תחילתה של חברת זיג זאואר במפעל כרכרות שהוקם על ידי פרדריך פייאר, היינריך מאוזר וקונרד נהר. לכשזכו השלושה במכרז לייצור 30,000 רובים נטעני קנה הם שינו את שם החברה לחברת Schweizerische Industrie Gesellschaft או בקיצור - SIG - חברת התעשייה השווייצרית. זיג החלו מייצרים בשנת 1949 את מה שנחשב לאקדח החצי-אוטומטי הטוב בעולם בזמנו - סדרת ה־SIG210. למרות איכותו הגבוהה, לא זכה האקדח לנתח שוק גדול עקב מחירו הגבוה. עקב כך, החלה חברת זיג בתכנון אקדח שיהיה מתקדם ועם זאת זול, יחסית לסדרת ה־210.
בשנת 1970 הגיעו בחברת זיג להחלטה (בעיקר משיקולים כספיים) לשתף פעולה עם חברת J.P. Sauer & Sohn. לפיכך, בשנה זו קמה חברת SIG-Sauer שהחלה ביצור אקדחים - החל מסדרת ה־P220 שיצורה החל ב־1975 ונמשך עד ימינו אלו.
חברת זאואר עסקה עד מלחמת העולם השנייה בעיקר ביצור רובי ציד. במהלך מלחמה זו, ייצרה חברת זאואר את אחד האקדחים האיכותיים שיוצרו עד אז - זאואר 38H. היורים אולי מכירים את Sig Sauer כמו גם את הכינוי המפורסם שלה "Never Settle", אבל פחות ידועה ההיסטוריה המורכבת של החברה. במהלך ההיסטוריה שלה היא ייצרה נשק עבור הנאצים ואחר כך עבור Volkspolizei המזרח-גרמני הידוע לשמצה (משטרת העם). אחרי המלחמה נטשה חברת זאואר את תחום האקדחים, עד למיזוגה עם חברת זיג, מיזוג שנתן רוח חדשה לשתי החברות בתחום האקדחים החצי-אוטומטיים.
בשנת 1985 נוסדה בארצות הברית שלוחתה האמריקאית של חברת זיג זאואר - זיג-ארמס (SIGARMS) שהחלה לייבא את האקדחים P220 ו־P230.
SIG Pro סדרת ה (כולל את SP 2009, SP 2022 ו SP 2340)
SIG P320 (סדרה הכוללת את הדגמים FULL SIZE, CARRY, COMPACT, SUB-COMPACT). אקדחים הלו הם מסוג STRIKER FIRE ובעלי נוקר פנימי בדומה לאקדחי גלוק. נוסף על כך, הם בעלי גוף פולימרי.
M-17 - בשנת 2017 זכתה החברה זיג זאואר במכרז של צבא ארצות הברית ונבחרה להחליף את אקדח השירות הקודם (ברטה M-9) לכלל כוחות הצבא. הדגם הנבחר M-17 בגודל מלא וה-M-18 בגודל CARRY הם הגרסה הייעודית של אקדח ה-P320 אשר הותאם לצרכים המיוחדים של הצבא האמריקאי כך שהוספו לו ניצרה מכנית ועוד התאמות נוספות בהתאם לדרישות המכרז.
