זוגן השיח (שם מדעי: Zygophyllum dumosum) הוא צמח ממשפחת הזוגניים.
גובהו מגיע עד 80 ס"מ. גבעוליו מעוצים בחלקם התחתון. עליו בשרניים, וכל עלה מורכב מזוג עלעלים גליליים, הנישאים על פטוטרת גלילית. הפרחים יחידים, וצבעם לבן. הפריחה בחודשים מרץ - אפריל. הפרי בעל 5 מגורות בעלות צורת כנף, וכל מגורה מכילה זרעים אחדים.
הזוגן מותאם באופן מרשים לחיים במדבר הצחיח. בזכות עליו הבשרניים יכול הזוגן לזון אף ממים מליחים. בעזרת המים שהוא אוגר בעליו הוא מדלל את המלחים וכך יכול לנצל מקורות מים שייבשו צומח אחר וישברו את דפנות תאיו. תכונה מאלפת נוספת של הזוגן מאפשרת לו לשרוד בעונות יבשות במיוחד על ידי המתה של עד 90% מעצמו. כאשר מבחינים השורשים כי חסרים נוזלים הם שולחים הוראה לצמח להתחיל בתהליך "חיוץ"- בו כל גבעול מתחלק מבפנים לשלוש או יותר יחידות משנה. לאחר מכן חלק מן היחידות מתייבשות וחלק מהצמח שורד במקום שימות כולו. כך יכול הזוגן להשתמש במעט מאוד נוזלים בשנות בצורת ולחכות במצב רדום לגשם, כאשר יבוא הוא יצמיח ענפים ועלים חדשים.
זוגן השיח נפוץ באדמת גיר קשה, בה מרובים הסדקים, ולכן הצומח שם עשיר יותר מאשר בגיר הרך.
את המים הוא קולט באמצעות נימי שורשים מיקרוסקופיים העוטפים כעין רשת את תחתית האבנים. מחקרים שנערכו באזור המדבר הוכיחו כי בחלק התחתון של אבן יש פי 3 יותר לחות, אף אם היא קבורה כולה מתחת לפני השטח. מערכת שורשיו של הזוגן מוכיחה את יעילותה בתנאי מדבר מבחינות נוספות. מצד אחד הוא שולח שורשים לעומק של 2–3 מטרים המתפרסים על שטח קטן ומאידך שורשים בעומק נמוך יחסית (כ-45 ס"מ) המתפרסים על פני 4 מטר רבוע ואף יותר. שתי הדרכים השונות הללו מאפשרות לו לאגור הן מי תהום והן מי שיטפונות.
זוגן השיח הוא אחד הצמחים הנפוצים ביותר בכל האזורים המדבריים ההררים בארץ ישראל, והוא מהווה בסיס לחברה שלמה של צומח הקרויה על שמו - "חברת זוגן השיח".
קישורים חיצוניים
