שכבות של "טוף אביטל" - טוף אשר נוצר בהתפרצות הר הגעש אביטל. טוף אביטל הוא פרט בסלעי חבורת בשן.
חבורת בשן היא חבורהגאולוגית הכוללת את סדרת הסלעים הגעשיים אשר הורבדו במסגרת הפעילות הגעשית באזור הבשן וברמת הגולן במהלך חמשת מיליוני השנים האחרונות. ניתן למצוא סלעים מחבורת בשן אף בגליל ובדרום לבנון.
קרני חיטין הוא חרוט לבה בגליל המזרחי אשר ממנו נבעה בזלת הכיסוי
חבורת בשן מורכבת ממספר תצורות גאולוגיות עיקריות שגילן הוא החל מלפני 5.5 מיליון שנה ועד ההווה:
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי (מסומנת Pβc במפות הגאולוגיות) היא שכבת בזלת מתקופת הפליוקן התחתון, שגילן החל מ-3.5 מיליון שנה ועד 5.5 מיליון שנה. בזלת הכיסוי מכסה שטחים רחבים בדרום רמת הגולן ובגליל התחתון המזרחי, מראש פינה עד לבית שאן. בזלת הכיסוי נפוצה גם מחוץ למרחבי ארץ ישראל ומשתרעת על פני שטחים נרחבים בדרום סוריה עד הר הדרוזים, ובצפון ירדן - באזור אירביד.[2] קילוחי בזלת הכיסוי נמצאו גם במרכז רמת הגולן וצפונה, אולם באזורים אלה היא כוסתה על ידי שכבות בזלת צעירות יותר.
גבעת בזק - אחד מתוך כמה חרוטי לבה בדרום רמת הגולן מהם קלחה בזלת הכיסוי.
בזלת הכיסוי נבעה מדייקים ומחרוטי לבה הבולטים מעל פני השטח, כגון: קרני חיטין, גבעת בזק, תל סאקי, גבעת נטור ועוד.
שכבות בזלת הכיסוי נמצאות ברמות הגבוהות משני צידי הבקע הסורי-אפריקני ולא בעמקים של הבקע עצמו. מכאן כי הן בקעו מבטן האדמה לפני היווצרות הבקע. גיל בזלת הכיסוי נדגם ונבדק בשיטת תיארוך אשלגן-ארגון (תיארוך K-Ar), ונאמד לתקופה שמלפני 5 מיליון שנה - ראשית תקופת הפליוקן. מכאן שגילו של הבקע הסורי-אפריקני נמוך יותר.
קילוחי רומן-דלתון-ירדה
נקראה בעבר בזלת משכי (Pβm). התצורה כוללת מספר קילוחי בזלת מתקופת הפליוקן העליון, וגילן נע בין 1.8 ל-3.3 מיליון שנה:
קילוחי רומן-ירדה - קרויים על שם תל רומן, חרוט לבה הנמצא בצפון רמת כורזים (ליד כפר הנשיא). בזלות רומן מצויות בצפונה של רמת כורזים ובאזור משמר הירדן וחורבת ירדה. קילוחי רומן נמצאו גם בדרום-מערב רמת הגולן, למשל באזור יהודיה ובאזור שיורד מקצרין אל עמק הבטיחה, אולם הן כוסו בהמשך על ידי קילוחי יהודיה-דלווה.[3]
קילוחי דלתון - מצויים ברמת דלתון הבזלתית. ברמת דלתון מצוי חרוט לבה אחד (הר יוחנן, מדרום לכרם בן זמרה) ומספר חרוטי אפר (חרוט דלתון וחרוט ריחניה).[4] בנוסף, בזלת דלתון מצויה גם ברמת יראון.
בזלת משכי (על שמה נקראה התצורה בעבר) - בזלת המצויה בערוץ נחל חצבני (שניר) בדרום לבנון, החל מכפר משכי (Kfar Mechki) מזרחית לאגם קרעון, ועד עמק החולה. באזור עמק החולה כוסתה בזלת זו מאוחר יותר על ידי "בזלת חצבני".[5]
תצורת אורטל
סדרת קילוחי דלווה בראש מצוק נחל עורבים המלמדים על ההיסטוריה הגעשית של רמת הגולן. בראש המצוק עמודי בזלת ומתחתם שכבה דקה של פלאוסול (אדמה מאובנת) אדמדם אשר נוצר מבליה של הבזלת בתקופה ארוכה ללא פעילות געשית. במורד המצוק ישנן שכבות נוספות של פלאוסול (חלקן מכוסות בצמחייה או בשפכי סלעים).
מצויה במרכז רמת הגולן וכן בצפון עמק החולה. הבזלות הן מתקופת הפליסטוקן התחתון, וגילן 0.7–1.6 מיליון שנה:
קילוחי יהודיה-דלווה - היחידה העיקרית בתצורה זו. קילוחי בזלת אלה קרויים על שם הכפר הסורי הנטוש דלווה, מצפון לאורטל. קילוחי דלווה הם קילוחים אשר נבעו ממספר מקורות במרכז רמת הגולן. משם קלחה הבזלת מערבה ודרום מערבה לכיוון עמק החולה והכנרת. בזלת דלווה היא בזלת טרשית ולכן הפכה לאזור נוח להקמת בתי אבן קדומים עליה, וכפרים עתיקים רבים נמצאים על משטחי בזלת דלווה. מאידך, הקרקע הסלעית אינה נוחה לעיבוד חקלאי ולכן שטחי בזלת דלווה לרוב אינם מעובדים. בזלת דלווה נבעה בתשעה קילוחים עוקבים, אותם ניתן לזהות במחשופי נחלים כדוגמת נחל עורבים. בין קילוחי הבזלת ישנם שכבות של קרקע מאובנת (פלאוסול) המעידות על תקופות שקטות מספיק להיווצרות הפלאוסול בין תקופות ההתפרצות של הבזלת.[6]
סקוריה שיבן - יחידה המרכיבה חרוטי אפר כמו תל שיבן ליד שעל ותל שעף א-סינדיאן (מדרום לרכס בשנית), על גבי בזלת דלווה. כמו כן ניתן למצוא על גבי בזלת דלווה מבנה ייחודי של חרוט טבעת. מדובר בשקע מעוגל ובמרכזו תל סקוריה נמוך, כאשר כיפת התל בנויה בזלת. תלי הטבעת על גבי בזלת דלווה משויכים גם כן לסקוריה שיבן.
בזלת ירמוך - בזלת מדרום סוריה אשר זרמה בערוץ הירמוך לפני כ-0.8 מיליון שנה.
בזלת חצבני - בזלת אשר קלחה מאזור הכפר חלתא בדרום לבנון וזרמה דרומה עד אזור קריית שמונה.[7] בצפון עמק החולה כיסתה כאמור בזלת חצבני את קילוחי בזלת משכי.
בעבר נקראה "תצורת גולן". קילוחי גולן נפוצים בצפון הגולן ומרכזו. התצורה מורכבת מסדרה של קילוחי בזלת וסלעים פירוקלסטים מתקופת הפליסטוקן העליון. סלעי התצורה נוצרו בפעילות געשית שהחלה לפני כ-0.5 מיליון שנים והסתיימה כ-0.1 מיליון שנים לפני זמננו. מרבית התילים בקו התילים הישראלי נוצרו בעקבות הפעילות הגעשית בתקופה זו. סלעי תצורה זו הם הצעירים ביותר ברמת הגולן. בשל גילן הצעיר של בזלות אלו טרם הספיקו הנחלים להתחתר בבזלת, וכתוצאה אזור צפון מזרח הגולן אינו מאופיין בערוצי נחלים עמוקים כמו בדרום הרמה.
קילוחי מוויסה - מספר קילוחי בזלת שגילן כ-0.32–0.37 מיליון שנה. קילוחי מוויסה (על שם הכפר הסורי הנטוש מוויסה, ממערב להר בנטל) קלחו על בזלת דלווה וכיסו אותה באופן חלקי. בין שני קילוחי הבזלת מצוי פליאוסול עבה יחסית. בזלת מוויסה היא טרשית פחות מבזלת דלווה ומרבית השטחים החקלאיים נמצאים על גביה.
סקוריה אודם - סקוריה המרכיבה את מרבית חרוטי האפר בקו התילים במזרח הגולן. סקוריה אודם וחרוטי האפר נוצרו לפני כ-0.11–0.12 מיליון שנה.
בזלת חבלים השייכת לקילוחי עין זיוון באזור כרז א-טווילקילוחי עין זיוון - קילוחי בזלת אשר נוצרו באותה תקופה של פעילות געשית כמו סקוריה אודם. הקילוחים נבעו מחרוטי האפר של סקוריה אודם או מסדקים נוספים תוך יצירת חרוטי לבה על בזלת מוויסה. גילן מתוארך לסביבות 0.10–0.13 מיליון שנה.
טוף אביטל - יחידת סלע המורכבת מטוף, פצצות געשיות, סקוריה דקה ורסיסי בזלת מרובדים היטב, אשר נוצרו בהתפרצויות הפריאטו-מגמתיות של הר אביטל לפני כ-0.1 מ"ש. לאחר התפרצויות אלה נבעו קילוח אביטל וקילוח בנטל לכיוון מערב. בעקבות ההתפרצויות התרוקן תא המגמה ומרכז ההר שקע ויצר את בקעת אביטל. טוף אביטל נמצא בסביבה הקרובה להר אביטל (פציאס מרום גולן) ומזרחה ממנו, בבקעת קוניטרה (פציאס קוניטרה).
בזלת רקד - קילוחי בזלת שגילן 0.35–0.48 מיליון שנה אשר נבעו ככל הנראה מתל חדר (כ-7 ק"מ צפונית-מזרחית למג'דל שמס) בשטח סוריה וזרמו דרומה עד ערוץ נחל רקד. משם המשיכה הבזלת לזרום בערוץ הרקד עד חיבורו לירמוך ומשם המשיכה בזרימה עד אזור בקעת כנרות (מדרום לכנרת). בסך הכול זרמה הבזלת מרחק של כ-90 ק"מ.
בזלת כרמים - שני קילוחים של בזלת חרסיתית וביניהם פליאוסול עבה. גיל הקילוח הראשון הוא 0.3–0.8 מ"ש וגיל הקילוח העליון הוא כ-0.25 מ"ש. בזלת כרמים נמצאת בחלק הצפוני של בריכת רם ומצפון להר כרמים.
טוף בריכת רם - יחידת טוף הנמצאת בעיקר באזור שממזרח וממערב לבריכת רם. טוף זה נוצר ככל הנראה בעת התפרצות הר הגעש שהיה במקום לפני כ-0.13 מ"ש.
בזלת סער - אחד מקילוחי הבזלת הצעירים ביותר בגולן (יחד עם קילוח אביטל). בזלת סער מצויה בעיקר באפיק נחל סער. נבעה כנראה מהר אודם ומשם זרמה באפיק הנחל עד הבניאס, לאורך כ-8 ק"מ.
בזלת אל-ווערה
תצורה זו מכילה את הבזלות הצעירות ביותר באזורנו, אשר נוצרו בתקופת ההולוקן. בזלת אל-ווערה קלחה מתל חדר שבסוריה לכיוון מזרח. קילוח זה יצר את הלג'ה הקטנה - שטח בזלתי טרשי מאוד אותו כבש צה"ל במלחמת יום הכיפורים. גילה של בזלת אל-ווערה הוא כ-62,000 שנים.
ייתכן כי הג'ובות ברמת הגולן נוצרו באותה תקופה. ההתפרצות האחרונה הידועה באזור אירעה ככל הנראה באזור הלג'ה הגדולה לפני כ-4,000 שנים.[9]
