העיר פשוואר, הסמוכה לגבול עם אפגניסטן, שוכנת בקצה של האזורים השבטיים הפשטוניים, שחווה גלי טרור ואלימות מזה 20 שנה. בטליבאן הפקיסטני הוא הארגון הפעיל ביותר באזור. בשנת 2004, התקיפות איסלאמיסטיות התגברו עד כדי מלחמה בין מורדים איסלאמיסטים לצבא פקיסטן בצפון מערב פקיסטן. המלחמה הצטמצמה ללחימה בעצימות נמוכה ב-2017.[3] תקיפות רבות של המורדים בוצעו בעיר פשאוור, שהיא הבירה והעיר הגדולה ביותר במחוז ח'יבר פאחטונקווה, בצפון מערב פקיסטן. תקיפות אלה כללו התקפות על ובתוך מסגדים ב-2013, 2015 ו-2022.[4]
הפיגוע
הפיגוע בוצע במסגד הממוקם בתוך מתחם מאובטח ברמה גבוהה, הכולל את מפקדת המשטרה המחוזית והמחלקה ללוחמה בטרור.[1][5] המחבל המתאבד עבר מספר מחסומים מאוישים על ידי שוטרי המשטרה המקומית מבלי להתגלות.[6] בין 300 ל-400 אנשי משטרה נכחו באותו זמן במסגד לתפילת הזוהר שלהם.[7]
המתאבד הפעיל את אפוד ההתאבדות בשעה שעמד בשורה הראשונה של המתפללים, וגרם לפיצוץ חזק שהפיל את גג המסגד.[8] שוטר ששרד את הפיגוע סיפר כי ראה "פרץ להבות ענק" לפני שכוסה באבק שחור.[9] למעלה מ-100 בני אדם נהרגו, וכפליים מכך נפצעו; 90% מהנפגעים היו שוטרים.[10] לסוכנות הידיעות של רויטרס נמסר שבמסגרת פעולות החילוץ וההצלה הכוחות המחלצים ניסרו את שלוש הקורות המרכזיות של המבנה ונעשו מאמצים לנסר את האחרונה.[1] אחרי הפיגוע, תושבים רבים הציפו את בתי החולים כדי לזהות את יקיריהם ולבקר את הפצועים.
המתאבד
זהות המחבל המתאבד אינה ידועה.[11] הרשויות אמרו כי הן לא יודעות כיצד המחבל הצליח להיכנס לאזור המבוצר, שבו פרוסים מחסומים המאוישים על ידי שוטרים וחיילים. שני אנשי טליבן בדרג נמוך מקבוצת טהריק-א-טליבאן פקיסטן (אנ') (TTP) לקחו אחריות לפיגוע מטעם ה-TTP ואמרו שמדובר בנקמה על חיסולו של עומר חאליד חוראסאני (אנ').[12][11] לאחר מכן, הכחישה הקבוצה, באמצעות הדוברת שלה, את מעורבותה בפיגוע.[12][13]
תגובות
פנימי
שהבז שריף, ראש ממשלת פקיסטן המכהן, גינה את הפיגוע וקבע שהתאבדות אינה מתיישבת עם האסלאם. פקיסטן כולה מתייצבת כנגד "איום הטרור", "הטרוריסטים רוצים לזרוע פחד באמצעות פגיעה באלו שממלאים את החובתם בהגנה על פקיסטן (השוטרים)", הוא מסר את ההצהרה בשעה שביקר פצועים יחד עם מפקד הצבא בבית החולים.[14] ראש הממשלה לשעבר, עמראן חאן גינה את ההתאבדות ואמר: "חובה לשפר את יכולת איסוף המודיעין שלנו ולצייד כראוי את כוחות המשטרה כדי להילחם באיום הגובר של הטרור".[15]
מספר מפורסמים פקיסטניים גינו את ההתאבדות.[16] בעקבות הפיגוע הקטלני, מחוזות ברחבי המדינה העלו את רמת הכוונות שלהם. כוחות הביטחון נפרסו בכוחות מתוגברים והציבו מחסומים, כשבבירה אסלאמאבאד התמקמו צלפים על גגות מבנים ובנקודות הכניסה עליה.
^Lieven, Anatol (2017). "Counter-Insurgency in Pakistan: The Role of Legitimacy". Small Wars & Insurgencies. 28: 166–190. doi:10.1080/09592318.2016.1266128.