התרגומים הארמים לאיוב הם קבוצת תרגומים של ספר איוב לארמית.
התרגום העתיק ביותר שידוע הוא קטע שנמצא בקומראן, המתוארך להמאה הראשונה לספירה. תרגום נפוץ נוסף הוא תרגום מאוחר יותר שנדפס במהדורות המקראות גדולות. מלבד תרגומים ידועים אלה, בפשיטתא ישנו תרגום של ספר איוב לארמית סורית.
רקע
בספרות חז"ל מוזכרים התרגום הארמי לתורה שחיבר אונקלוס, והתרגום לנביאים שחיבר יונתן בן עוזיאל, ואף נאמר שבת קול הורתה ליונתן שלא לתרגם את הכתובים[1]. עם זאת, ישנו אזכור מפורש לתרגום של ספר איוב, שנגזרה עליו גניזה, וייתכן שהכוונה לתרגום ארמי:
בעלי התוספות מבארים שעל פי שיונתן בן עוזיאל נמנע לחבר תרגום לכתובים, בדורות שאחריו בתקופת המשנה כבר חובר תרגום זה[2].
התרגום הקדום
התרגום הקדום הוא תרגום (קטע 11Q10) שהתגלה במערה אחת עשרה בקומראן ב-1956, במהלך מחקריו של האב רולאן דה דה וו. בנוסף, נמצא במערה ארבע קטע קטן נוסף של תרגום ארמי אחר לספר (קטע 4Q157)[3]. התרגום הוא התרגום הארמי לספר מקראי הקדום ביותר שנתגלה, והוא מתוארך למאה הראשונה[4].
המגילה נמכרה על ידי הירדנים לאקדמיה ההולנדית המלכותית למדעים באמסטרדם ב-1961. ב-1971 הוציאו שני חוקרים הולנדים, פן דה פלוך ופן דה ואודה, מהדורה של כלל שרידי התרגום[5].
השרידים כוללים עשר יריעות מחברות שאורכן הוא 109 סנטימטר, ועוד 27 קטעים קטנים. השרידים כוללים קטעי תרגום ארמי לאיוב מפרק יז, יד עד לפרק מב פסוק יא, כשהקטע הגדול מתחיל בלז,י. בסוף הספר נותרה יריעה ריקה[5].
התרגום הקדום הוא תרגום מילולי למדי, ללא סטיות רבות מנוסח המסורה וללא תוספות מדרשיות המצויות בתרגומים מאוחרים[5].
התרגום המאוחר
התרגום המאוחר הוא תרגום הבנוי בסגנון תרגום התורה המיוחס ליונתן ושאר התרגומים הארמיים לכתובים[3]. החוקרים הציעו הצעות שונות לזיהוי זמן חיבור התרגום, החל מתקופת המשנה (המאות השנייה והשלישית) ועד לתקופה הערבית המוקדמת (המאות השביעית והשמינית). תופעה ייחודית בתרגום היא ריבוי חילופי הנוסח המצויים בו.
סגנון
בתרגום מצויים מילים יווניות ורומיות, כמו ארכונא לשליט ופרליטא - יועץ, המאפיינות את התרגומים הארצישראליים, לצד מילים השאלות מן הפרסית, כמו עיזגד (שליח) הרמנא (פקודה) מורקדא (בשר מת) ושרגא (נר), המאפיינות את הארמית הבבלית. בנוסף, כמו בתרגום התורה המיוחס ליונתן, קיימים בתרגום עירוב של מילים האופייניות לארמית גלילית לצד מילים בבליות מובהקות. נטען כי התרגום נכתב בארמית יהודית ספרותית, שפה מלאכותית ששימשה לצרכים ספרותים מחוץ לארץ ישראל במאה השישית עד התשיעית[3].
כמו התרגומים הארצישראליים האחרים, התרגום אינו תרגום מילולי בלבד, והוא כולל בו גם תוספות פרשניות-מדרשיות. תופעה בולטת בו הוא השימוש במלאכים, כך אחת מגרסאותיו מתרגמת את ”והלילה אמר הורה גבר” (ספר איוב, פרק ג', פסוק ב') כ”ומלאכא די ממני על עיבור אמר אתברא גבר”[3].
השפעה
התרגום ככל הנראה לא היה ידוע למרבית פרשני איוב, בהם רש"י, אבן עזרא ורלב"ג, שלא הזכיר את התרגום בפירושיהם. לעומתם, הרמב"ן בפירושו לאיוב עושה שימוש רב בתרגום. בפירוש הרשב"ץ מצוטט התרגום למעלה ממאה פעמים, אך כולם, ללא יוצא מן הכלל, נלקחו מתוך פירוש הרמב"ן, כך שכנראה הספר לא היה לפניו[6].
מחבר נוסף העושה שימוש בתרגום הוא רבי שמואל מסנות, בפירושו לספר איוב[7].
במהדורת מקראות גדולות הראשונה, בוונציה 1517, נדפס התרגום לצד המקרא, והוא מופיע במהדורות מקראות גדולות מאז.
הפשיטתא
תרגום ארמי נוסף לספר איוב, לארמית סורית, מצוי בפשיטתא. בכתבי היד של הפשיטתא ספר איוב מופיע מיד לאחר חמשת ספרי התורה ולפני ספר יהושע.
לקריאה נוספת
- הנוסח המלא של התרגום הקצר, בתוך:תרגום יונתן בן עוזיאל לכתובים, עמ' 137–139, באתר "דעת"
- מבוא - התרגומים הארמיים לספר איוב, עולם התנ"ך - איוב, עמ' 22-23
- רפאל ויס, התרגום הארמי לספר איוב, ירושלים: דיסרציה - האוניברסיטה העברית, תשל"ד - 1974
- צילומי קטע 11Q10 (התרגום הקדום), וקטע 4Q157 באתר מגילות מדבר יהודה
- רפאל ויס, התרגום לאיוב ממערה 11 בקומראן, JSTOR 23515532
- פנחס חורגין, תרגום כתובים, עמ' 87-116, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג', עמוד א'
- ^ תוספות, מסכת שבת, דף קט"ו, עמוד א', ד"ה ובידו ספר איוב תרגום; התוספות מזכירים שם דעה לפיה רב יוסף חיבר את תרגום הכתובים, ושוללים אותה מתוך דברי התלמוד
- ^ 1 2 3 4 מבוא - התרגומים הארמיים לספר איוב, עולם התנ"ך, עמ' 22-23
- ^ בדיקות פלאוגרפיה ופחמן-14 העלו כי התרגומים של ספר איוב נכתבו ככל הנראה במאה הראשונה לספירה. ראו: Daniel J. Harrington, '''Wisdom Texts from Qumran''', p. 18 (1996); Casey Deryl Elledge, '''The Bible and the Dead Sea Scrolls''', p. 93 (2005); Marc Turnage, The Linguistic Ethos of the Galilee in the First Century C.E., in '''The Language Environment of First Century Judaea''', p. 180 (edited by Randall Buth & R. Steven Notley, 2013).
- ^ 1 2 3 רפאל ויס, התרגום לאיוב ממערה 11 של קומראן, דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות תשל"ג 1973, JSTOR 23515532
- ^ ליאורה פטרובר, "אוהב משפט" – פירושו של ר' שמעון בן צמח דוראן (בעל התשב"ץ) לספר איוב, המכלול כ"ז, מכללה ירושלים, תשע"א - 2010, עמ' 112
- ^ מעין גנים, ברלין: עורך: שלמה בובר, תרמ"ט, עמ' XI-XII
