האזור היה מאז ומתמיד אזור גידול למספר מינים של בעלי חיים מסוימים בגלל תנאי השטח במקום. חיים בו מספר בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה כגון יונת הסלעים, הבז האדום והעיט הזהוב.
אקלימו של חבל זה הוא אקלים צחיח למחצה ובו כמות המשקעים בין 250–400 מ"מ. גובהו של החבל הוא בין 400–900 מטר מעל פני הים, בחורף לעיתים יורד שלג בפסגותיו הגבוהות.
העונה
הפריחה
החוויה
מיקום
נובמבר
פריחת החלמוניות
פריחה בשני מקבצים ביער יתיר
סמוך ליישוב לבנה וליד בית היערן ביער יתיר
פברואר
פריחת גביעונית הלבנון
זן ייחודי (ערבי) הפורח בסגול וצהוב
למרגלות הר עמשא
פברואר
פריחת השקד והדובדבן
סיורים מודרכים אל כרמי השקדים הפורחים בלבן- ורוד חגיגי
גד"ש הר חברון-סמוך לתל ערד
מרץ
פריחת הדובדבן
פריחה לבנה וחגיגית
מושב מעון ויער יתיר
מרץ
פריחת הצבעוני
פריחה ייחודית
ברחבי החבל
אפריל
פריחת האירוס השחום
אל מרבדי האירוסים בלבד המדבר
למרגלות מצפה יאיר לכיוון מדבר יהודה ובכניסה לגן הלאומי תל ערד.
אפריל
פריחת פרח האדמונית
קטיף עצמי
סמוך ליישוב לבנה ובמושב מעון
מאי- תחילת יוני
קטיף דובדבנים
חבילות קטיף עצמי
במושב מעון וביער יתיר
אוגוסט
פטל
קטיף עצמי
סמוך ליישוב לבנה- יער יתיר
יולי- אוגוסט
קטיף נקטרינות ואפרסקים
חבילות קטיף בשילוב אתרים נוספים
ביער יתיר
אוגוסט- אוקטובר
מסיק זיתים
התנסות חווייתית בהפקת מן הזית מכרם הזיתים ועד בית בד
בית בד-בסוסיא הקדומה
אוגוסט- ספטמבר
בציר ענבים
חוויית בציר הענבים עם היין בשטח וביקור ביקב
בכרמים בסוסיא-סמוך ליקב דרימיה וביער יתיר
תיירות
תיירות חבל יתיר עוסקת בחשיפה ופיתוח של המרחב מארבעה כיוונים: הקמת תשתיות תיירותיות, הפעלת פורום תיירנים, שיווק ואירועי תיירות.[2]
אתרי תיירות בולטים:
יער יתיר- היער הנטוע הגדול ביותר בישראל והיער הגדול ביותר בעולם שניטע על ידי אדם באזור מדברי למחצה. משתרע על פני 40,000 דונם. נטיעתו החלה ב-1964 על ידי קק"ל. בתחום היער נמצאים מאגר מים, חורבת ענים, חורבת יתיר, שביל התקנים החקלאיים, בית היערן ומצפור קריות ע"ש יצחק ערמוני.
תצפיות למדבר יהודה: "מצפור קריות" המשקיף על בקעת ערד ודרום המדבר. אום דרג' ברמת המדבר, מצפה יאיר- הסמוכה ליישוב סוסיא. במקום פועל בית הקפה "קפה רונאל", מצפה כנרת- צופה למדבר יהודה מכיוון מושב כרמל. הוקם לזכרה של כנרת מנדל בת היישוב.
סוסיא הקדומה אתר מורשת לאומי. עיירה יהודית קדומה שהתגוררו בה כ-3000 תושבים במאות ה-4-9. במקום נותרו שרידים ארכאולוגיים המתארים את חיי היהודים בתקופת התלמוד: בתי מגורים, רחובות, בית בד, חומות, מערות קבורה ובית כנסת מפואר הכולל פסיפסים וכתובות עבריות.
