ויליאמסבורג (באנגלית: Williamsburg) היא שכונה בצפון ברוקלין בעיר ניו יורק שבארצות הברית, שבה יש ריכוז גדול של יהודים חסידיים.
תולדות השכונה ותושביה
השטח של ויליאמסבורג היה שטח חקלאי ומספנות שהיו חלק מהעיר בושביק. השטח נקנה מאינדיאנים מקומיים על ידי חברה בבעלות סוחרים גרמנים בשנת 1638. בשנת 1827 שכונת ויליאמסבורג קיבלה מעמד של כפר תחת השם "כפר ויליאמסבורג" (Village of Williamsburgh) בתוך שנתיים כבר היו לכפר שירותי כיבוי אש ומשרד דואר עצמאיים, כאשר אוכלוסיית הכפר מנתה אלף איש. מפעלי זיקוק סוכר פעלו בויליאמסבורג בשנותיה הראשונות. חברת "דומינו" הייתה פעילה בוויליאמסבורג משנת 1856 עד לתחילת שנות האלפיים.
הכפר התפתח במהירות ובשנת 1835 כבר סיפח לעצמו חלק מהעיר בושביק. הכפר היה מאוכלס ברובו על ידי גרמנים. ב-1845 מנה הכפר 11,500 נפש. עם המשך ההתפחות המואצת הוכר הכפר בשנת 1840 כעיירה ויליאמסבורג (Town of Williamsburg), וב-1852 הוכר כעיר ויליאמסבורג. בשנת 1855 סופחה ויליאמסבורג לעיר ברוקלין (שסופחה מאוחר יותר לעיר ניו יורק). כיום ויליאמסבורג מוכרת כקריה (borough), והיא אחת מחמש קריות של ברוקלין.
בויליאמסבורג התיישבו קבוצות אתניות רבות שייצרו מובלעות, ובהן פוארטו ריקנים, איטלקים, דומיניקנים, היספנים וכן כעשרים אלף משפחות חסידיות נכון ל-2017,[דרוש מקור], רובן של חסידי סאטמר.
חסידי סאטמר בויליאמסבורג מונים כ-73,000 נפש[1].
ההתיישבות היהודית בויליאמסבורג התחילה לפני השואה. רוב המתיישבים היהודים הגיעו ממנהטן. אחרי השואה הגיעו יהודים חסידיים בהמוניהם בעיקר מהונגריה ורומניה. הקהילות החסידיות בויליאמסבורג היו בין השאר סקוירא, צעהלים, פאפא, וויען, קלויזנבורג וסאטמר.
חסידי סאטמר בוויליאמסבורג
האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים התיישב בויליאמסבורג לאחר השואה והקים בה רשת מוסדות חינוך תורני ושירותי דת יהודיים. ברשת כעשרת אלפים תלמידים ותלמידות הלומדים בויליאמסבורג, ומספר דומה בסניפיה ברחבי ארצות הברית[דרוש מקור][דרושה הבהרה].
לאחר מותו של רבי יואל בשנת 1979 עברה ההנהגה לידי בן אחיו, רבי משה טייטלבוים שנפטר בשנת 2006. עוד בחייו, וביתר שאת לאחר מותו, התפלגה הקהילה בין חסידי בנו הראשון ר' אהרן ובנו השלישי ר' זלמן לייב. לשני הפלגים יש מרכזים בויליאמסבורג.
השכונה כיום
במהלך שנות ה-2000 האזור חווה ג'נטריפיקציה מתמשכת. לשכונה חדרה השפעה של מוזיקה עכשווית כגון אינדי ואלקטרוקלאש, תרבות ההיפסטרים נכנסה לשכונה ונוצרה בה סצנת אמנות וחיי לילה. השכונה זכתה לכינוי "ברלין הקטנה"[2][3].
חלקים שונים של ויליאמסבורג
ויליאמסבורג החרדית מחולקת לחלקים שונים, החל בחלק הצדדי של השכונה - רחובות 8 ו-9, המאוכלס בעיקר על ידי יהודים בגיל העמידה. לאחר מכן בא השטח שמרחוב קלימר עד לכביש האקספרס המקשר בין רובע ברוקלין לרובע קווינס ואחרי כביש האקספרס, שבו נמצא החלק הגדול ביותר של ויליאמסבורג. חלק זה כולל בתוכו פרויקטים עירוניים רבים ורחובות צפופים. לאחריו בא האזור החדש, המכונה לעיתים "ויליאמסבורג החדשה", מרחוב ואלאבאוט עד רחוב לאפייט. אזור זה היה מלא עד לשנת 2000 במפעלי תעשייה, ובשנים האחרונות עברו ממנו רוב המפעלים והאזור הפך לאזור מגורים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
