זבוב הגבינה (שם מדעי: Piophila casei; באנגלית: cheese fly) הוא זן זבוב ממשפחת ה־Piophilidae (אנ'). ידוע שהזחלים שלו פוגעים בבשר משומר, דגים מעושנים או מלוחים, גבינות וגם נבלות. הזחלים של הזבוב ידועים כסקיפרי גבינה או סקיפרים בשל יכולתם לקפץ לגובה עד כמה סנטימטרים לאוויר כשהם מבוהלים או מופרעים. באי הים תיכוניסרדיניה, הזחלים מוכנסים בכוונה לתוך גבינת הפקורינו כדי לייצר את הקאסו מרזו (אנ') סוג מאכל גבינה רקובה, האופיינית לסרדיניה. כאשר צורכים את הגבינה הזאת בסרדיניה, הזחלים יכולים לשרוד במעי ולגרום למיאזיס (אנ') אנטרי (אנ').[1]
זבוב זה התגלה על ידי החוקר והזואולוג השוודיקארולוס ליניאוס בשנת 1758. קארלוס ליניאוס ייסד את שיטת המיון המדעית המודרנית לעולם החי ואחד מאבות חקר האקולוגיה. רבים מכתביו נכתבו בלטינית ומשום כך נודע לרוב בשמו הלטיני, Carolus Linnæus.
תיאור
זבובי גבינה בוגרים מגיעים בדרך כלל לאורך 4.4–4.5 מ"מ הנקבות מעט גדולות יותר באורך 5.0–5.2 מ"מ. גוף הזבוב הוא בעיקר בצבע ברונזה שחור מתכתי עם שתי כנפיים ססגוניות צהובות חיוורות, השוכבות באופן שטוח על בטנו של הזבוב בזמן מנוחה. בראש הזבוב נמצאים זוג מחושים קצרים ועיניים מורכבות שצבען אדום. הרגליים יכולות להיות חומות צהובות ומכוסות בקוצים קצרים.
זחלי (רימות) זבוב הגבינה הם גליליים ויכולים להופיע בצבעי לבן או לבן צהבהב עם חלקי פה שחורים. כשהם גדלים במלוא גילם הם מגיעים לאורך של 9–10 מ"מ ולרוחב 1 מ"מ ויש להם 13 מקטעים. כאשר מפריעים לזחלים הם יכולים לזנק לגובה ולמרחק הנע בין 10 עד 15 סנטימטרים על ידי כיפוף גופם תוך אחיזה באמצעות הפה את משטח הסמוך אליהם וזינוק קדימה תוך הרחבה מהירה של גופם. התנהגות זו היא שהובילה לשם "סקיפרי גבינה".[2]
מחזור חיים
הנקבות מטילות את ביציהן הגליליות-סגלגלות על דגים משומרים, בשר וגבינה, מהם ניזונות הרימות. הרימות בוקעות מהביצים תוך יום או יומיים. כעבור שבועיים הן מתגלמות, מנוחת הגולם נמשכת כ-12 ימים. ההתגלמות מתרחשת הרחק ממקור המזון. הזבובים המבוגרים חיים בין 4 עד 10 ימים, ההזדווגות מתבצעת ביום השלישי או הרביעי לאחר שבקעו מהגלמים.
