אזורים כלכליים בלעדיים אינם אזורי ריבונות, אלא אזורים בהם זכויות ריבוניות מסוימות וסמכות שיפוט מעשיות. מכיוון שהשטח לא היה באזור הכלכלי הבלעדי הרוסי, אזרח כל מדינה היה יכול לדוג שם, ולכן היו שהחלו לעשות זאת בכמויות גדולות בשנת 1991, כאשר חלק מהערכות קובעים כי הם דגו כמיליון טונות של דג פולוק (אנ').[1] מעשים אלו נתפסו על ידי רוסיה כסכנה לערך הדגים שלה, מכיוון שהדגים הנמצאים בחור הבוטנים הם אותם הדגים מהאזור הכלכלי הרוסי, הסובב אותו.[2] מצב זה נקרא "מנייה חוצה (אנ')".
39 ספינותמכמורת-על פולניות פרצו לחלק המרכזי של ים אוחוצק... ואחריהן תשעה מכמורות דרום קוריאה וכמעט כל צי הדיג של סין. מעט מאוחר יותר הופיעו ספינות דיג מיפן, פנמה, בולגריה ואוקראינה. הילולה גדולה החלה... כשהם לא ששים לשמור על תקנות דיג בינלאומי בסיסיות, דייגים זרים החלו לנקות את העושר של הים הצפוני.
— ילנה מטווייבה, על סף סכסוך צבאי בים אוחוטסק, חדשות מוסקבה שבועיות[3]
בעקבות מצב המנייה החוצה באזור, בשנת 1993 הסכימו סין, יפן, פולין, רוסיה ודרום קוריאה להפסיק את הדיג בחור הבוטן עד שמלאי הדגים באזור יתאושש, אך ללא הסכמה כיצד להמשיך לאחר מכן,[4] וזאת בעוד שהסכם מלאי הדגים של האו"ם (אנ'), שיצר מסגרת שנועד לסייע לניהול שיתופי של מצבי מניות חוצות, נכנס לתוקף בשנת 2001, 8 שנים מאוחר יותר.
רוסיה עתרה לאומות המאוחדות במטרה להכריז על חור הבוטן כחלק מהמדף היבשתי שלה. בנובמבר2013 קיבלה ועדת משנה של האו"ם את הטיעון הרוסי, ובמרץ 2014 פסקה העצרת הכללית של האומות המאוחדות המלאה שהשטח מוכר כחלק מהמדף היבשתי של רוסיה ולכן הופך לחלק ממנה.[5]
^Matveyeva, Yelena (20 באוגוסט 1993). "On the Brink of a Military Conflict in the Sea of Okhotsk". Moscow News Weekly: 15. {{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires |journal= (עזרה)
