צבעי תג היחידה של האגד הם אדום ושחור, כצבעי חיל התותחנים. בעבר כלל התג רק איור של תותח מתנייע, פגז ועלי זית. ב-2009 נוספו לו אלמנטים נוספים, לרבות ייצוג ליחידת מיתר ורקטה לייצוג המנתץ, כדי לתת ביטוי גם ליתר יחידות האגד.[2] כחלק מארגון האגד כחטיבת אש, בשנת 2017 נקבע סמל חדש אשר נועד לבטא עקרונות כלליים הנוגעים לכלל יחידות החטיבה: החתירה לפגיעה באויב, לדיוק ולסגירת מעגלי אש.
גדוד 334, "הרעם" (כיום גדוד MLRS), הוקם במרץ 1949 והתבסס על סוללה מגדוד 181 שלחם במלחמת העצמאות. גדוד 334 היה גדוד התותחנים החטיבתי של חטיבת "גולני" והפעיל מרגמות 120 מ"מ נגררות. הגדוד השתתף, במתן סיוע ארטילרי, בפעולת התגמול בתל מוטילה, במבצע "הר געש" ב-1955 (הסבחה) ובמבצעים בנוקייב ותאופיק.
ב-1963 הוסבו המרגמות הנגררות למרגמות כבדות מתנייעות (מכמ"ת) 120 מ"מ. עם אלו השתתף במלחמה על המים.
במלחמת ששת הימים סייע לחטיבת גולני ולחטיבה 8 בכיבוש רמת הגולן והחרמון ובהם תל-פאחר וקונייטרה. בשנת 1968 הוסב הגדוד למרגמות הכבדות המתנייעות (מכמ"ת) 160 מ"מ. משנת 1970 השתייך לעוצבת הרעם אגד פיקודי של פיקוד הצפון. במלחמת ההתשה הגדוד לחם בגיזרת תעלת סואץ, בעמק הירדן, ברמת הגולן ובהמשכה בגבול לבנון. הגדוד סייע לכוחות חי"ר ושריון במבצעים לאבטחת הדרך לג'בל רוס (הר דב) ובמבצעים גדולים כמו "קלחת" בפתחלנד ו"קיתון" בסוריה. במהלך התקופה, הגדוד ביצע שלוש פשיטות ארטילריות – החדרת סוללות לתוך שטח לבנון לירי על מטרות בעומק, וזאת תוך סיוע אבטחה של "גולני" ו"אגוז". במקביל למכמ"ת 160 מ"מ, הגדוד גם הפעיל תותחי שלל 130 מ"מ ותותחי D-30 122mm (אנ')[3] להשגת טווחים ארוכים יותר.
במלחמת ההתשה עבר הגדוד הסבה לתותחי M-50, על בסיס שלדת טנקי שרמן ותותחי 155 מ"מ. ב-1970 עבר מרבית הכוח הסדיר של הגדוד לגדוד 55 שהוקם והפעיל תותחי M-110, הגדוד נותר עם פלוגת מפקדה וסוללת מילואים. בהמשך קלט הגדוד מחדש חיילים סדירים, ביצע אימון הקמה וחזר לתפוס קו בגזרה הדרומית של המיתלה.
במלחמת יום הכיפורים הפעיל הגדוד תותחי M-50, כמו כן הפעיל הגדוד סוללת תותחי "נברון" שישבה במעוז בודפשט וסוללה נברון במעוז אורקל ("טמפו"). הגדוד לחם בחזית המצרית, הוא השתייך אורגנית לאגד ארטילרי 209 אך במהלך המלחמה הוכפף לאגד ארטילרי 215. לאחר המלחמה השתתף הגדוד בקרבות ההתשה מול המצרים. באפריל 1974 החל הגדוד בהסבה לתומ"תי M-109.
הגדוד קיבל את השם שפיפון מאחר שדילג בין בסיסים רבים בחצי האי סיני. המחנה האחרון בסיני היה המחנה ב"מתמתני", וממנו עלה הגדוד להשתתף במלחמת שלום הגליל.
במלחמת שלום הגליל התחיל הגדוד בצומת וואסט שברמת הגולן, משם הגיע לעמדות בהר דב, ומשם נכנס פנימה עד לרשיא שבסמוך לאגם קרעון. ב-9 ביוני סייע הגדוד לסיירת מטכ"ל במהלך הקרב על המיוערת. לאחר מכן עבר הגדוד לגזרה המערבית והשתתף במצור על ביירות, תוך השתתפות בלחימה שהייתה במהלך הכניסה לביירות עצמה. בשנת 1985 יצא הגדוד מלבנון, והועבר מאגד 209 לעוצבת גולן, ולמחנה הקבע שנבנה עבורו במעלה גמלא שברמה, בסמוך לגמלא ונקרא "מחנה שגב" על שם רס"ן קרלו שגב.
הגדוד היה הראשון לקלוט את מערכת הניווט האינרציאלי "גברילי" בתחילת שנות התשעים, היה גדוד תותחי ה"דוהר" הראשון, ובו בוצעו ניסויי הדוהר. לאחר גיבוש התורה בגדוד, הוחלט על הסבת התומ"תים לדוהרים בשאר היחידות.
גדוד 405, "נמר", הוקם במרץ 1969 כתוצאה מצרכי מלחמת ההתשה. הגדוד התבסס על תותחי שלל נגררים, ולקראת המלחמה הוסב לתומ"תי M-109. במלחמת יום הכיפורים לחם הגדוד בגזרת רמת הגולן ואיבד במלחמה 21 מלוחמיו (המונצחים באנדרטת גדוד 405). בתום המלחמה קיבל בסיס הגדוד את השם "יואב" לזכרם של שניים מנופליו אבי דיטשי ויואל פורת.
ב-30 ביולי 2024 פרסם צה"ל כי גדוד הנמר יהיה הגדוד ההראשון שיפעל את תותחהרועם.[5]
בשנת 2010 הוקמה יחידה 611 "עיטם" תחת אגד 219, ובשנת 2013 הוסבה לגדוד. בשנת 2014 הוכפף הגדוד לאגד 282.[7]
גדוד 611 "עיטם" כולל יחידות איכון ומטאורולוגיה. הגדוד מפעיל את מכ"םר"ז ומערכת "טייפון" לאספקת נתונים מטאורולוגיים.[8][9] בעבר הפעיל הגדוד את מערכת מגן רוח.
הגדוד כולל שתי סוללות (צפונית ודרומית), כל סוללה מונה פלגת מטאורולוגיה ו-2 צוותי ר"ז המתפעלים את מכמ"י הר"ז.
באפריל 2020 נפתחה פלוגת את"ר מבצעית נוספת בגדוד 611 אך עברה לגדוד 869 באיסוף קרבי לאחר שפרויקט הקמת מערך האת"ר בחיל התותחנים נסגר.
אנדרטה לזכר לוחמי גדוד “נמר”.
האנדרטה ניצבת כ-2 ק”מ ממערב לג’וחדר, על דרך עפר. האתר בו נמצאת משתרע על פני שטח של 3 דונמים וצופה על מרכז רמת הגולן ודרומה.
במלחמת יום הכיפורים הייתה הסוללה מוצבת בדרום רמת הגולן וסייעה באש לבלימת הכוחות הסוריים, שפרצו בגזרה זאת. כוח שריון סורי תקף את הסוללה בטרם דילגה לאחור.
באנדרטה מונצחים 21 לוחמי גדוד ״נמר״.
אנדרטה לזכר חללי גדוד “הרעם”
האנדרטה ביער אלוני הבשן על רחבה מרוצפת, לוח אבן אפור עליו מתנוססים סמל היחידה וחקוקים 60 שמות חללי הגדוד שנפלו במערכות ישראל בחזית האנדרטה תותח נ”ט 90 מ”מ על מרכבה של תותח 6 ליטראות.
אנדרטה לזכר סרן אברהם שניר
האנדרטה נמצאת במרכז גן הנושא את שמו. אברהם שניר קצין שיתוף ארטילרי בגדוד “עוז 77” של אביגדור קהלני. נפל ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, בהסתערות על מזרעת בית ג’אן.
האנדרטה הוקמה ע”י משפחתו שהקימה את גן השעשועים.
האנדרטה – אבן בזלת גדולה שהובאה ממקום נפילתו בגולן, וסביבה אבני בזלת קטנות. על אבן הבזלת נחקקו המילים בסלע ונצבעו לבן: “במותם ציוו לנו את החיים״.
אנדרטה לזכר יואל פורת ואבי דיטשי
האנדרטה ניצבת מדרום לצומת קצביה.
האנדרטה מורכבת מאבן גרניט, שהובאה מבסיס התחמושת ברמת הגולן, ומאבן ענקית שנלקחה מהסביבה הקרובה. שברי ג’יפ מוקפים שרידי פגזים על האבן חקוק: “פה נפלו במלחמת יום הכיפורים סגן פורת יואל, רס”ר דיטשי אבי. י”א בתשרי תשל”ד 1973”.
בשנת 2012 לראשונה הוקמה אנדרטת חללי חטיבת האש 282 במחנה ״קרן״ שבגולן.
עם העברת מפקדת החטיבה למחנה יפתח, פורקה האנדרטה ממחנה ״קרן״ והועברה למחנה יפתח.
באנדרטה מונצחים 273 שמות חללי חטיבת האש.
