התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית

התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית (באנגלית: Fifth Amendment to the United States Constitution) הוא חלק ממגילת הזכויות שבחוקת ארצות הברית. תיקון זה מקבל את התנאים הקיימים בחוק האנגלי, המבוסס על הסכמי המגנה כרטה משנת 1215, ומקנה לאזרח את הזכות להליך משפטי הוגן.

התיקון החמישי אוסר מעצר ללא הגשת כתב אישום, אוסר כפל ענישה, מגן על זכות השתיקה, מונע הפללה עצמית ודורש הליך נאות של משפט בפני חבר מושבעים גדול לפני כל ענישה. בנוסף אוסר התיקון הפקעת רכוש על ידי הממשל ללא פיצוי.

התיקון החמישי מתייחס לזכויות ההליך ההוגן מצד הממשל הפדרלי. התיקון ה-14 מעניק את הזכות להליך הוגן גם בהתייחס למדינות.

תוכן התיקון

מקור

No person shall be held to answer for a capital, or otherwise infamous crime, unless on a presentment or indictment of a Grand Jury, except in cases arising in the land or naval forces, or in the Militia, when in actual service in time of War or public danger; nor shall any person be subject for the same offense to be twice put in jeopardy of life or limb; nor shall be compelled in any criminal case to be a witness against himself, nor be deprived of life, liberty, or property, without due process of law; nor shall private property be taken for public use, without just compensation.

תרגום

"לא יובא אדם לדין על פשע שדינו מיתה, או על פשע נתעב אחר, אלא על פי חוות דעת או כתב אישום של חבר מושבעים גדול, למעט מקרים שיתרחשו בצבא היבשה, בצי או במיליציה, במהלך שירות פעיל בעת מלחמה או סכנה לציבור: וכן לא תרחף על אדם פעמיים סכנה לחייו או לגופו בגין אותה עבירה, ולא יאולץ להעיד במשפט פלילי נגד עצמו, ולא יישללו חייו, חירותו או קניינו בלי הליך משפטי תקין, ולא יילקח קניינו הפרטי לשימוש הציבור בלי פיצוי הוגן"."^[1]

חבר מושבעים גדול

מקורו של חבר המושבעים הגדול (Grand Jury) הוא בשיטת המשפט הבריטית (Common Law - המשפט המקובל). תפקידו של חבר המושבעים הגדול הוא לחקור האשמות בפשעים, לבחון עדויות ואם השתכנע שיש יסוד סביר להניח שבוצע פשע, להגיש כתב אישום. חבר המושבעים הגדול הוא מרכיב במערכת האיזונים והבלמים ("Checks and Balances") של השיטה המשפטית האמריקאית: קבוצת אזרחים מן השורה, חסרי פניות, מוודאים שאין העמדה לדין שרירותית על בסיס סתמי של דברי התביעה. תפקידו של חבר מושבעים גדול שונה מחבר מושבעים (Petit Jury) המשמש כגוף השופט במשפט רגיל.

מספר חבריו של חבר מושבעים גדול, כאמור בשמו, גדול יותר מתריסר החברים בחבר מושבעים רגיל, ועומד בדרך כלל על 23 חברים. ההליך בפני חבר מושבעים גדול שונה ממשפט רגיל ולרוב אין הנאשם או בא כוחו נוכחים בעת שמיעת העדים.

בית המשפט העליון של ארצות הברית פירש את הנוסח "לא יובא אדם לדין על פשע שדינו מיתה, או על פשע נתעב אחר, אלא על פי חוות דעת או כתב אישום של חבר מושבעים גדול..." באופן שאינו מחייב חבר מושבעים גדול בפשעים שאינם חמורים. יתר על כן, בית המשפט העליון פסק שפסקה זו אינה תופסת לגבי המשפט המדינתי, אלא הפדרלי בלבד. ואכן, לאור השגות וביקורות רבות על שיטה זו וחוסר הצדק שבה, בוטל מוסד זה בלמעלה ממחצית מדינות ארצות הברית והוחלף בשימוע מוקדם בפני שופט.

הרשעה כפולה

ערך מורחב – סיכון כפול

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הפללה עצמית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הליך הוגן

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בפסק דין ווטקינס נגד ארצות הברית (1957) זיכה בית המשפט העליון אדם בשם ג'ון ווטקינס מעבירה של ביזוי הקונגרס בשל סירובו להשיב על שאלות ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית בדבר אנשים המוכרים לו כקומוניסטים, בהתבסס בעיקר על הזכות להליך הוגן בהתאם לתיקון החמישי. בית המשפט העליון (הנשיא ארל וורן) קבע כי לקונגרס לא הייתה סמכות לחקור עניינים אישיים של הפרט, וכי לווטקינס לא ניתנה הזדמנות להליך הוגן על-פי התיקון החמישי, מאחר שההשלכות הפליליות של סרובו לענות על השאלות לא היו ברורות לו בעת המעשה, ומשום שמטרת החקירה לא הייתה ברורה דיה בזמן עדותו. לפיכך ווטקינס לא יכול היה להיות מודע לרלוונטיות השאלות, שהיא אשר הופכת את השתיקה לעוון לפי סעיף האישום בו הורשע, ועל כן זוכה מהעבירה שיוחסה לו.