ויטמין B6 הוא אחד הוויטמינים המרכיבים את קבוצת ויטמין B. הוא מופיע בשלוש תרכובות דומות (ויטמרים): פירידוקסל, פירידוקסין ופירידוקסאמין, הכוללות כולן טבעת פירידין.
מחסור בוויטמין B6 עלול לגרום לאנמיה, לעייפות ולהפרעות נוירולוגיות. צריכת כמות גדולה מאוד של הוויטמין (עשרות או מאות מיליגרם ביום) עשויה לגרום לבעיות עצביות[1].
היסטוריה
ויטמין B6 התגלה בשנות ה-30 של המאה ה-20 במחקרי תזונה שהתבצעו על חולדות. בשנת 1934 רופא הונגרי, פאול גיורגי, גילה חומר היכול לרפא מחלת עור אצל חולדות, ובשנת 1938 הוא קרא לחומר זה ויטמין B6. לפקובסקי בודד את ויטמין B6 מסובין אורז. בשנת 1939 האריס ופולקרס קבעו את צורתו של ויטמין B6, ובשנת 1945 סנל הראה כי ישנן שתי צורות של ויטמין B6, פירידוקסל ופירידוקסמין. צורה שלישית, פירידוקסין נקראת כך, כדי לציין את מבנה ההומולוגי לפירידין.
התפקוד המטבולי העיקרי של ויטמין B6 הוא במטבוליזם של חומצות אמינו, חלקו הגדול של הוויטמין בגוף נמצא בשרירים, קשור לגליקוגן פוספורילאז. לוויטמין יש תפקיד חשוב בפעולות של הורמונים סטרואידים[3].
ויטמין B6 קיים בצורות שונות בתזונת האדם. עם זאת, רק הצורה הפעילה הנקראת pyridoxal 5'-phosphate (PLP) יכולה לשמש קו-פקטור לאנזימים. כאשר צורכים ויטמרים של B6 בצורתם הלא-מזרחנת, המעי סופג אותם, ואנזימים ספציפיים בגוף הופכים אותם לצורת PLP הפעילה. חוסרים ב-PLP יכולים להוביל לאפילפסיה (מהסוג המגיב ל-B6) המתרחשת בדרך כלל בשלב מוקדם בחיים. חולים עם הפרעות אלו חווים לעיתים קרובות שיפור בשליטה על ההתקפים כאשר הם מקבלים פירידוקסין (צורה של B6) ו/או תוספת PLP[5].
מחקרים אפידמיולוגיים וניסויים מצביעים על קשר הפוך בין רמות ויטמין B6 לסוכרת, כמו גם השפעה מגנה של ויטמין B6 על סיבוכי סוכרת[6].