ויליאם אשפורד (באנגלית: William Ashford; 1746 – 1824) היה צייר אנגלי שעבד באירלנד,[1][2] שם התגורר מגיל 18, לאחר שנסע לשם כדי להיכנס לתפקיד במשרד המדידות הממשלתי. ציוריו המוקדמים ביותר היו יצירות פרחים וטבע דומם, אך משנת 1772 הוא הציג נופים. הוא הפך לנשיא אגודת האמנים האירית ב-1813, ונבחר לראשונה לנשיא האקדמיה המלכותית היברניאן. עבודותיו כוללות אוסף של נופים שצוירו עבור הרוזן הרביעי פיצוויליאם.
ביוגרפיה
אשפורד נולד בברמינגהאם, אנגליה ב-1746. הוא היה בנו של ריצ'רד אשפורד. מעט ידוע על השכלתו, אך ההנחה היא שהוא קיבל הכשרה טכנית או אמנותית באנגליה. הוא עבר לדבלין, אירלנד, בשנת 1764 בגיל שמונה עשרה לאחר שהשיג מינוי במשרד רישום קרקעות באמצעות השפעתו של המודד הכללי, ראלף וורד.[3] עבודתו, לפחות בשנים הראשונות, כללה בדיקת הנשק המאוחסן במבצרים ובמחנות ברחבי אירלנד.[4]
אשפורד התחתן בסביבות 1775, אם כי שמה של אשתו אינו ידוע. לזוג נולדו שני בנים ובת אחת. גם בנו דניאל, הפך לאמן, אך לא זכה לאותה הערכה כמו אביו. משנת 1792 ועד מותו התגורר אשפורד בבית בסנדימאונט, מחוז דבלין, שתוכנן עבורו על ידי האדריכל ג'יימס גנדון .
קריירה
בתוך שלוש שנים מהגעתו לדבלין, אשפורד הציג עם אגודת האמנים. בתחילה הוא עבד על ציורי פרחים וטבע דומם, ובשנת 1772 הוצג נוף שלו באיגוד האמנויות המלכותי של דבלין.[5] לאחר מותו של תומאס רוברטס, הפך אשפורד לצייר הנוף הבולט באירלנד.
הוא נבחר לנשיא אגודת האמנים האירית ב-1813, והיה חבר מייסד של האקדמיה המלכותית היברניאן, והפך לנשיא הנבחר הראשון שלה ב-1823.[6]
אשפורד היה בין ציירי הנוף המוערכים ביותר של אירלנד בזמנו, בדומה לתומס רוברטס וג'ורג' בארט. מוסדות כמו אגודת האמנים באירלנד, האקדמיה לאמנים בדבלין והאגודה קורק לקידום אמנויות יפות הציגו את עבודותיו. הוא היה פורה ביותר בין השנים 1777–1813, ומכר ציורים רבים במכירות פומביות.
הוא גם הציג באנגליה, באקדמיה המלכותית בלונדון משנת 1775 ועם אגודת האמנים משנת 1777. אף שהפך לעמית האגודה בשנה שלאחר מכן, אשפורד הציג שם רק באופן ספורדי, יצירות שהוצגו שם כולל סט של תצוגות של צפון ויילס. משנת 1806 הוא הופיע במוסד הבריטי החדש שהוקם. חלק מהיצירות שלו שהוצגו שם, צוירו כמה שנים קודם לכן, כולל תמונות המציגות סצנות ממחזות שייקספיר. אשפורד התגורר במספר כתובות בדבלין ובלונדון, ונסע הלוך ושוב והציג ככל שהקריירה שלו התקדמה.
בתחילת המאה ה-19 - כנראה בין 1804 ל-1806- הוא צייר עבור הלורד פיצוויליאם סט נופים בהר מריון וסביבתו.[7] העבודה לפיצוויליאם הייתה הגדולה האחרונה שקיבל, אף על פי שהמשיך לצייר, וערך תערוכה של עבודותיו בחדר הישיבות של אגודת דבלין ב-1819. בעשור האחרון לחייו הוא צייר פחות, כאשר הציור הידוע האחרון שלו מתוארך לשנת 1821. בשנת 1823 הוא מונה לנשיא הראשון של "האקדמיה המלכותית ההיברניאנית" (בשנת 1824 פרנסיס ג'ונסטון מונה במקומו).
עבודתו של אשפורד נתפסת כמושפעת מאוד מציירים כמו קלוד לורן וריצ'רד וילסון, במיוחד בשימוש שלו בפלטה צבעים חמה. אמנים כמו ג'יימס ארתור אוקונור מציגים את השפעתו של אשפורד בז'אנר ציורי הנוף האירי. בנוסף לציור הנוף שלו, אשפורד ידוע גם בציורי הפרחים שלו, כאשר עבודתו המוקדמת מצוירת בסגנון הולנדי .
אשפורד מת ב-17 באפריל 1824 בביתו.
גלריה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Crookshank, Anne (2004). "Ashford, William (1746–1824)". Oxford Dictionary of National Biography. Oxford University Press
- ^ Beaumont, Daniel (2009). "Ashford, William". In McGuire, James; Quinn, James (eds.). Dictionary of Irish Biography. Cambridge: Cambridge University Press.
- ^ William Ashford, Landscape Painter - Irish Artists, www.libraryireland.com
- ^ Crookshank, Ann (1995). "A Life Devoted To Landscape Painting: William Ashford". Irish Arts Review Yearbook. 11.
- ^ Berger Collection (BCET) | Artists | William Ashford, web.archive.org, 2005-01-07
- ^ William Ashford at Whyte's: Biographies or Irish Art and Irish Artists. Retrieved 22 March 2008.
- ^ Arnold, Bruce. A Concise History of Irish Art. Thames and Hudson, London. 1969. pp. 91–92. Retrieved 21 April 2008.
_-_View_in_Mount_Merrion_Park_-_462_-_Fitzwilliam_Museum.jpg)
