ועדת החקירה האזרחית לאסון ה־7.10 היא ועדה שהקימו ארגונים אזרחיים של נפגעי טבח שבעה באוקטובר, לחקר התנהלות הממשלה וכוחות הביטחון בטבח שבעה באוקטובר ובאירועים קודמים שהיוו את התשתית למחדלים הביטחוניים.
ועדת החקירה האזרחית פעלה כתחליף לוועדת חקירה ממלכתית. מאחר שהיא לא הוקמה על ידי גוף רשמי, לא היו לה סמכויות הנתונות לוועדה ציבורית, דוגמת כפיית זימון לגביית עדות.[1] עם זאת, חלק מבקשות הזימון ששלחה לאישי ציבור נענו בחיוב.[2][3][4] בנוסף, לא הובא בה מידע מסווג, והיא הייתה כפופה לצנזורה הצבאית.[5]
ב-3 בנובמבר 2024, בערוץ 14 קראו לפתוח בחקירה בטענה לשימוש שלא כדין בסמל המדינה.[6]ב-6 בינואר 2025, יועמ"ש הליכוד ביקש לפתוח בחקירה פלילית נגד הוועדה בטענה לשימוש שלא כדין בסמל המדינה. הפרקליטות דחתה את הבקשה. בעקבות זאת, הוסר סמל המדינה מאתר הוועדה.[7][8]
לאחר חודשי מלחמה, קראו אישים רבים להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועיה. הצעת החלטה שהגיש השר בני גנץ למזכירות הממשלה במאי 2024, לא אושרה.[9][10][11] ביוני פרסמה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה חוות דעת שבה קבעה כי יש לפעול להקמת ועדה מסוג זה ללא שהות וכי על הרשות המבצעת להימנע מלהתערב בוועדה או לקבוע את אופיה.[12] גופים שונים קראו להקמת הוועדה בשל חשיבות חקר הגורמים שהביאו למחדל, האיום בהוצאת צווי מעצר כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בבית הדין הבינלאומי בהאג, וניהול המשא והמתן לשחרור החטופים הישראלים ברצועת עזה.[13]
ב־15 ביולי 2024 הגישו 84 נבחרי ציבור לשעבר עתירה לבג"ץ בכדי שיורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.[14] ב־17 ביולי נדחתה הצעת חוק בנושא, שהגישה חברת הכנסת אורית פרקש-הכהן בשם סיעת המחנה הממלכתי.[15][16] למחרת, ב-18 ביולי, הכריזו מספר ארגונים אזרחיים על הקמת ועדת חקירה אזרחית לאירועי 7 באוקטובר, במסיבת עיתונאים שקיימו בתל אביב.
הארגונים האזרחיים השותפים להקמת הוועדה נוצרו עם תחילת המלחמה, ומייצגים נפגעים שונים. בין הארגונים: פורום "הקול שלהן" של הורי התצפיתניות מבסיס נחל עוז; ועד משפחות נרצחי מסיבות השבעה באוקטובר; "קומו!", ארגון תושבי עוטף ישראל בדרום ובצפון; "לובי 1701" וקיבוץ בארי.[1] על פי מארגני הוועדה, הם הקימוה לאחר סירוב מתמשך של ממשלת ישראל השלושים ושבע להיענות לדרישת הציבור להקים ועדת חקירה ממלכתית, כפי שהוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים; ובשל החשש שלהם, שמא ועדת החקירה הממלכתית תוכפף לפוליטיקאים.[17][18]
השופט בדימוס גדעון גינת, שכיהן כסגן נשיא בתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובחיפה, עמד בראשות הוועדה עד 18 באוגוסט 2024, ואז פרש עקב אילוצים אישיים. במקומו מונתה השופטת בדימוס ורדה אלשיך, שכיהנה כסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב.[19]
חברי הוועדה:
הוועדה האזרחית התכנסה לדיון הראשון ב-30 ביולי, ומאז היא מכונסת במתחם מיוחד שנבנה באקספו תל אביב במשך שלושה ימים בשבוע.[20][21] דיוני הוועדה פתוחים לקהל הרחב. פרוטוקולים והקלטות של עדויות מוצגות באתרה הרשמי. הציבור הוזמן להעביר עדויות לשמיעת הוועדה.[22] חבריה הצהירו כי יסיימו את פעילותה לאחר הקמת ועדת חקירה ממלכתית והם יגישו אליה דו"ח שיסכם את פעילותה.[1]
בפני הוועדה העידו כ-120 עדים, בהם בכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון, אישי ציבור, מנהיגים מקומיים, תושבים ועדים נוספים.[23]ביניהם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט;[2][24] חיים רמון, לשעבר המשנה לראש הממשלה;[25] אביגדור ליברמן לשעבר שר האוצר, הביטחון והחוץ; גדעון סער לשעבר שר הפנים.[26] ראש האופוזיציה יאיר לפיד העיד, בעדותו שגובתה במסמכים, כי באוגוסט 2023 קיבל יחד עם ראש הממשלה אזהרות חסרות תקדים מראש השב"כ על ההשלכות הביטחוניות של הרפורמה המשפטית שמובילה ממשלת נתניהו.[27]
עוד העידו אלוף (מיל') ישראל זיו, לשעבר מפקד אוגדת עזה;[3] אלוף במיל' יאיר גולן, לשעבר סגן הרמטכ"ל; תא"ל (מיל') זאב צוק-רם, לשעבר ראש רשות החירום הלאומית; חיים ילין, שכיהן כראש המועצה האזורית אשכול; עמישב גנות, קצין במיל' בפיקוד דרום.[4]
בוועדה העיד גם ראש אמ"ן לשעבר אלוף במיל' עמוס מלכא על התנהלות ישיבות הקבינט. הוא העיד כי בניגוד למקובל בעבר לקיים 45-40 ישיבות קבינט בשנה, בשנת 2023 התקיימו 3-4 ישיבות קבינט בלבד[28].
בוועדה העידו גם הורים שכולים שילדיהם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה.[29]
הוועדה האזרחית שלחה מכתבי זימון לבכירי הממשלה בבקשה לשמוע את עדותם, ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו; הרמטכ"ל הרצי הלוי; ראשי הממשלה הקודמים אהוד ברק, נפתלי בנט, ואהוד אולמרט;[22] וכל שרי הביטחון החל משנת 2006.[30]
בפני הוועדה העיד ד"ר אודי לוי, לשעבר ראש יחידת צלצל במוסד. הוא טען שב-2012 שמע על החלטת נתניהו לאפשר לקטארים להכניס כסף לרצועת עזה במטרה לשקם אותה, בניגוד מוחלט לעמדתו ולעמדת ראש המוסד.[31]
בפני הוועדה העידו אייר חלבי וגפן ימין, ממקימות חמ"ל ההסעות האזרחי למגויסי צו 8. הן סיפרו כי יועצים של חברי כנסת פנו אליהן בבקשה שיקימו חמ"ל בכנסת, אבל בתנאי שלא יעבוד בשבת, כדי שלא לערער שלמות הקואליציה.[32][33]
גיורא איילנד העיד בפני הוועדה כי הוא נפגש עם נתניהו חודשיים לפני טבח השביעי באוקטובר והזהיר אותו כי איראן מתכננת מתקפה של חמאס וחזבאללה על ישראל.[34]
בנובמבר 2024 שלחו חברי הוועדה מכתבים לעשרות בכירים מהדרג המדיני והצבאי בבקשה לתגובתם למסקנות הביניים של הוועדה.[35]
ב-26 בנובמבר 2024 פרסמה הוועדה דוח המסכם את ממצאיה, הדו"ח מציג ביקורת נוקבת על התנהלות ממשלת ישראל וצה"ל לפני, במהלך ואחרי אירועי השבעה באוקטובר. הדו"ח מתמקד במספר כשלים מרכזיים:[36]
הדו"ח מסכם כי השבעה באוקטובר היה תוצאה של כשלים מערכתיים מתמשכים שהובילו לאובדן אמון הציבור בממשלה ובצה"ל. הדו"ח קורא ללקיחת אחריות, לבחינה מחודשת של תפיסת הביטחון הלאומי ולביצוע רפורמות משמעותיות במערכת הביטחון ובממשלה.