתוח של מטוס הקרב F-35 לייטנינג II ו-48 מטוסים אמורים להיכנס לשירות בחיל ולהחליף את מטוסי ה-F-16.
באוקטובר 2002 טס כוח משימה של 18 מטוסי F-16 מדנמרק, הולנד ונורווגיה, יחד עם מטוס תדלוק אווירי לבסיס חיל האוויר בקירגיזסטן, כדי לתת סיוע קרקעי לכוחות נאט"ו באפגניסטן במסגרת מבצע "חירות מתמשכת"
ב-2005 הסתיימה תוכנית השבחה של מטוסי ה-F-16. במסגרת התוכנית, שהחלה ב-1995, צוידו המטוסים במחשבי משימה חדשים, בתצוגות צבעוניות רב-תכליתיות ובוצעו בהם שיפורים בתחום האוויוניקה. למרות השבחה זו, שוקל החיל את החלפתם של 30 מטוסי F-16 במטוסי קרב מתקדמים יותר. המטוסים שרכישתם נשקלת הם הF/A-18 סופר הורנט, המטוסים שמיוצרים במסגרת תוכנית Joint Strike Fighter, ה-JAS-39 גריפן והיורופייטר טייפון. ההחלטה על המטוס הנבחר תפורסם עד סוף יוני 2015.
ב-2003 הוחלט להעביר 16 מסוקי OH-6 Cayuse ו-13 מסוקי Eurocopter Fennec של שירות האוויר של הצבא המלכותי הדני וחלק ממסוקי ה-Westland Lynx של הצי המלכותי הדני לרשות חיל האוויר. ההעברה בוצעה ב-2011. בשנת 2010 הוחלט על רכישתם של 9 מסוקי סיקורסקי SH-60 Seahawk. ב-2005 הוצאו משירות מסוקי ה- Cayuse ומסוקי ה- Eurocopter Fennec ממשיכים לבצע משימות רבות, כולל פעולות סיוע למשטרת דנמרק.
ב-2006 פרסם חיל האוויר מסמך כוונות לפיו הוא מתכוון כמה מטוסי C-17 גלובמאסטר. הזמנה זו עדיין טעונה אישור, אך הכוונה שמטוסים אלה יהיו חלק מכוח משותף של נאט"ו לביצוע משימות בינלאומיות.
בשנים 2004, 2009, 2011 ו-2013 הוצבו 4 מטוסי F16 בליטא כחלק מכוח השיטור האווירי של נאט"ו בים הבלטי.[1]
ב-2005 הגישו 3 מסוקי Fennec סיוע לכוחות הקרקע של צבא דנמרק במהלך אבטחת הבחירות החופשיות הראשונות בעיראק. ב-2007 4 מסוקים נשלחו שוב לעיראק כדי לאבטח שיירות באזור בצרה. מסוקים אלה ביצעו 354 משימות לפני שחזרו הבייתה.
ב-2008 הוצבו 4 מסוקי Fennec במחוז חלמנד שבאפגניסטן כדי לבצע משימות תצפית עבור כוחות הצבא הדני המוצבים במקום וכן ביצעו משימות תובלה קלות.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
