הקמת החווה הייתה במסגרת מפעל כפרי הנוער "יסודות" של הנוער הציוני, תנועת הנוער של המפלגה הפרוגרסיבית (שהפכה ב-1965 לתנועת ליברלים עצמאיים). שנים שימש בית התרבות של החווה כבית התרבות של הליברלים העצמאיים בירושלים.
בתחילת דרכה התבססה החווה על עבודה חקלאית, אך לאחר זמן קצר הוקמו בה סדנאות אומנות, תפירה, נגרות ואף מגמה לשענות, בעוד החקלאות נזנחה. חלק מהמורים ומהמדריכים התגוררו בחווה, יחד עם התלמידים.
במהלך שנות קיומה קלטה הפנימייה, בנוסף לעולים, גם ילדים משכונות מצוקה ומעיירות פיתוח, ושילבה אותם בלימודים בבית הספר יחד עם תלמידים מירושלים. החווה הייתה חלוצה בקליטת עולי איראן, שנמלטו מהמהפכה האיראנית ב-1979, וקליטת עולי ברית המועצות לשעבר בשנות ה-90.
בדצמבר 2018 נקבע כי חוות הנוער תשיב 19 דונם לרשות מקרקעי ישראל לטובת בנייה של שכונת מגורים בת 316 יח"ד ב-6 בניינים. במסגרת ההסכם שנחתם תממן הרשות את העתקת פעילות המשתלה שתפונה אל תוך שטח כפר הנוער. החלטה דומה בנוגע להעברת השטח מחוות הנוער למדינה התקבלה במועצת מקרקעי ישראל בנובמבר 1969, אך היא לא יושמה במשך כמעט 50 שנה.[3]
פעילות חינוכית
בכפר הנוער פנימייה ל-400 בני נוער, חטיבת ביניים ותיכון הכוללים כ-200 תלמידים מירושלים ומסביבותיה. מרבית בני הנוער בכפר הם עולים חדשים וותיקים כולל כ-100 ילדי נעל"ה (נוער עולה לפני הורים), במסגרת המינהל לחינוך התיישבותי.
בנוסף, משולבים בכפר גם בני נוער הלוקים באוטיזם. הכפר מארח גם קבוצות מארצות הברית ומאוסטרליה, המגיעות ללמוד בישראל מספר חודשים.
החווה עוסקת בהקניית ערכים יהודיים–ציוניים, ומתן כלים לקליטת העולים בישראל. בכפר תוכניות העשרה רבות בתחומי הספורט, המוזיקה, האמנות, המדעים, המחשבים ועוד.
מסלולי הלימודים בחווה כוללים מסלול עיוני הומני (ספרות, קולנוע, תקשורת ועוד), מסלול ריאלי (פיזיקה, כימיה, מחשבים ועוד), מגמת ספורט הכוללת שחייה, סיף, כדורגל ועוד, מגמת ריקוד ומגמת חקלאות.
החווה זכתה בשנת הלימודים תשע"א בפרס החינוך של המינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך בקטגוריה של כפרי נוער.
הכניסה לחוות הנוער הציוני מכיוון שדרות ש"י עגנון (2022)
.jpg)
