הרי אַהַגַּר (בשפות ברבריות: idurar n Ahaggar, בערבית: جبال هقار), הידועים גם בשם הצרפתי הוגּאר או אוגּאר (בצרפתית: Hoggar) הם אזור גבוה במרכז סהרה בדרום אלג'יריה, לאורך חוג הסרטן. ההרים משתרעים על שטח של כ-550,000 קמ"ר (212,000 מייל רבוע).[1]
גאוגרפיה
אזור הררי זה ממוקם כ-1,500 קילומטרים דרומית לבירה אלג'יר. האזור הוא ברובו מדבר סלעי עם גובה ממוצע של יותר מ-900 מטרים מעל פני הים. הפסגה הגבוהה ביותר, הר טאהאט (אנ'), היא 2,908 מטרים.[2] ההרים מורכבים בעיקר מסלע מותמר בן כ-2 מיליארד שנים, אם כי ישנם אזורים שבהם פעילות געשית מאוחרת יותר יצרה סלע חדש יותר.[2]
אקלים וסביבה
רכס הרי אהגר חווה בדרך כלל קיץ חם, עם אקלים חורפי קר. הטמפרטורות יורדות מתחת לאפס בחורף. הגשמים נדירים ולא קבועים כל השנה. עם זאת, מכיוון שהאקלים פחות קיצוני מאשר רוב אזורי הסהרה, הרי אהגר הם מיקום מרכזי למגוון ביולוגי, כולל מספר מיני מִשארים.
הרי אהגר הם חלק מ"הפארק הלאומי אהגר", אחד הפארקים הלאומיים של אלג'יריה.[3] הפסגה הגבוהה ביותר ברכס אהגר, הר טאהאט, נמצאת באזור הפארק, המשתרע על פני כ-450,000 קמ"ר.[3]
חי וצומח
מעט ממערב לרכס, אוכלוסיית הזאב הטלוא שנמצא בסכנת הכחדה התקיימה לפחות עד המאה ה-20, אך כיום מקובל לחשוב שהיא נמחתה מהאזור.[4] גם אוכלוסיות משאר של התנין המערב אפריקאי התקיימו בהרי אהגר עד תחילת המאה ה-20.[5]
ניתוח צואה שנאספה ב-2006 מצביעה על נוכחות ברדלס מערב אפריקאי באזור.[6][7] בין אוגוסט 2008 לנובמבר 2010, ארבעה פרטים תועדו.[8] ברדלס בודד צולם והוסרט על ידי חוקרי טבע אלג'יראים בשנת 2020 בפארק הלאומי בשדה הוולקני אתכור (אנ') שפסגותיו מתקרבות לגובה של 3,000 מטרים.[9]
בהרי אהגר נמצאו שרידים טרום-היסטוריים של מספר תרבויות אנושיות.[11] בהרים נמצאים ציורי סלע מתקופות פוריות יותר של המקום, החל מ-15,000-8,000 לפנה"ס,[12] והאזור היווה בתקופת ההולוקן הקדום (8,000-6,000 לפנה"ס) צומת דרכי תרבות ומפגש בין תרבויות טרום-היסטוריות שונות.[13] ציורי הסלע שבמקום מסייעים לתיארוך אירועים כגון ביות חיות שונות באזור, וכן לזיהוי מגעים תרבותיים שונים, כגון קשרים עם מצרים העתיקה.[14]
מסיב אהגר הוא הארץ של שבט הטוארגכֶּל הע'ר (אנ').[1] ברכס נמצאת העיר תמנראסת, מרכזם של שבטי הטוארג באלג'יריה, וכן קברה של תין הינאן, מלכת הטוארג העתיקה שנחשבת לאם שבטיהם ממוקם באבלסּה (אנ'), נווה מדבר ליד העיר.
^ 12Scheffel, Richard L.; Wernet, Susan J., eds. (1980). Natural Wonders of the World. United States of America: Reader's Digest Association, Inc. pp. 32–33. ISBN0-89577-087-3.
^ 12Scheffel, Richard L.; Wernet, Susan J., eds. (1980). Natural Wonders of the World. United States of America: Reader's Digest Association, Inc. pp. 32–33. ISBN0-89577-087-3.